1. המבקש עותר בבקשה זו לעיכוב ביצועו של פסק דיני מיום 7.8.05 וזאת, עד להכרעה בערעור שהגיש לגביו לבית-המשפט העליון (ע"א 9750/05).
2. בחלק האופרטיבי של פסק-הדין נקבע, כי המשיב ביטל כדין הסכם מכר שנכרת בין הצדדים, כי על הצדדים לבצע השבה של מה שקיבלו על-פיו - המבקש את התמורה, סכום השווה ל- 133,000$ והמשיב את הבעלות והחזקה בנכס (המהווה דירת מגורים) (סעיף 9 א' לפסק-הדין). עוד נקבע, כי על המבקש לשלם למשיב רבית, פיצויים והוצאות, כמפורט בסעיף 13 לפסק-הדין. סך החיובים הכספיים אותם חב המבקש למשיב, עומדים, אליבא דמבקש, על סך של 989,278 ש"ח (למועד הגשת הבקשה).
3. בתצהיר התומך בבקשה טוען המבקש, כי אין ביכולתו לפרוע את חובו לפי פסק-הדין, אלא באמצעות מכירת דירת המגורים שלו ושל רעייתו, בשל מצבם הכלכלי הקשה. אשת המשיב, אשר אף היא עשתה תצהיר, תומכת בטענות אלו. לטענת המבקש, סיכויי הצלחת הערעור גבוהים. בנוסף טוען המבקש, כי במאזן הנזקים, הנזק שיגרם לו אם לא יעוכב פסק-הדין הנו בלתי הפיך - מכירת דירת מגוריו, בה התגורר עם רעייתו במהלך שמונה השנים האחרונות, לצורך פרעון החוב הפסוק. זאת ועוד. המבקש טוען, כי למשיב לא יגרם נזק מעיכוב ביצוע פסק-הדין, מאחר שגם אם ידחה הערעור, יהיו בידו בטוחות מספיקות למימוש פסק-הדין, קרי, דירת מגורי המבקש המעוקלת בתיק זה והדירה נשוא התובענה.
4. ב"כ המשיב מתנגד נמרצות לבקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין. לטענתו, שומה היה על המבקש, הטוען לנזק בלתי הפיך, להביא תשתית עובדתית מלאה להוכחת טענתו זו וזאת לא עשה. המבקש גם לא הסביר מה מהות הנזק הבלתי הפיך שיגרם לו ומדוע לא יוכל לרכוש דירת מגורים אחרת, תחת דירת מגוריו שתמכר לכיסוי החוב הפסוק, היה ויזכה בערעור. בנוסף טוען ב"כ המשיב, כי מבחינת מאזן הנזקים, דווקא למשיב יגרם נזק בלתי הפיך מעיכוב ביצוע פסק-הדין, שכן, משמעות עיכוב הביצוע, מבחינתו היא, שהוא יאלץ להמשיך להתגורר בנכס נשוא הדיון, אשר אינו ראוי לשמש כדירת מגורים ולא יוכל להעתיק מקום מגוריו, כחפצו. ועוד. ממועד גילוי הפגמים התכנוניים הנוגעים לנכס, חלפו כמעט ארבע שנים, אשר במהלכם נבצר מהמשיב למכור את הנכס, כל המתנה נוספת תגרום לו נזק נוסף. זאת ועוד טוען ב"כ המשיב, כי המבקש לא הוכיח ששוויה של דירת מגוריו יציב ביחס לחוב, אשר היקפו הולך וגדל, ויהיה בו די לכיסוי החוב הפסוק, היה וידחה הערעור שהגיש. יתר על כן, המבקש הודה במפורש כי לא יהיה במכירת דירת המגורים די לכיסוי החוב. יתרה מכך, בכדי למנוע מצב בו המבקש יוותר ללא קורת גג, הציע ב"כ המשיב למבקש, לגור בנכס נשוא המחלוקת עד לסיום הליכי הערעור, בתנאי שיפנה את דירת מגוריו כדי שניתן יהיה לממשה לכיסוי החוב הפסוק. ב"כ המבקש השיב לדברים הללו.
5. כידוע, תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת את הכלל, לפיו, הזוכה על פי פסק-דין זכאי להנות מפרי זכייתו ולממש את פסק-הדין באורח מידי והגשת ערעור לגבי פסק-הדין אינה מעכבת ביצוע ההחלטה עליה מערערים. ברם, במקרים נדירים, בהם קיים טעם מיוחד המצדיק עיכוב ביצוע פסק-דין, תמנע מן הזוכה הזכות לממש זכייתו לאלתר. הלכה פסוקה היא, כי בבקשה לעכוב ביצוע מעין זו, יש לבחון שניים אלו: סיכויי ההצלחה של הערעור ואם יהא זה מן הנמנע, או קשה ביותר, להשיב המצב לקדמותו, היה והערעור יתקבל, לאחר שפסק-הדין מומש. לענין אחרון זה, יש לשקול את מאזן הנוחות, היינו, את הנזק שיגרם למבקש, לעומת זה שיגרם למשיב (ראו, למשל, בש"א 3158/91
פלאטו שרון ואח' נ'
קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון ואח', פ"ד מה(5) 499; ע"א 9784/05
עיריית תל-אביב-יפו נ' גורן ואח' (טרם פורסם)) .
עוד נפסק, כי פסק-דין הקובע חיוב כספי, אינו בא כלל בגדר המקרים החריגים, בהם יטה בית-המשפט להעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין, שכן, שמימוש פסק-דין כספי, הנו בדרך כלל הפיך. עם זאת, כאשר מימוש פסק-דין יביא למכירת דירת מגורי החייב, עלול, לכאורה, להווצר מצב בלתי הפיך. במצב דברים זה, על המבקש להניח תשתית עובדתית מבוססת, בדבר העדר יכולתו לשלם את חובו שלא מתוך אותו נכס (ראו, בש"א 3158/91 הנ"ל; בש"א 8240/96
איתן חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ(5) 403; ע"א 7221/01
י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל ואח', פ"ד נו(4) 178).
6. נשאלת השאלה האם במקרה דנן התקיימו הנסיבות החריגות, המחייבות עיכוב ביצוע של פסק-הדין. כאמור, אליבא דמבקש, לא יעלה בידו לפרוע את חובו הפסוק, אלא באמצעות מכירת דירת מגוריו, דבר שיגרום לו, לטענתו, לנזק בלתי הפיך, שלא ניתן יהיה להשיבו לקדמותו, היה ויתקבל ערעורו והוא יהיה זכאי להשבת הכספים ששילם. שהרי לטענתו, מצבו הכלכלי בכי רע, הוא חייב כספים לנושים שונים ויכולת ההשתכרות שלו פחתה לאחרונה, עקב תאונת דרכים בה נפגע. מעיון במסמכים שצורפו לתצהיר המבקש, לא שוכנעתי כי הובאה בפני תשתית ראייתית מספקת למסקנה כאמור. דפי החשבון הבנקאיים שצרף המבקש לתצהירו, אין בהם די כדי להוכיח טענתו זו. שכן, צורפו מספר דפים המצביעים על יתרות חוב לבנק דיסקונט (בסכומים קטנים), תכנית חסכון קטנה, אולם, לא צורף כל מסמך חתום מטעם הבנק המאשר, כי מלבד סכומי החוב והחסכון האמור אין לזכות המבקש באותו סניף בנק כל פקדונות/חסכונות/קופות גמל וכד'. המבקש אף לא הצהיר שאין לו חשבונות בנקאיים או חסכונות בבנקים/בתאגידים אחרים. לא ניתן להסתמך על הדו"ח השנתי של המבקש לשנת המס 2004 בלבד, כמייצג את הכנסותיו ובפרט, לאחר שלטענתו עקב תאונת דרכים בה נפגע בחודש מרץ 2004, הורע מצבו הבריאותי.
יתר על כן, במסגרת מאזן הנוחות, יש לשקול כנגד נזקו של המבקש בביצוע מידי של פסק-הדין, את הנזק העלול להגרם למשיב, כתוצאה מעיכוב ביצועו של פסק-הדין. יש לשקול לעניין זה, האם יפגעו סיכויי המשיב להפרע מן המבקש את החוב הפסוק, היה ויעוכב ביצועו של פסק-הדין ולבסוף הערעור שהגיש המבקש ידחה. אם נקבל טענות המבקש לענין מצבו הכלכלי וחובותיו, יש להגיע לכלל מסקנה, כי עיכוב ביצוע פסק-הדין עלול לגרום לכך, שסיכויי המשיב להפרע מהמבקש עלולים להפגע, שכן, נושים נוספים עלולים לעקל נכסיו, באופן, שאם ידחה ערעורו וכאשר המשיב יחפוץ לממש פירות פסק-הדין, יהיה עליו לחלוק עם נושים נוספים בנכסי המבקש.
ועוד. היה ויעוכב ביצועו של פסק-הדין, יאלץ המשיב להמשיך ולהתגורר בנכס שנמכר לו על ידי המבקש, בו אינו חפץ, מבלי שיוכל למכרו, כפי כוונתו עוד בטרם הגשת תביעתו, מחמת הפגמים שנתגלו בו ובגינם ביטל את הסכם המכר כדין. בכך תסוכל, בשלב זה, תוכניתו של המשיב לעבור לדירת מגורים אחרת, מחוץ לעיר תל-אביב. בנוסף, בכדי שהנכס יהיה ראוי למגורים, נדרש לו שיפוץ יסודי, עקב הליקויים שהתגלו בו (סעיף 9 לפסק-הדין), שיפוץ זה אם יאלץ המשיב לבצעו, עשוי להגדיל את נזקיו.
ולבסוף. אשר לסיכוי המערער להצליח בערעורו, איני רואה מקום להתייחס לעניין זה, שכן הבעתי דעתי לגבי טענות המבקש, במסגרת פסק-הדין.
7.
בסיכום. המבקש לא שכנעני כי יש מקום, בנסיבות המקרה, לחרוג מהכלל, לפיו אין לעכב ביצועו של פסק-דין, בכלל, והמטיל חיוב כספי בפרט, וכי אין, בנסיבות המקרה, כל טעם ממשי לחרוג מכלל זה. כמו כן, בחינת מאזן הנוחות מראה, כי זה נוטה לטובת המשיב ולא לטובת המבקש.
8. יצוין, כי המשיב הציע, וזו לא הפעם הראשונה, לאפשר למבקש להתגורר בנכס נשוא הדיון, עד לגמר הדיון בערעור ולא לממשו לצורך ביצועו של פסק-הדין, ובלבד שמבקש יפנה דירת מגוריו, המעוקלת לזכות המשיב וניתן יהיה לממשה. יש להניח שהצעה זו עדיין עומדת.
9. לפיכך, הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיב הוצאות הבקשה, בסך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה ורבית חוקיים מירביים החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
המזכירות
תשלח עותק מהחלטה זו אל ב"כ הצדדים.
ניתנה היום י"א בטבת, תשס"ו (11 בינואר 2006) בלשכתי.
רנה משל, שופטת