החלטה בתיק ת.א. 78995/04

1.       לפניי בקשה לסילוק תביעה על הסף מחמת התיישנות.

2.       עסקינן בתביעה בגין ליקויי בניה, אשר הוגשה ביום 30.12.2004.

3.       המשיבים (למעט 11 ו-12) רכשו דירות מהמבקשת, על-פי הסכמים שנערכו בשנים 1995-1996.

4.       המשיבים טוענים, כי החזקה בדירות נמסרה להם במהלך שנת 1997, וכי כשנתיים לאחר מכן החלו להתגלות בדירות ליקויי בניה שונים.

לטענתם פנו מספר פעמים אל המבקשת בבקשה כי תתקן את הליקויים, אך ניסיונות התיקון לא צלחו.

5.       בשנת 2000, זימנו המשיבים מהנדס מומחה לצורך בדיקת הדירות והבנין, אשר העריך את הנזקים בדירות וברכוש המשותף, כמפורט בחוות הדעת ההנדסיות שצורפו לכתב התביעה.

לטענת המשיבים, כתוצאה מבדיקת המומחה נתגלו לראשונה ליקויים, שלא ניתן היה לגלותם בבדיקה רגילה של אדם סביר.

6.       המשיבים טוענים גם , כי פנו ללא שיהוי אל המבקשת בדרישה לתקן את הליקויים שנתגלו בדירות וברכוש המשותף, אולם המבקשת סירבה לבצע חלק מן התיקונים ואלו שביצעה נכשלה בהם.

7.       המשיבים עתרו לבית המשפט בתביעה לחייב את המבקשת לבצע את התיקונים הנדרשים או לחלופין, לשלם להם את סכום התביעה.

טענות הצדדים

8.       המבקשת טוענת, כי על-פי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 ועל-פי מועד מסירת הדירות למשיבים, התיישנה עילת התביעה עוד בשנת 2003, שכן לגרסתה, נמסרה החזקה בדירות, למעט דירה אחת, במהלך שנת 1996.

9.       לטענת המבקשת, הליקויים אשר נתגלו, לפי גרסת המשיבים, כשנתיים לאחר קבלת החזקה ובטרם עריכת חוות הדעת ההנדסיות מטעמם, הינם ליקויים שניתן וצריך היה להבחין בהם במועד מסירת החזקה בדירה, מבלי להיזקק למומחה לצורך איתורם. הוא הדין, לשיטתה, גם בנוגע לליקויים ברכוש המשותף.

10.   בנוסף לכך, טוענת המבקשת להתיישנות התביעה לפי חוק המכר (דירות) תשל"ג - 1973,  (להלן: "חוק המכר") שכן לטענתה, פניות המשיבים למבקשת בעניין הליקויים נעשו שלא בהתאם למועדים הקבועים בחוק.

11.   המשיבים מצדם טוענים , כי מדובר בליקויים שטרם הגיעו לידי ביטוי או להיקפם הממשי בעת מסירת החזקה או במהלך תקופת הבדק, או בליקויים שהתגבשו תוך כדי המגורים בדירה. משכך, טרם חלפה תקופת ההתיישנות, על-פי סעיף 8 לחוק ההתיישנות ועל-פי סעיף 89 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח-1968.

12.   המשיבים מבססים את טענותיהם גם על סעיף 4א(א)(2) לחוק המכר, המאפשר לקונה להסתמך על אי התאמה נסתרת, אם הודיע על כך תוך זמן סביר, ומוסיפים וטוענים, כי אף אם לא ניתנה הודעה כמתחייב מהחוק, הרי שאין בכך כדי להכשיל את התביעה, ככל שהיא נסמכת על עילה נזיקית.

דיון

13.   סעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, קובע, כי התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה היא, בשאינו מקרקעין - שבע שנים.

בסעיף 6 נקבע, כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.

14.   המונח "עילת תובענה" נבחן כאן בהקשר לדיני ההתיישנות, והנטייה הרווחת הינה לפרש הסדר התיישנות בצמצום, בדרך שלא תמנע, מעבר לסביר, את סגירת שערי בתי המשפט בפני בעל דין התובע את זכויותיו (ע"א 244/81 פתאל נ' קופת חולים, פ"ד לח(3) 678 ,673, ע"א 242/66 יעקובסון נ' גז, פ"ד כא(1) 85).