1. בפני בקשה למתן פטור מתשלום אגרת בית משפט בגין תביעה על סך 8,000,000 ש"ח אותה הגישה המבקשת כנגד הנתבעים שהינם בנק ומנהל סניף בבנק (להלן:
"הבנק").
התביעה דנן עניינה תביעה לפיצויים בגין נזקים אשר נגרמו למבקשת לטענתה, כתוצאה מהפרת הבטחה של הבנק ליתן לה ולבעלה המנוח הלוואה בסך 350,000 ש"ח לקניית משאית. הפרת ההבטחה הובילה, לטענתה, לשרשרת נזקים אשר תחילתם באבטלה של הבעל המנוח, המשכם באבטלה שלה, וסופם בהתאבדותו של הבעל המנוח עקב המצוקה הכלכלית אליה נקלעו.
2. על המבקש פטור מאגרה לשכנע את בית המשפט בקיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, כי אין ביכולתו לשלם את האגרה, והשני, כי ההליך בגינו מתבקש פטור מאגרה, מעלה עילה.
3. אשר למצבו הכלכלי של מבקש הפטור, נקבע בפסיקה כי על בעל דין המבקש לקבל פטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון, לפרוש בפני בית המשפט את מלוא היריעה לגבי נכסיו והכנסותיו (ראה רע"א 2598/94 ימין ומרים כהן נ' שמעון ונחמה, תק-על 2000(2), 242; בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89(2) 732).
כמו כן נפסק כי על בעל הדין לשכנע את בית המשפט, כי עמד בחובתו לעשות נסיונות לגייס את הכספים הדרושים מקרובי משפחה וחברים, ובמקרה של חברה, מבעלי מניותיה (ראה אלפסי נ' אלפסי, תק-על 90(4), 132; רע"א 8496/99 אדרי נ' בנק לאומי, תק-על 2000(2), 239; ע"א 794/89 דנאר בע"מ נ' בנק הפועלים תק-על (1), 173, 174).
4. בענייננו; המבקשת הניחה תשתית ראייתית מספקת לתמיכה בטענותיה בדבר מצבה הכלכלי הקשה.
לאור החומר בתיק ועמדת הנהלת בתי המשפט - המרכז לגביית קנסות, הרי ששוכנעתי כי נוכח מצבה הכלכלי של המבקשת, אין ביכולתה לשאת בתשלום האגרה.
5. יחד עם זאת, הפטור מאגרה יינתן כאמור רק בהתקיים תנאי נוסף ולפיו ההליך מגלה עילה.
בגין נזקים אלו ונוספים, הועמד סכום התביעה על סך 8 מיליון ש"ח.
6. לטענת הבנק, כתב התביעה אינו מגלה עילה מאחר ולא הופרה כל הבטחה; כן לא ניתן לייחס נזק כלשהו לכך שלא הועמדה ההלוואה, נוכח החובות הכבדים בהם היו שקועים התובעת ובעלה המנוח, וכן מאחר וסכומי התביעה מופרזים במידה כזו אשר, לפחות לצורכי אגרה, מצביעים על העדר עילה.
7. אין מחלוקת בין הצדדים כי אכן ניתנה הבטחה על ידי הבנק ליתן הלוואה למנוח, וכי ההלוואה לא ניתנה. המחלוקת היא בדבר הפרשנות אשר יש לייחס לתנאי אשר צורף להבטחה לפיו ההלוואה מותנית בגיוס הון עצמי בסך 100,000 ש"ח (או 200,000 ש"ח כטענת הבנק). לטענת הבנק, הכוונה ב"הון עצמי" מתייחסת לכספים אישיים שאינם נלקחים בהלוואה משום מקור שהוא. לעומת זאת, המבקשת טוענת, כי הון עצמי הנו כל סכום כסף אשר מקורו אינו בכספי הבנק, לרבות הלוואה ממקורות אחרים, ולפיכך, העדר ההסכמה מצד הבנק ליתן את ההלוואה, על אף שהובטח שיעבוד מלא לטובת הבנק, מהווה הפרה של ההבטחה.
8. מבלי להיכנס לעובי הקורה ומבלי להביע כל עמדה, נראה כי מדובר בשאלה אשר ראוי לה כי תתברר, וכי לא ניתן לאמר כבר בשלב זה, כי ההליך אינו מעלה עילה.
יחד עם זאת, שוכנעתי כי הסכום הנתבע גבוה ומופרז ביחס לעילת התביעה ולנזק אשר ניתן לייחס לנתבעים במקרה ועילת התביעה תוכח.
9. זכות הגישה לערכאות מכתיבה גישה מקילה בבואנו לבחון אם ההליך מעלה עילה. לא כן, לגבי גובה סכום הפטור. גם התובע בעל האמצעים נדרש לכלכל את צעדיו בעת הגשת כתב תביעה, ואגרת בית המשפט מרתיעה בפני הגשת תביעות בסכומים אשר אינם הולמים את הציפיות הסבירות לגבי תוצאות ההליך. ראה לדוגמא בעניין תשלום אגרה מלאה גם כאשר הופחת סכום התביעה במועד תשלום המחצית השניה:
"הטעם המרכזי העומד מאחורי גישה זו הוא מתן תמריץ לתובע לקבוע את תביעתו מלכתחילה על סכום ריאלי. הגשתה של תביעה בסכום מופרז יכולה לנבוע משיקול קר ומניפולטיבי של התובע. אפשר שהתובע מעריך כי תביעה בסכום גדול תטיל אימה על הנתבע (הלכת סיס, עמ' 720, ג'-ד') ותביא ללחץ פסיכולוגי עליו. יתכן שהתובע מקווה כי סכום התביעה, אף שמופרז הוא וחסר בסיס, ישמש כנקודת מוצא למשא ומתן לפשרה או אף להצעת פשרה מצידו של בית המשפט" (ע"א 10537/03 - מדינת ישראל (הנהלת בתי המשפט - המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות) נ' יש-גד תעשיות לתשתית (1993) בע"מ ואח'. תק-על 2004(3), 2097 ,עמ' 2100).
כך, במיוחד כאשר מבוקש פטור מאגרה:
"נקבע, כי מקום בו סכום התביעה מוגזם, יינתן הפטור רק עד לסכום הריאלי של התביעה: "האגרה משמשת מחסום ראשוני מפני תביעות מוגזמות, מנופחות או תביעות שווא. קיים חשש שתובע המצרף לתביעתו בקשה לפטור מתשלום אגרה מחמת העדר יכולת כלכלית, עשוי לנפח את סכום התביעה ללא התחשבות בהיקפה המשוער, בשל העובדה שאינו נדרש לשלם מחיר כלשהו בגין הגדלת סכום התביעה ואין כל גורם המרתיע אותו מלתבוע סכומים בלתי מציאותיים. תובע כזה אינו חשוף למגבלות של תובעים רגילים, שכן תובע המחוייב בתשלום אגרה, סביר להניח כי ישקול היטב את סיכוייו כנגד סיכוייו להפסיד, ויעריך את שיקוליו לגבי היקף הסעד הנדרש" (ת.א. (המר' 1405/93) (ירושלים),סוסנוביק נ' נשיץ ואח' אשר צורף לתגובת המשיבים, מסומן באות ז')." (בש"א (חיפה) 5107/00 - חאנטולי יוניס נ' מדינת ישראל תק-מח 2001(2), 65535 ,עמ' )65537.
10. לאור האמור ועל מנת שלא לדחות את הבקשה כולה, וכדי לאפשר למבקשת קיום דיון בעניינה, יינתן הפטור מאגרה רק לגבי אותו חלק של סכום התביעה אשר לגביו יש עיגון כלשהו במסמכים.
11. סעיף 27 לכתב התביעה המתוקן מפרט את נזקי המבקשת, המרכיבים את סכום התביעה: