1. המבקשת מס' 1 (להלן: "
המבקשת") היא קטינה ילידת 4.9.2002 והמבקשים 3-2 הם הוריה. המבקשת עתרה בכתב התביעה לפיצוי על נזקים חמורים שנגרמו לה בשל צריכת מוצר פגום של תחליף חלב אם צמחי על בסיס סויה (להלן: "
רמדיה צמחית"), ובקיצור, המבקשת טענה כי היא אחת הקורבנות לפרשה הידועה במקומותינו כפרשית רמדיה.
המשיבה מס' 1 כפרה בקשר הסיבתי בין מצבה של המבקשת לבין צריכת הרמדיה הצמחית. נקודה עיקרית השנויה במחלוקת בין הצדדים היא, מתי החלה המשיבה להפיץ את הרמדיה הצמחית הפגומה, ומתי החלה המבקשת לצרוך את הרמדיה הצמחית. המבקשת צרפה חוות דעת רפואית של הנוירולוגית ד"ר אביבה פתאל - שהיא הרופאה שגילתה בשעתו את הקשר הסיבתי בין צריכת הרמדיה הצמחית הפגומה לבין הנזק הקשה שנגרם לפעוטות עקב צריכתה - ואילו המשיבה הסתמכה בכתב הגנתה על חוות דעתו של הנוירולוג פרופ' שטיינברג. בחוות דעתו, בחן פרופ' שטיינברג את עניינה של המבקשת תוך השוואה לנתונים בתיקיהם הרפואיים של אחד עשר פעוטות, שלדעתו נפגעו מצריכת רמדיה צמחית פגומה. לחוות הדעת צורפה טבלה, בה מאוזכרים בראשי תיבות שמותיהם של 11 הפעוטות ונתונים רלוונטיים לגביהם.
2. המבקשת עתרה להעביר לעיונה של ד"ר פתאל, המומחית מטעמה, את תיקיהם הרפואיים של 11 הפעוטות עליהם נסמך פרופ' שטיינברג בחוות דעתו, אך המשיבה התנגדה לכך מטעמים של חסיון רפואי ופגיעה בפרטיות של צד ג'.
לאור זאת, עתרה המבקשת בבקשה דכאן, להורות למשיבה לחשוף בפניה את התיקים הרפואיים הנ"ל.
3. בבוא בית המשפט לדון בבקשה לגילוי מסמכים, יש לפתוח בשאלת הרלוונטיות. במקרה שלפנינו, לאור חוות דעתו של פרופ' שטיינברג, ועל מנת שיתאפשר למומחים מטעמה של המבקשת להעביר את חוות הדעת תחת שבט ביקורתם, דומה שלא יכולה להיות מחלוקת של ממש, כי המסמכים המבוקשים הם רלוונטיים.
יפים לענייננו דברים שנאמרו ברע"א 4385/04
פרוך נ' בית חולים מקאסד (ניתן ביום 21.8.2007):
"בשכל הישר אין להלום, כי מסמך יהא חלק מתשתיתה של חוות דעת רפואית המהוה עיקר עמדתו של בעל הדין במשפט, אך העניינים הרלבנטיים שבו לא יגולו לבעל הדין שכנגד, שעה שלא נותרו במעגל הפנימי בין יוצר המסמך לעורך הדין....אין בעל הדין (מקאסד) יכול להחסותו שעה ששימש בעליל בהכנת חוות הדעת..".
בהחלטתי במהלך הישיבה מיום 24.12.2006 הוריתי אפוא כלהלן:
"...בשלב זה, שמא ניתן לפתור את הסוגיה שהניחו הצדדים לפתחו של בית המשפט אני מורה לנתבעת 1 (רמדיה) למסור לב"כ התובעים את שמותיהם של עורכי הדין שטיפלו באותן משפחות על מנת שב"כ התובעים תפנה אליהם בבקשה כי יוותרו על החסיון הרפואי העומד לזכותם ויסכימו כי החומר שהועבר על ידם בשעתו לרמדיה, יועבר לעיון המומחה מטעמם. למען הסר ספק, מובהר בזה כי התובעים מתחייבים ויתחייבו בפני אותן משפחות שלא לעשות כל שימוש בנתונים אלא לצורכי הליך זה.
בית המשפט מביע תקוותו כי תהיה הסכמה לחשיפת הנתונים על ידי אותן משפחות, שאם לא כן, יראה בית המשפט ליתן החלטה לגופה של בקשה.
כבר עתה, אקדים ואומר, כי מאחר והבקשה נוגעת לעניינם של צדדים שלישיים, קרי, אותן 11 משפחות, הרי שכל משפחה שמבקשת להתנגד לבקשה לחשיפת הנתונים והמסמכים, תגיש עמדתה לתיק ביהמ"ש לבש"א 15304/06 ועל ב"כ התובעים ליידע אותם לגבי זכותם זו.
ב"כ התובעים תצרף העתק החלטה זו למכתבים שתפנה לבאי כוח אותן משפחות".
4. בהתאם להחלטה זו, פנו ב"כ התובעים אל עורכי הדין שייצגו את 11 המשפחות בצירוף העתק ההחלטה (המכתבים הוגשו לתיק בית המשפט). בעקבות הפנייה, ניתנה הסכמה של חמישה מהורי הפעוטות לחשיפת החומר הרפואי, אם כי שניים מהם סייגו הסכמתם בדרישה, שמכל חומר שיועבר, יימחק שמו של הילד. ב"כ המשיבה טען כי המדובר במאות מסמכים, ותהא זו הכבדה רבתי, שאין הוא יכול לעמוד בה, לעבור על כל מסמך ומסמך, ולמחוק את הפרטים המזהים בכל מסמך ומסמך.
הנה כי כן, ניצבות בפנינו שתי בעיות: במישור הדיוני-ראייתי - האם ניתן להורות על חשיפת מסמכים של מי שאינו צד להליך? במישור הטכני - עד כמה ניתן להכביד על המשיבה בדרישה לעמול ולמחוק את שמות הפעוטות או שמות הוריהם מאלפי המסמכים הרפואיים.
5. הליכי גילוי מתנהלים בין בעלי הדין לבין עצמם, לגבי מסמכים הקשורים לבעלי הדין עצמם. עם זאת, לעיתים מעורב בהליכי הגילוי צד שלישי. ברגיל, ניתן להבחין בין שלושה סוגים של צדדים שלישיים העשויים להיות מעורבים או נפגעים עקב צו גילוי מסמכים:
א. צד שלישי המחזיק במסמכים מושא בקשת הגילוי, אך המידע עצמו עניינו
בבעל הדין עצמו, כגון בנק המחזיק בדפי חשבון, רופא המחזיק בתיק רפואי, מס הכנסה המחזיק בדו"חות מס או משטרת ישראל לגבי הרישום הפלילי של בעל הדין.
ב. צד שלישי העשוי להיפגע כבדרך אגב מגילוי המסמכים שבידי בעל דין או בידי צד שלישי המחזיק בהם. לדוגמה: צו גילוי המופנה לבנק, אם כבעל דין ואם כצד שלישי המחזיק במסמכים, המורה לבנק לגלות מסמך הכולל פרטים על אודות לקוחות שאינם צד להליך.
ג. צו גילוי המופנה ישירות כלפי צד שלישי אף שזה אינו צד להליך, כגון, דרישה כלפי הצד השלישי למסור את דפי חשבון הבנק שלו.
לדיון מפורט לגבי שלוש הקבוצות ראה י. עמית "קבילות, סודיות, חסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי - נסיון להשלטת סדר"
ספר אורי קיטאי (נבו הוצאה לאור, תשס"ח-2007) 247, עמ' 280-292.