אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת.א. 2161/06

החלטה בתיק ת.א. 2161/06

תאריך פרסום : 19/02/2009 | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
2161-06,19631-06
14/11/2007
בפני השופט:
ד"ר עמירם בנימיני

- נגד -
התובע:
מירב אסיראף
עו"ד מ' בך
הנתבע:
שירותי בריאות כללית
עו"ד ליפא מאיר ושות'
החלטה

1.       המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה, בטענה שהיא גובה ממבוטחיה מע"מ על מחיר התרופות שהם משלמים, אף כי מחירם המירבי של התרופות נקבע על פי חוק ואין להוסיף עליו מע"מ. הטענה היא כי קופת חולים היא מוסד ללא כוונת רווח, לפי חוק מס ערך מוסף, ועל כן היא איננה רשאית לגבות מע"מ ממבוטחיה בעת מכירת תרופות. המשיבה טוענת, בין היתר, כי על פי הוראת משרד הבריאות לקופות החולים, היא רשאית להכליל את מרכיב המע"מ במחיר המירבי של התרופה לצרכן.

2.       המשיבה הגישה כתב תשובה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית, ובגדרו הועלתה הטענה כי המשיבה היא "רשות", כמובנו בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. טענה זו לא נטענה על ידי המשיבה בהקשר לסמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתובענה הייצוגית, אלא בהקשר לסעיף 21 לחוק תובענות ייצוגיות, הנוגע להגבלת התקופה שבגינה ניתן לתבוע מרשות השבה של סכומים שנגבו שלא כדין.

3.       בשאלת היותה של קופת חולים "רשות" לעניין חוק תובענות ייצוגיות, ניתנה על ידי החלטה בימים אלו בת.א. 5461/06 רוגוז'ינסקי נ' מכבי שירותי בריאות, ומה שהוחלט שם נכון גם לענייננו.

4.       אמנם המשיבה לא העלתה את טענתה כי היא "רשות" לענין הסמכות העניינית של. אך משהועלתה הטענה כי המשיבה הינה "רשות", עלי לדון בטענה זו בראש ובראשונה לענין הסמכות העניינית. לו היתה מתקבלת טענת המשיבה כי היא "רשות" - צריך היה להגיש את התובענה נגד המשיבה כתובענה מינהלית, בפני בית המשפט לענינים מינהליים (ראה סעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, וסעיף 5(3) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 וסעיף 2 לתוספת השלישית לחוק זה). עם זאת, חשוב להבהיר כי מבחינה מעשית אין להחלטה זו נפקות של ממש. בין אם אדון בתובענה זו כשופט בית המשפט המחוזי, ובין אם אדון בה כשופט מינהלי בבית המשפט לענינים מינהליים, התובענה תישאר בבית משפט זה. לכל היותר, לו הייתי סבור כי המשיבה הינה "רשות", היה צורך לשנות את כותרת התביעה והבקשה, ולהבהיר כי מדובר בתובענה מינהלית נגד רשות. סדר הדין בתובענה ייצוגית איננו שונה מסדר הדין הרגיל החל לגבי תובענות אזרחיות (תקנה 29 לתקנות בתי משפט לענינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). אך כפי שיפורט להלן, אינני סבור כי המשיבה נחשבת כ"רשות" לעניין חוק תובענות ייצוגיות, כמו גם לעניין חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000.

5.       סעיף 5(ב) לחוק תובענות ייצוגיות איננו כולל הגדרה של "רשות", אך מפנה לסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים בכל הנוגע למונח "החלטה של רשות". לכן, יש לפרש את המונח "רשות", על פי הגדרתו בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, שם נאמר:

            " רשות - רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;".

הגדרה דומה של המונח "רשות" מוצאים אנו בסעיף 15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה, אשר קובע את סמכותו של בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, "לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהם ולגופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, ...". לכן, הגם שאין, למיטב ידיעתי, פסק דין של בית המשפט העליון בשאלה האם קופת חולים מהווה "רשות" לעניין סעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, הרי שניתן לפסוק בעניין זה בהתאם לפסיקה של בית המשפט העליון אשר מתייחסת לסעיף 15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה. כך גם עולה מסעיף 1 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, אשר קובע כי מטרת החוק הינה להסמיך באופן הדרגתי את בית המשפט לענינים מינהליים לדון בענינים מינהליים הנדונים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, כאשר סעיף 8 לחוק קובע:

          "בית משפט לענינים מינהליים ידון בעתירה מינהלית ובערעור מינהלי בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בשינויים המחוייבים לגבי העתירה המינהלית ולגבי ערעור מינהלי".

לאור האמור לעיל, יש לקבוע כי ככל שקיימת פסיקה מפורשת השוללת את היותה של קופת חולים "רשות" לעניין סמכותו של בג"צ - ופסיקה כזו אכן קיימת - יש להחילה גם לעניין סמכותו של בית משפט לענינים מינהליים.

6.       ההלכה בענין היותם של קופות החולים "רשות", לצורך סמכותו העניינית של בג"צ, ברורה לחלוטין. בבג"צ 6658/02 ניל"י נ' שירותי בריאות כללית, תק-על 2003(1) 999, פסקה כב' השופטת ד' דורנר כי שירותי בריאות כללית איננה "ממלאת תפקיד ציבורי על פי דין", כמובנו בסעיף 15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה. הלכה זו אושרה בע"א 8825/03 שירותי בריאות כללית נ' משרד הביטחון, תק-על 2005(1) 503, מפי כב' השופט א' רובינשטיין, פסקה יז', אליו הצטרפו המשנה לנשיאה כב' השופט א' ריבלין וכב' השופטת ד' ברלינר. אמנם, כפי שטוענים בצדק ב"כ המשיבה, קופת חולים היא תאגיד הפועל ללא כוונת רווח, מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, והוא ממלא תפקיד ציבורי - מתן שירותי בריאות לחלק נכבד מאוכלוסיית המדינה. לפעילות ציבורית זו ישנם מאפיינים וסממנים נוספים, כגון היותה של קופת חולים "גוף נתמך" כמובנו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; היא "גוף מבוקר", כמובנו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958, כאמור בסעיף 33 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; היא חייבת לקיים ביקורת פנימית על פי חוק הביקורת הפנימית, תשנ"ב-1992; והיא אף נמנית כגוף ציבורי לפי סעיף 7 לתוספת הראשונה לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997. קופות החולים מעניקות שירות ציבורי חיוני על פי דין (בג"צ 6845/00 ניב ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נו(6) 663, 699, מפי כב' השופט מ' חשין). כך גם נפסק כי לנוכח אופיה הציבורי של פעילות קופת החולים, חלים עליה כללים מתחום המשפט הציבורי בעת שהיא ממלאת את התפקיד הציבורי שהוטל עליה בחוק (דברי כב' השופט א' רובינשטיין בע"א 8825/03 הנ"ל, פסקה יז', ואסמכאות המצוטטות שם).

אולם, חרף כל האמור לעיל, נפסק בבג"צ 6658/02 הנ"ל, ובע"א 8825/03 הנ"ל, כי קופת חולים איננה נחשבת כ"גוף הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין", כמובנו בסעיף 15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה. כך יש לקבוע גם לעניין סעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מנהליים. כפי שהבהיר כב' השופט א' רובינשטיין בע"א 8825/03 הנ"ל, בהתייחסו לשירותי בריאות כללית, קופת חולים היא מלכתחילה יציר המשפט הפרטי, בהיותה עמותה הפועלת על פי חוק, ואשר יחסיה עם מבוטחיה מוסדרים בתקנון שדינו כדין חוזה. יש לה גם פעילויות רבות שאינן בבחינת "תפקיד ציבורי", אלא בתחום המשפט הפרטי (פסקאות יז'-יח'). לכן פסק כב' השופט א' רובינשטיין בפסקה יז':

            "אין ניתן לראות במערערת, ובקופות החולים בכלל, גופים ציבוריים 'טהורים' לכל עניין ודבר; גופים ציבוריים 'טהורים', הם על דרך הכלל גופים שלטוניים יצירי החוק או המשתלשלים הימנו ישירות, קרי, הם בני 'המשפחה הסטטוטורית' כמו משרדי הממשלה, מוסדות מדינה ורשויות מקומיות... אכן, לקופות החולים 'גנטיקה' ומבנה של גוף מן המשפט הפרטי, ועל כן כללי המשפט הציבורי מוחלים עליהם בשעת מילוי של התפקיד הציבורי שהוטל עליהם בחוק - אספקת שירותי בריאות, ולצורך מילוי תפקיד זה... הקביעה לפיה גוף פלוני ממלא תפקיד ציבורי או שחלות עליו נורמות מתחום המשפט המינהלי אינה מובילה, מיניה וביה, למסקנה כי גוף זה הוא גוף ציבורי, במשמעות פיקוחו הייחודישל בית המשפט הגבוה לצדק...

          כללם של דברים, אין ספק כי את החלטותיה של המערערת (שירותי בריאות כללית - ע.ב.) בעשותה שימוש בסמכויות שהוענקו לה בכוח ביטוח בריאות, יש לבחון תחת שבט הביקורת של המשפט המינהלי. אולם אין בכך כדי לקבוע כי המערערת באה לכל עניין ודבר בגדרי סעיף 15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה...".

לאור מסקנה זו, פסק כב' השופט א' רובינשטיין כי קופת חולים אף איננה נחשבת כ"גוף הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין" לעניין סעיף 23(1) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981.

7.       לאור כל האמור לעיל, המסקנה היא כי קופות חולים ככלל, והמשיבה בפרט, אינן נחשבות כ"רשות" לפי סעיף 2 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, ולכן גם אינן נחשבות כ"רשות" לעניין סעיף 5(ב)(2) וסעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות. ער אני לכך כי כב' השופט ד"ר ד' ביין הגיע למסקנה שונה בעת"מ (חי') 413/02 השפלה שירותי אמבולנסים בע"מ נ' שירותי בריאות כללית ואח', תק-מח 2002(1). אך גישה זו נדחתה על ידי כב' השופטת ה' גרסטל בה"פ (ת"א) 1069/02 שירותי בריאות כללית נ' משרד הביטחון, תק-מח 2003(2) 11857, ופסק הדין אושר בבית המשפט העליון בע"א 8825/03 הנ"ל, שהוא ההלכה המחייבת לענייננו. אמנם בפסק דין מאוחר יותר הבהירה כב' השופטת ה' גרסטל כי פסק דינה איננו גורע מאופיה הציבורי של שירותי בריאות כללית (ה"פ (ת"א) 850/03 ד"ר רון ואח' נ' שירותי בריאות כללית ואח', תק-מח 2005(1)). אך אין חולק על אופיין הציבורי של קופות החולים: השאלה הצריכה לענייננו היא אם ניתן לראות בהם "רשות" לעניין חוק בתי משפט לענינים מנהליים וחוק תובענות ייצוגיות. התשובה על כך חייבת להיות שלילית לאור פסיקת בית המשפט העליון המבוארת לעיל.

8.       לאור כל האמור לעיל הסמכות לדון בתובענה זו מוקנית לבית משפט זה, ויש לדחות את טענת המשיבה כי יש להכיר בה כ"רשות".

אין צו להוצאות בבקשה זו, שכן המשיבה לא העלתה את טענתה כי היא "רשות" בהקשר לשאלת הסמכות, וגם לא כטענה מקדמית, והמבקשת אף לא נדרשה להתייחס לכך בהקשר זה. הדיון בשאלה זו הוכרע עתה, ביוזמת בית המשפט, בשל ההשלכות של טענה זו על הסמכות העניינית.  

9.       דיון מוקדם בבקשה לאישור התובענה הייצוגית יתקיים ביום 25.3.08 שעה 08:30.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ