החלטה בתיק ת.א. 41843/05

1.         המשיב הגיש כנגד המבקשת ובן זוגה, קליין אהוד, כתב תביעה בסד"מ בגין יתרת חובה בשני חשבונות:

            חשבון 999911, חשבון עו"ש משותף של שני הנתבעים שנפתח ביום 7.7.03 ויתרת החוב שבו 89,387 ש"ח, נכון ליום 20.7.05.

            חשבון 35254 שנפתח ביום 13.1.04 ע"י הנתבע וביום 14.1.04  חתמה המבקשת על כתב ערבות מתחדשת ללא הגבלה בסכום לכל התחייבויותיו של הנתבע למשיב, יתרת החובה בחשבון זה הינה 51,773 ש"ח, נכון ליום 20.7.05.

2.         המבקשת הגישה בקשה למתן רשות להתגונן, נתמכת בתצהירה מיום 30.11.05 ובעקבות החלפת פרקליטה צרפה תצהיר נוסף מיום 3.1.06.

            בתצהיר המקורי נטען כי בזמנים הרלוונטים לתביעה התערערו יחסיה של המבקשת עם בעלה והחלו בהליכי גירושין, ואז החל הנתבע למשוך כספים מהחשבון המשותף לטובת חשבונו העסקי מבלי לקבל הסכמתה.

            המבקשת מפנה למשיכת סך של 250,000 ש"ח והעברתו לחשבונו בסניף הבנק וכן משך כספים ממכשיר הכספומט והביא את החשבון ליתרת חובה.

            טוענת המבקשת כי עם הידרדרות יחסיה עם בעלה עדכנה את פקידת הבנק, כוכי, שלאור היחסים המעורערים עם הנתבע "תדווח לי כוכי על בעיה שהיה ותצוץ עם החשבון המשותף" (סעיף 17 לתצהיר. ההדגשה במקור).

            המבקשת מתרעמת על כך שהמשיב לא התריע בפניה על העברת הכסף והמשיכות מהכספומט, למרות שביקשה זאת מהבנק.

            במצב דברים זה לא נהג המשיב כפי שבנק סביר וזהיר היה נוהג בנסיבות הנ"ל.

            כן טוענת המבקשת כי למיטב ידיעתה מסגרת האשראי הייתה 50,000 ש"ח ולכן לא היה הבנק צריך לאפשר חריגה מהמסגרת של כמעט 40,000 ש"ח, וכן טוענת כנגד חיובים של עמלות מכתב התראה או מכתב עו"ד שחויבו בחשבונה, פעמיים סך של 147 ש"ח וסכום נוסף של 52 ש"ח.

            לבסוף טוענת המבקשת שבכוונתה לקבל מסמכים ע"מ להעבירם לבדיקת מומחה בשל חיוב החשבון בסכומים מופרזים ובלתי נכונים, וכן בשל חיובי ריבית שלא כדין ובניגוד לחוק הריבית.

3.         בתצהירה הנוסף טוענת המבקשת, כי מפי הנתבע נודע לה כי יתרת החובה בחשבונו העסקי הייתה גבוהה והבנק הורה לו להעביר כספים מהחשבון המשותף לחשבון העסקי, וע"י כך להפכה לערבה לחובות בעוד היא ערבה לחובו של הנתבע רק עד לסכום של 50,000 ש"ח.

            עוד טוענת כי בבנק שינו את זכויות החתימה בחשבון המשותף, נספח א', באופן המאפשר חתימה אחת לצורך פעולה בחשבון במקום שתי חתימות ביחד.

            לתמיכה בטענה כי ערבה עד 50,000 ש"ח כפי שהוסבר לה מפורשות ע"י כוכי, טוענת כי הבנק הביא את חשבונו של הנתבע ליתרת חובה של 50,000 ש"ח ולא אפשר לו להמשיך ולפעול בחשבון.

            בחקירתה הנגדית הייתה המבקשת נסערת ביותר ובתשובותיה אשרה כי חתמה על כל המסמכים שצורפו לכתב התביעה. אישרה שקיבלה דפי חשבון וידעה על העברת הסך של 250,000 ש"ח בתאריך 17.2.05, ולמרות זאת לא עשתה דבר, לטענתה בשל היותה במצב קשה טרודה בעסקה, ומטופלת בשני ילדים.

            בנוסף, אישרה המבקשת כי את העברה ביצע הנתבע וכי בעבר בוצעו בחשבון פעולות בחתימה אחת בלבד, וכן כי כבר בשנת 2003 עוד לפני פתיחת החשבון המשותף היו סכסוכים משפטיים בינה לבין בעלה בביהמ"ש לענייני משפחה, ולטענתה הקפיאה את ההליכים ואף חתמה על הערבות לאחר אותם הליכים משפטיים.

4.         למרות הסף הנמוך הנדרש מנתבע ע"מ שתנתן לו רשות להתגונן, הגנתה של הנתבעת בעייתית עד כדי "הגנת בדים".

            אין ליתן רשות להגן בכל מקרה בו מועלות טענות אשר על פניהן אין בהן כל ממש או שנסתרו מניה וביה בחקירה הנגדית.

            טענות ההגנה של המבקשת הלכו ורבו הלכו והתפתחו מאז התצהיר הראשון, עובר לתצהיר השני וכלה בחקירה הנגדית והמדובר בטענות שחזקה שיטענו בהזדמנות הראשונה.