החלטה בתיק ת.א. 24503/04

בפני בקשה בה עותר המבקש לביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד ביום ה- 17.3.05.

נימוקי המבקש

המשיבה הגישה הודעה לבית המשפט על פיה מתבקש בית המשפט לקבוע את התיק לדיון. בית המשפט קבע את מועד הדיון לתאריך ה 17/03/04. הן ההודעה בדבר בקשה לקביעת מועד דיון והן החלטת בית המשפט לא התקבלו אצל המבקש, והמבקש כלל לא ידע על כך.

המבקש עוד טוען כי הסיבה לאי התייצבותו נעוצה מזימון לשירות מילואים אשר היה אמור להסתיים ביום ה - 17/03/04, אך מכוון שלא היה ברור באם המילואים התקיימו לא הגיש המבקש בקשה לדחיית מועד הדיון. בעת המילואים נמסר למבקש כי המילואים יסתיימו בטרם הזמן המיועד אך למצער לא כך היה והמבקש נשאר בשטח ללא יכולת תקשורת עם בית המשפט או ב"כ.

המבקש טוען כי היה סמוך ובטוח כי בית המשפט יתחשב בסיבה לאי התייצבות ולא "יעניש" את המבקש.

המבקש טוען כי קיימות לו טענות הגנה טובות.

נימוקי המשיבה

המשיבה טוענת כי המשיב ידע אודות מועד הדיון, דבר הבא לידי ביטוי בסעיף 49 לתצהירו התומך בבקשה לביטול פסק הדין. בסעיף זה הודאת בעל דין שכן טוען כי "לא היה ברור באם המילואים יתקיימו אם לאו ועל כן לא הגשתי כל בקשה לדחיית הדיון,". ע"פ רישמוי בית המשפט וכפי שצורף לתיק המשפט נעשתה מסירה על ההזמנה לדיון בכתובת המבקש, והמבקש איננו מכחיש שמתגורר בכתובת זו.

המשיבה טוענת כי סיכויי ההגנה של המבקש הנם קלושים. טענות ההגנה של המבקש הנן טענות קיזוז בלבד, וטענות אלו נטענו בעבר על ידו בתביעה שהגיש כנגד המשיבה בבית משפט לתביעות קטנות. טענות המבקש בתביעתו בדומה לטענותיו בבקשת הרשות להגן, מתרכזות בחיובי יתר שעשתה כביכול המשיבה למבקש ובזיכויים שלא קיבל. כבוד השופטת מיכל ברק-נבו דחתה טענותיו לפיכך נוצר מעשה בית דין לגבי טענות אלו.

דיון והכרעה

עת מוטל על בית המשפט לדון בביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר התייצבות, בוחן בית המשפט בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1084, ק"ת 4685 (להלן:ה"תקנות").

ביטול פסק דין בהתאם לתקנה 201 יתרחש באחת משתי חלופות. חלופה ראשונה הנה כאשר מצביע המבקש ביטול על כך כי ישנו פגם בהליך אשר בעטיו ניתן פסק הדין, קרי ביטול מן הצדק. חלופה שנייה הנה כאשר מכוח שיקול הדעת מחליט בית המשפט על ביטול פסק הדין.

חלופה ראשונה - ביטול מן הצדק:

ב"כ המבקש מרכז את עיקר בקשתו לכך כי על בית המשפט לבטל את פסק הדין מן הצדק.

המבקש בסעיף 40-41 לתצהירו התומך בבקשה לביטול פסק הדין טוען כי לא קיבל את ההזמנה לדיון וכלל לא ידע עליה אולם בסעיף 49 לתצהירו טוען המבקש כי הוזמן לשירות המילואים כבר בתחילת חודש ינואר קרי חודשים לפני מועד הדיון, וכי סבר כי המילואים יתבטלו או לכל הגרוע יתקצרו ולפיכך "לא הגשתי כל בקשה לדחיית הדיון". המדובר בשתי טענות עובדתיות אשר אינן מתיישבות אחת עם השנייה  ואינן יכולות לחיות זו לצד זו.

עיון בתיק המשפט מעלה כי המבקש הוזמן לדיון על פי הכתובת אשר אף מצויינת בקבלות שצורפו לבקשת הרשות להתגונן של המבקש ומכל מקום אין המבקש כופר בכתובת זו.

לאור האמור לעיל יש לדחות על הסף טענה זו.

חלופה שנייה - שיקול דעת:

בית המשפט מביא בשיקול הדעת 2 מכלולים אשר יש בידם כדי להשפיע ולהביא לתוצאה בה יחלט בית המשפט על אף העדר התייצבות המבקש  על ביטול פבק הדין.

מכלול ראשון הנה השאלה מהי הסיבה אשר גרמה לכך כי המבקש לא התייצב לדיון במועד שנקבע, ככל שהתשובה לשאלה זו תהיה מקלה יותר, כך אף מצבו של המבקש יהיה קל יותר.

כאמור לעיל סיבת מחדלו האמיתית של המבקש לאי התייצבותו ואשר מגובה במסמכים הנה שירות מילואים פעיל אשר הסתיים בשעות הערב של מועד הדיון, ולו היה המבקש מגיש בעוד מועד בקשת דחייה סביר להניח שבקשתו הייתה נענית.

מכלול שני הנה השאלה מה הם סיכויי ההצלחה של המבקש במידה ויבוטל פסק -הדין ויורשה להתגונן. מעיון בתצהיר התומך בבקשה לרשות להתגונן עולה כי המבקש נתמך בשתי טענות הגנה. טענת ההגנה הראשונה הנה טענת קיזוז, טענה אשר על פי הנראה אינה מפורטת דיה ולפיכך אין בידי להתייחס אליה. טענת הגנה שנייה הנה הסכם אשר נערך בין המבקש לבין התובעת מיום ה 13/10/03, ועל פי הסכם זה סוגר המבקש את חובו כלפי המשיבה, והצדדים פותחים חשבון חדש, לטענת המבקש על אף ההסכם ועל אף הפקדת כסף כאמור בהסכם בעל-פה  לא עמדה המשיבה בהסכם וניתקה את מכשיריו באופן חד - צדדי . באם תתקבל טענת המבקש הרי שלא ברור כיצד נוצר חוב בגובה של כ 6,000 ש"ח בזמן כה קצר שכן על פי טענתו סגר את החוב הקודם.