החלטה ופסק דין חלקי בתיק ת"א 962/06

            לטענת התובעים התאונה היא תאונת דרכים, ועניינה של ההחלטה להלן הוא בשאלה אם התאונה באה בגדרה של "תאונת דרכים" כמוגדר בחוק.

2.         הגדרות חוק הפיצויים, הרלוונטיות לענייננו הן אלה:

"'תאונת דרכים' - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;

'רכב מנועי' או 'רכב' - רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות."

(ההדגשות לא במקור).

3.         לטענת התובעים, התאונה היא "תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים, בין היתר, בגין העובדה שהתאונה אירעה, עקב שימוש בכוח המיכני של הרכב." (ס' 7 של כתב התביעה). הם מבססים את טענתם על החזקה המרבה החלוטה שבס' 1 חוק הפיצויים שעניינה, כמצוטט לעיל, תאונה שנגרמה "עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי".

            בנוסף ולחילופין, טוענים התובעים, זכאים הם לפיצויים על פי פקודת הנזיקין, מחמת התרשלותם של הנתבעים או מי מהם, אם באשר לשימוש בשופל ואם באשר לשער הבלתי יציב שמנפילתו נפגע התובע.

            המחלוקת הטעונה הכרעה בהחלטה זו נסבה על מהות התאונה וסיווגה, והיא אינה עוסקת בעילה הנזיקית, ככל שאפשר שהיא עומדת לתובעים, למקרה ויוחלט שהתאונה איננה באה בגדר תאונת דרכים.

המחלוקת נוגעת איפוא לשתי שאלות: האחת, האם היעה האופני הנ"ל הוא רכב כהגדרתו בחוק. השניה, האם נופלת התאונה לגדרה של החזקה החלוטה המרבה שעניינה ניצול הכוח המיכני של הרכב, ואם כן, האם מוחרגת התאונה מן החזקה האמורה בגלל אי ההתאמה בין השימוש בשופל בעת התאונה לבין ייעודו המקורי של השופל.

4.         היעה האופני  מוגדר, כפי שמסביר מר דוד גרינברג, ממונה אגף ציוד מכני הנדסי במשרד התחבורה, "כציוד מכני הנדסי/מכונה ניידת". בתעודת עובד ציבור מיום 21.12.07 הוא כותב כי "יעוד היעה האופני: ביצוע עבודות תשתית (עבודות קרקע)" ובתעודה משלימה מיום 24.2.08 הוא מפרט כי זהו כלי "בעל כף העמסה קדמית המיועדת לשנע חומר (אדמה, עפר, אבן וכדומה) מנקודה לנקודה, ואינו מיועד להיות מכונת הרמה בתצורתו הנוכחית." רישומו ורישויו של השופל מתנהלים על פי חוק רישום ציוד הנדסי, תשי"ז-1957. הכלי נע על 4 גלגלים (צמיגים); הוא כולל תא נהג, הגה, דוושות ובלמים; מסוגל לנוע ממקום למקום, ובחזיתו כף, יעה, המחוברת אליו דרך קבע באמצעות מערכת הידראולית, המאפשרת את הפעלת הכף, הרמתה, הנמכתה והטייתה, על ידי הנהג. ברגיל, מועמסת התכולה אל הכף ע"י נסיעה קדימה אל ערמת העפר, אח"כ מונפת הכף עם העפר למעלה, ובהגיע הכלי למקום הנדרש נפרק העפר עם שינוי מצב הכף ע"י הטייתה כלפי מטה. הכלי עוסק, איפוא, בשינוע עפר או מטען צובר הדומה לו, ממקום למקום, בד"כ כלל באותו אתר, העמסתו ופריקתו.

            לתעודה מצורף רשיון הכלי, שאינו כולל הערה בדבר הצורך בהיתר מיוחד לצורך נסיעה בכביש, מהירות הנסיעה של השופל היא 39.7 קמ"ש, והוראות היצרן מפרטות 6 סוגים של כף העמסה אותן ניתן לחבר אליו. הן אינן כוללות אפשרות לחיבור מתקנים אחרים אל השופל.

5.         שמאי הרכב חוסין חוסאם, מטעם התובע, מגדיר את הכלי כ" טרקטור גדול (ציוד הנדסי)" המסוגל לנוע במהירות של 37 קמ"ש, אליו ניתן לחבר כף קדמית מסוגים שונים המופעלת על ידי ידיות הפיקוד שבתא הנהג. "מטרת הכף הנה הרמת משאות וכן העברתם ממקום למקום." לשופל שימושים רבים, ו"אנחנו רואים שופלים מהסוג הזה חדשות לבקרים בכבישים כשהם מרימים באמצעות הכף כלים שונים" לרבות "הרמת מחסומים מבטון ו/או מברזל ועוד ועוד."

            לשופל שבענייננו היתה מחוברת בעת התאונה כף הכוללת שיניים לאפשר חדירת הכף אל ערימת הצובר הנטענת, ולדברי מר חוסין "לכלי העבודה הנ"ל קיימים שימושים רבים, עיקר עבודתו היא עבודת עפר ובניה, אבל קיימים עוד הרבה שימושים אחרים. הרמת השער כפי שנעשה במקרה הנדון, בניסיון להחזיר את השער למסילה אינה שונה מהשימושים הרגילים והטבעיים של השופל, והיא משתלבת היטב עם כל יעודיו המצוינים לעיל ומהווה חלק בלתי נפרד מהם. הפעולות שבוצעו בשופל, לצורך הרמת השער והחזרתו למקום הינן אותן הפעולות המבוצעות באופן רגיל על ידי השופל לצורך ביצוע כל השימושים הרגילים ו(ה)טבעיים שלו."

            מר חוסין אינו אומר בחוות דעתו כי ייעודו העיקרי או המקורי של השופל, שעה שמותקנת בו הכף, הוא תחבורתי. הוא אינו מאשר כי עיקר ייעודו של השופל הוא הרמת מיתקנים כדוגמת השער. לכל היותר יש בחוות דעתו לאשר כי זהו, לדעתו, חלק מן השימוש הרגיל והנורמלי, בשופל.

6.         המהנדס יצחק סמו, מטעם קרנית, מסביר בחוות דעתו מיום 18.2.08 כי ייעוד הכלי הוא ספציפי על פי האביזר האופציונלי המותקן בו בעת הרלוונטית (יעה, פטיש חציבה, זרוע מנוף, וכד'). היעוד צריך להיקבע על ידי היצרן בלבד, ולכן "מרבית השימושים המפורטים בחוות דעתו של מר חוסם ­אינם מותרים על פי הוראות היצרן, אלא אם כן נרכשו אביזרים המותאמים לשימושים אלה." הוא מדגיש כי "על סמך הוראות היצרן ... הרמת השער חורגת מייעודו של היעה האופני." לדעתו, "יעה אופני מיועד לביצוע עבודות עפר בלבד, ... ניתן באמצעות היעה, להעמיס אגרגטים שונים מתוך מערום, לשנעם ולפרוק אותם לתוך משאיות, נגררים וכדומה באמצעות הרמת היעה לגובה הדרוש על ידי המערכת ההידראולית של המעמיס האופני. ... השימוש ביעה אופני ככלי הרמה למשא החורג מנפח ומידות היעה אינו בטיחותי ואינו מקובל, הואיל ומעורבים בעבודות כאלה כוחות פיזיקאליים המסכנים את יציבותו של היעה האופני מחד ואת הסביבה מאידך. כמו כן", הוא מוסיף, "ציוד מכני הנדסי כדוגמת היעה האופני משמש לעבודות מאסיביות בתחום התשתיות, כגון: מחצבות, עבודות עפר, חפירה, ערום, וכיוצ"ב, שהינן עבודות בעלות עומסים גדולים ודיוק תנועה קטן. מאידך, בהתקנת שערים ובטיפול בהם נדרשת שליטה בשער המותקן ובציוד ההתקנה על מנת למנוע סיכון לשער ולסביבתו. לפיכך, יעה אופני אינו מיועד לעבודות מסוג זה ויש להיעזר בכלים דוגמת מנופים המורכבים על גבי רכבי משא או מנופים ניידים ובבעלי מקצוע המנוסים בהפעלת מנופים ובטיפול בשערים."

            קביעותיהם של מר גרינברג ושל המהנדס סמו באשר ליעה האופני דנן, תכונותיו וייעודו, מקובלות עלי. מר גרינברג, הוא בעיני בר סמכא להעיד על טיבם של הכלים ההנדסיים למיניהם, ייעודם, כשירותם לנוע בכביש, ואופן השימוש בהם.

7.         לצורך הכרעה באשר לסיווגו של היעה האופני ותחולת חוק הפיצויים על השימוש בו יש לבדוק: [א] האם הכלי הוא "רכב". [ב] האם הוא רכב "הנע בכוח מיכני על פני הקרקע". [ג] האם "עיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית". [ה] האם הוא "טרקטור". [ו] האם הוא "מכונה ניידת", [ז] ואם הוא אכן מכונה ניידת, האם הוא כשיר, נורמטיבית, לנוע בכביש.