החלטה בתיק ת.א. 71588/04

1.         התובעת הגישה כנגד הנתבע וכנגד נתבעים נוספים תביעה לתשלום בגין השכרת רכבים.

            בין התובעת לבין ברליה - חברת יבוא ויצוא (1984) בע"מ (להלן:"ברליה") נחתם ביום 24.2.00 הסכם מסגרת להשכרת רכבים.

            בהמשך להסכם המסגרת נכרתו בין התובעת לבין ברליה והנתבעים הסכמי שכירות נוספים בגינם נותר חוב הנתבע בכתב תביעה זה.

2.         הנתבע נדרש לתשלום הסך של 21,687 ש"ח, קרן, בהתאם לחשבונות נספח (ה) לכתב התביעה המבוססות על הסכם השכירות עליו חתם ביום 25.8.02 כפי שצורף לכתב התביעה כנספח ב- 23.

3.         בתצהירו טוען הנתבע כי לא נאמר לו בעת שחתם על ההסכמים כי הוא חותם בתור ערב לברליה.

            ברליה הייתה בקשיים כלכליים ופעלה באמצעות נאמן שמונה ע"י ביהמ"ש ובעת שקיבל את הרכב וחתם, נאמר לו כי חתימתו היא אשור כי הרכב מתודלק, ללא פגיעות חיצוניות  ולכן חתם.

4.         בבקשה הוסיף הנתבע וטען כי בעת שעבד בחברת ברליה נשלח ע"י הבעלים, מריו ברליה, והנאמן אודי שטראוס לקבל רכב מהתובעת ונאמר לו כי ברליה חתמה על חוזה עם התובעת ועליו רק להוציא את הרכב מהחניון.

            נציג התובעת הראה לו כי מיכל הדלק מלא ואין ברכב פגיעות והחתימו על קבלת רכב תקין ומתודלק. לגרסתו לא נאמר לו כי הוא חותם על ערבות לברליה שהייתה בקשיים ומונה לה מפרק.

5.         בדיון מיום 27.2.05 טען הנתבע כי בעת שחתם על ההסכם הייתה ברליה בהקפאת הליכים והמנהל שמונה היה רו"ח ברגר.

            ממכתבו של רו"ח ברגר מיום 7.3.05, עולה כי ברליה הייתה בהקפאת הליכים עד ליום 12.11.2000 בלבד. הסדר הנושים אושר כאשר רו"ח ברגר מונה לנאמן לתקופת ההסדר ולביצועו כאשר הניהול בפועל של החברות, לרבות ברליה היה בידי המנהלים, כפי שעולה מהחלטתו של כב' השופט לויט מיום 12.11.00.

6.         בסיכומו חזר הנתבע על טענותיו שפורטו לעיל והוסיף כי ביום העבודה הראשון שלו בברליה נשלח להביא רכב מהתובעת וחתם על ההסכם מבלי לקרוא את תוכנו ומבלי שהוסבר לו על מה חותם.

            בנסיבות אלו מבקש הנתבע לקבל רשות להתגונן.

7.         ב"כ התובעת מפנה להסכם עליו חתם הנתבע בשלושה מקומות נפרדים כאשר חתימה אחת בתחתית העמוד מאשר כי קרא את תוכן ההסכם, חתימה שנייה מהווה אישור לתשלום השתתפות עצמית בבטוח ואילו החתימה הנוספת העליונה מתייחסת לכיסוי נזק ראשוני.

            עוד נטען כי רישום מצב הדלק ברכב כפי שנרשם בהסכם היה שמינית מיכל ולא מיכל מלא כפי שטוען הנתבע בהסבירו את מהות חתימתו.

8.         בקשתו של הנתבע איננה מגלה הגנה בגינה תנתן רשות להגן. אם יש לנתבע טענות הרי שעליו להפנותן לברליה, מנהליה או מי שפעל בחברה ושלח אותו להביא את הרכב. ואולי ראוי לו  לנתבע שיבוא בטענות לעצמו על כי חתם על הסכם מבלי לקרוא את תנאיו ומבלי לברר אילו התחייבויות הוא נוטל על עצמו  בחתימתו, שכן אישר הנתבע כדבריו כי לא טרח לעיין במסמך.

            טענותיו של הנתבע לגבי מהות חתימתו ומשמעותה נסתרות מניה וביה לעומת מה שבפועל רשום בהסכם עליו חתם.

            העובדה כי חתם על ההסכם שלוש חתימות נפרדות וכן לאור העובדה כי קיבל רכב עם מיכל דלק שאיננו מלא, בניגוד לטענתו כי משמעות חתימתו שקיבל מיכל דלק מלא.

            משלא טרח הנתבע לעיין בהסכם עליו נתבקש לחתום ולא קרא את תנאי החוזה וההתחייבויות שהוא נוטל על עצמו, לא יוכל לטעון  כנגד התובעת כי הטעתה אותו לחשוב כי הוא חותם על התחייבות שונה מזו שהתחייב למעשה.

9.         הלכה פסוקה שאדם החותם על מסמך, הסכם או התחייבות מבלי לדעת תוכנו לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. הטענה "לא נעשה דבר" לא תעמוד למי שלא טרח לקרוא  את המסמך עליו חתם ומה תוצאות החתימה.