מ"ת
בית המשפט המחוזי נצרת
|
57599-07-15, 57576-07-15
17/08/2015
|
בפני השופטים:
1. דני צרפתי 2. יפעת שיטרית
|
- נגד - |
המבקשת:
מדינת ישראל עו"ד עמוס דניאלי
|
המשיבים:
1. ינון אלי'ה ראובני (עציר) 2. יהודה אסרף (עציר)
עו"ד איתמר בן גביר
|
החלטה |
בעניינו של המשיב 1 בלבד
האישומים וטענות הצדדים:
- בפני בקשת המדינה לעצור את המשיב מס' 1, ינון ראובני (להלן: "המשיב"), זאת עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו במסגרת ת"פ 57576-07-15.
- האישום הראשון והמרכזי בכתב האישום, מייחס למשיב, בין השאר, עבירות של הצתה בנסיבות מחמירות ממניע של עוינות כלפי הציבור וקשירת קשר לביצוע פשע.
בתמצית וכעולה מעובדות האישום הראשון, המשיב יחד עם אחרים, הציתו ביום 18.06.15 (לפנות בוקר) את כנסיית "הלחם והדגים" שבכפר נחום (להלן: "הכנסייה"). המציתים נכנסו לחדר הישיבות של המנזר שבמתחם, שפכו בנזין על דלתות וקירות המבנה והדליקו אותו, וכן הציתו את דלת מבנה המגורים של המנזר. המציתים גם ריססו כתובות נאצה על קיר הכנסייה והכל ממניעים של עוינות כלפי הדת הנוצרית.
בנוסף יוחסו למשיב עוד שני אישומים בכתב האישום. האחד בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, על שהמשיב ניסה להימלט מביתו עת ביקשו לעוצרו בגין מעשיו באישום הראשון. השני בגין הפרת הוראה חוקית, על כך שייצר קשר עם אחר (מרדכי מאייר) ביום ההצתה נשוא האישום הראשון ולמרות האיסור לכך ע"פ צו ביהמ"ש.
- המבקשת טוענת לקיומן של ראיות לכאורה ברף הדרוש להוכחת אשמת המשיב למעשים המיוחסים לו. לעיקרהן של אלו אדרש להלן.
עפ"י המבקשת העבירות המיוחסות למשיב חמורות מעצם אופיין ונסיבותיהן וככאלה הן מקימות עילה למעצרו עד תום ההליכים נגדו. התחכום והארגון בביצוע העבירות, ביצוען כלפי קורבנות תמימים, מצביעים על מסוכנות רבה וקונקרטית.
המבקשת מדגישה את המסוכנות המוגברת בענייננו, שעה שהעבירות, החמורות כשלעצמן, בוצעו על רקע אידואולוגי לאומני – גזעני, על החשש המובנה להישנות המעשים אם ישוחרר המשיב.
בחירת המשיב לשמור על זכות השתיקה בכל מהלך חקירותיו מחזקת כשלעצמה, הן את מסוכנותו והן את עוצמת הראיות הלכאוריות כנגד המשיב.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת