ערר
ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה
|
29.1-18 , 29-18
01/08/2018
|
בפני חברי הועדה:
1. הגב' שמרית גולן-נציגת שרת המשפטים (יו"ר)
2. מר טל רשף-נציג מנהלת מינהל התכנון
3. מר יואב צלניקר-נציג המשרד להגנת הסביבה
4. מר עמיר ריטוב-ראש המועצה האזורית רמת השרון
5. מר אילן טייכמן-מ"מ נציג שר הבינוי והשיכו
6. מר יואל גמליאל-ראש המועצה המקומית גדרה
|
| - נגד - |
העוררים:
1. אליעזר דוד הברפלד
2. עמותת "לא למגדלים בכיכר אתרים"
3. ארתור רשקובן ו-382 נוספים
עו"ד רמי פרגן; עו"ד גל אראל; עו"ד ישי קרובי ואח' (בשם עוררים 2-3)
|
המשיבות:
1. הוועדה לשמירת הסביבה החופית
2. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה-תל אביב-יפו (מגישת התכנית)
|
| ערר |
- לפנינו עררים על החלטת הוועדה לשמירת הסביבה החופית (להלן: "הוולחו"ף") מיום 27.6.2018 בתכנית תא/5000: תכנית מתאר מקומית לתל-אביב, אזור כיכר אתרים (להלן, בהתאמה: "החלטת הוולחו"ף" ו"התכנית").
- העררים הוגשו מכוח סעיף 8 לתוספת השנייה לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").
- סעיף 8 לתוספת השנייה לחוק קובע:
"הרואה את עצמו נפגע על ידי החלטת הועדה לשמירת הסביבה החופית לפי סעיפים 4 או
5, או חבר הועדה, רשאים לערור עליה לפני המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בתוך שלושים ימים מהיום שבו נמסרה להם הודעה על ההחלטה".
בענייננו, הסעיף הרלוונטי הוא סעיף 4(א) לתוספת השנייה לחוק, הקובע:
"לא תופקד ולא תאושר תכנית החלה בתחום הסביבה החופית או חלק ממנה, אלא לאחר קבלת אישור הועדה, או אם היא תכנית מפורטת המקיימת את כל ההוראות של תכנית מיתאר מקומית שאושרה בידי הועדה".
- בהחלטת הוולחו"ף נקבע כדלקמן (ההדגשות הוספו):
"הוועדה שוכנעה בדבר האיכויות ותרומת הבינוי במתחם כיכר אתרים למרחב הציבורי החופי ע"פ העקרונות כפי שנקבעו בהחלטת ביניים זו ויפורטו להלן. הוועדה לאחר שדנה בתכנית ובתא השטח הכולל את כיכר אתרים, ובהינתן מתחם גדול מעל עשרה דונם, בריבוי בעלויות, ובשל חשיבות מקיום הכיכר בפוטנציאל ליצירת מרחב בעל איכויות ציבוריות המחבר בין העיר לים, מחליטה לאשר את עקרונות התכנון, ולשוב ולדון בהחלטה בכללותה תוך בחינה נוספת של נושא היקף הרח"ק והתייחסויות לטענות משפטיות ואחרות שהוצגו בפניה.
מאחר ומדובר בשטח בהיקף ניכר, במיקום בעל חשיבות רבה בקו ראשון לחוף הים, הוועדה קובעת כי התכנון במסגרת התכנית המפורטת יובא לאישור בפני הוולחוף ויתבסס על העקרונות המפורטים להלן, אשר יוטמעו כהוראות לתא שטח זה במסגרת תכנית המתאר [...]".
- בהמשך החלטת הוולחו"ף פורטו עקרונות התכנון לתא השטח, שכנגדם, בין היתר, מופנות הטענות בעררים. עם זאת, וכאמור בהחלטת הוולחו"ף, מדובר בהחלטת ביניים בלבד, שבכוונתה לשוב ולדון בה.
- אנו קובעים כי יש לדחות את העררים על הסף, בהיותם מוקדמים, שכן לא הוגשו על החלטת הוולחו"ף לאשר הפקדה או אישור של תכנית, כנדרש על פי החוק, אלא על החלטת ביניים בלבד (ויובהר כי בשלב זה איננו מחווים דעה בשאלה אם לאחר שתיתן הוולחו"ף החלטה בעניין, יהיה צורך בהפקדה מחודשת של התכנית).
- מאחר שהחלטת הוולחו"ף מושא העררים אינה החלטה לאשר הפקדת תכנית או אישורה, כאמור בסעיף 4(א) לתוספת השנייה לחוק, והיא אינה החלטה המסיימת את ההליך התכנוני המתנהל בוולחו"ף, הרי שאין מדובר בהחלטה המאפשרת הגשת ערר לפי סעיף 8 לתוספת השנייה לחוק.
- כפי שנכתב בהחלטת ועדת המשנה לעררים מיום 18.6.2012 בערר 11/12 ליאורה גולוב ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה – מחוז הדרום (פורסם באתר מינהל התכנון; על ההחלטה הוגשה עתירה מנהלית (עת"מ 54688-03-12), שנמחקה ביום 18.10.2012), טרם הגשת ערר יש למצות את הליכי התכנון לפני הגוף המוסמך לכך:
"לטעמנו, הרציונל, העומד ביסוד הקביעה כי לא תינתן רשות ערר על החלטת ביניים הוא למנוע פגיעה בהתנהלות ההליך התכנוני כסדרו, ע"י התערבות של ערכאה עליונה יותר המציבה תנאים להמשך הליכי התכנון טרם אלה הסתיימו. יש לאפשר להליך התכנוני להתנהל כסדרו, במוסד התכנון האמון על קבלת החלטה לגביו על פי קביעת המחוקק, ובסופו של ההליך, כשנקבעות החלטות סופיות ע"י מוסד התכנון הדן בתכנית, יש לאפשר את תקיפתן המנהלית או המשפטית, לפי העניין.
אין לאפשר מצב שבו תכנית – במהלך הליכי התכנון – עולה לדיון בערכאת הערר וחוזרת לדיון במוסד התכנון המוסמך, חליפות ולמעשה לבלי סוף, כתוצאה ממתן אפשרות לתקוף גם החלטות ביניים.