ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
32408-07
05/09/2007
|
בפני השופט:
סובל משה
|
- נגד - |
התובע:
אלקה פסטנרס בע"מ
|
הנתבע:
הגבס א.סיני 1988 בע"מ
|
החלטה |
1. התובעת הגישה כנגד הנתבעת כתב תביעה בסד"מ לתשלום חוב נטען בגין רכישת מוצרים שונים בסך של 88,845.25 ש"ח, על פי כרטסת והעתקי חשבוניות וקבלות שצורפו לכתב התביעה, סכום משוערך ליום הגשת התביעה בסך של 93,659 ש"ח.
2. הנתבעת איננה כופרת בקבלת הסחורות ואולם מעלה מספר טענות:
חיוב בחשבוניות במחירים גבוהים מהמוסכם, אספקת סח' באיכות ירודה בצורה משמעותית, נזק לנתבעת ופגיעה בשמה הטוב הואיל ונאלצה להחליף ללקוחותיה את הסחורה הירודה ולפצותם.
עוד טוענת הנתבעת כי בעקבות תלונות הלקוחות הפסיקה את מכירת הסח' וחלק מהסח' נמצא ברשותה והיא מוכנה להחזירו לתובעת.
3. בהמשך התצהיר נטען כי הנתבעת רכשה מהתובעת אך ורק ברגים "מסוג מסוים" על פי סיכום בעל פה, ולא על פי הסכומים שנרשמו בחשבוניות במחיר הגבוה ממה שהוסכם.
הנתבעת טוענת כי פנתה לתובעת כדי לנהל מו"מ ולהגיע להסכמה ואולם במקום לברר את טענותיה הוגשה כנגדה תביעה.
באשר לנזקים שנגרמו לה טוענת הנתבעת כי היא שומרת על זכותה לתבוע נזקים אלו בנפרד בעת וככל שתמצא לנכון.
4. על פי ההלכה הפסוקה והעקבית נתבע המבקש לקבל רשות להתגונן לא יצא ידי חובתו בהעלאת טענות כלליות או סתמיות, אלא עליו לפרט כראוי את טענותיו ובלשון ביהמ"ש בע"א 543/86 פד"י מב (3) בעמ' 343:
"מקובלת עלינו מקדמת דנא ההלכה כי נתבע המבקש רשות להגן חייב להכבד ולהכנס לפרטי העובדות...".
חובת הפירוט הנדרשת לגבי כל טענת הגנה המועלית בבקשה ובפרט כאשר כופר הנתבע בחוב הנתבע על ידי התובע, עליו להציג גרסה חשבונאית מטעמו שתהיה מפורטת ומבוססת.
באשר לטענת הקיזוז נקבע כי יש להעלותה בצורה מפורטת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה, וראה בעניין זה למשל בע"א 544/81 פד"י לו (3) בעמ' 529.
בקשר למשמעות הבקשה למתן רשות להתגונן קבע ביהמ"ש בע"א 465/89 פסקי דין מה (1) עמ' 70 כי הרשות להתגונן לא תינתן כדבר המובן מאליו, למרות סף ההגנה הנמוך הנדרש, וכדי שתהיה משמעות להליך וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא נדרש הנתבע לפרט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו.
5. התצהיר שצורף לבקשה הינו דוגמא כיצד אין לנסח תצהיר האמור לתמוך בבקשה למתן רשות להתגונן שכן כל הטענות המועלות בתצהיר נטענו באופן סתמי וכללי, ללא פירוט ללא תחשיב ואף ללא ציון סכום כלשהו, לשיטתה של הנתבעת.
באופן בו נוסח התצהיר ניתן לקבוע כי הגנתה של הנתבעת הינה הגנת "בדים" ובדין וויתר ב"כ התובעת על חקירתו הנגדית של המצהיר.
להלן מספר דוגמאות לסתמיות הטענות:
א. סעיף 6 - לא מפורט מהם הסיכומים בהם לא עמדה התובעת לגבי הסח' נשוא התביעה.
ב. סעיף 7 - מהם המחירים הגבוהים מהמוסכם שנרשמו בחשבוניות ומהו הסכום המוסכם, לשיטתה של הנתבעת.
ג. סעיף 8 - לא פורט האם כל הציוד שסופק היה פגום אף לא צוין מהו אותו פגם נטען.
בנוסף מי הם הלקוחות שנפגעו, למי מהלקוחות נאלצה הנתבעת להחליף את הסח' ואת מי מהלקוחות נאלצה הנתבעת לפצות, ומהו סכום הפיצוי ששולם.
ד. סעיף 9 - מהי אותה כמות סח' המצויה בידי הנתבעת שעדיין לא נעשה בה שימוש.