1. לפני בקשה לביטול פסיקתה (להלן:"
פסק-דין"), שנחתמה ביום 13.7.06 בהעדר הגנה, בתביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשת, בגין מעשה תקיפה שתקפה אותה המבקשת ביום 8.8.04, בגינו הועמדה המבקשת לדין פלילי והורשעה על פי הודאתה.
בפסק הדין קבעתי כי "
ביום 26.1.06 הוגש כתב התביעה בתיק אזרחי... ביום 16.2.06 הומצא כתב התביעה בתיק הנ"ל לנתבעת 2 ומצ"ב צילום אישור מסירה... בתיק הנ"ל לא הוגש כתב הגנה. על יסוד כתב התביעה, תצהיר התובעת וחוות דעת שצורפה לתצהירה הנני פוסקת כי הנתבעת תשלם לתובעת 75,000 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה וריבית על סכום זה בשיעור של 4% לשנה מיום 16.2.06 ועד תאריך פסיקתה זו ובשיעור של 4% לשנה מתאריך פסיקה זו ועד יום התשלום...".
2. ביום 13.9.06 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק דין, אשר ניתן כאמור בהיעדר הגנה והתייצבות.
3. לטענת המבקשת בתצהירה התומך את הבקשה, היא קבלה לידיה את כתב התביעה רק בתאריך 23.5.06, במסירה אישית מאת אישה שהציגה עצמה בשם שוש ואשר לדבריה נשלחה על ידי עורך דין לוריה, ב"כ התובעת. בסמוך לקבלת כתב התביעה, פנתה המבקשת לעו"ד אפרים אליגולא על מנת שייצגה בהליך המשפטי
. ביום 20.6.06 פנתה עו"ד רות פוגל, בשמו של עו"ד אליגולא, לב"כ המשיבה בבקשת ארכה להגשת כתב הגנה. הבקשה נענתה בשלילה, ועל כן ביום 27.6.06 הגיש ב"כ המבקשת בקשה לבית המשפט למתן ארכה להגשת כתב הגנה.
בנקודה זו יש להבהיר, כי בכותרת הבקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה, שהעתקה צורף לבקשה דנן, נרשם אמנם "בית המשפט למשפחה בחיפה", אך עותק הבקשה נושא חותמת הגשה של בית משפט השלום בתל אביב מיום 29.6.06. לא נתנה החלטה בבקשה, ולטענת ב"כ המבקשת כתב הגנה לא הוגש הואיל ועל פי התקנות כאשר מבוקשת אורכה להגשת כתב הגנה, ניתן להגיש את כתב ההגנה רק באישור בית המשפט.
לתדהמת המבקשת, במהלך הפגרה קבלה מכתב מב"כ המשיבה כי ניתן נגדה פסק דין בהעדר הגנה.
בדיעבד נתברר שב"כ המשיבה/התובעת הגיש כבר ביום 9.5.06 בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה.
4. לטענת המבקשת, יש לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה מן הטעמים הבאים:
(א)
המצאה שלא כדין- לטענת המבקשת, המסירה שבוצעה כביכול ביום 16.2.06, על ידי הדבקה על דלת ביתה של המבקשת, אינה יכולה להיחשב כ"מסירה כדין", ועל כן יש לבטל את פסק הדין משיקולי צדק. לטענת ב"כ המבקשת, אישור המסירה מולא כלאחר יד, לא קיים תיעוד לגבי שעות ההגעה של השליח, תצהירו ניתן חודשים לאחר ביצוע המסירה דבר שמערער על פניו את אמינות התצהיר, השליח לא עשה כל מאמץ לאתר את המבקשת ולא ניסה להגיע לביתה בשעות שונות.
(ב)
סיבת אי הגשת כתב הגנה - לטענת המבקשת, לאחר שקבלה את כתב התביעה מידי אשה שלטענתה נשלחה על ידי ב"כ המשיבה, ובטרם חלף המועד להגשת כתב הגנה, פנתה לבא כוחה על מנת שייצגה. למרבה הצער, ימים מספר לאחר מכן ארע מקרה מוות במשפחת בא כוחה, שהיה באבל ונבצר ממנו לטפל בעיניינה. על כן פנתה עו"ד רות פוגל בשמו לב"כ המשיבה ובקשה ארכה קצרה להגשת כתב ההגנה. רק לאחר מספר ימים הצליח ב"כ המבקשת ליצור קשר עם עו"ד לוריה, ואזי נמסר לו על סירוב למתן הארכה. לאור הסירוב, פנה ב"כ המבקשת לבית המשפט בבקשת אורכה, בקשה שמשום מה לא זכתה לטיפול. בנסיבות אלו, יש לבטל את פסק הדין מטעמים של שיקול דעת.
(ג)
סיכויי ההצלחה של המבקשת - מדובר בתביעה נזיקית, ברי כי מרבית הנזק הנטען שנוי במחלוקת. לא נערך דיון בשאלת גובה הנזק, ואף אם נניח כי המבקשת סטרה למשיבה, הנזק שנגרם כתוצאה מכך למשיבה לא עולה כדי סכום פסק הדין, ולמבקשת סיכויים טובים להצליח בהגנתה בשאלת גובה הנזק.
5. המשיבה מתנגדת לבקשה.
ב"כ המשיבה טוען כי בגין התקיפה נשוא תביעה זו, שתקפה המבקשת את המשיבה, נפתח תיק פלילי נגד המבקשת שבו היא הואשמה ואף הודתה והורשעה בעבירות של תקיפה חבלנית וגרימת היזק בזדון. עובדות אלו, לטענת ב"כ המשיבה הוסתרו מעיני בית המשפט על ידי המבקשת ביודעין, ובמצב דברים מעין זה אין המבקשת יכולה מחד לעתור לביטול פסק הדין תוך הישענות על נימוק "חובת הצדק", ומאידך להסתיר פרט מהותי כל כך.
בהמשך טוען ב"כ המשיבה, בהסתמך על בקשת ב"כ המבקשת ותצהירה כי המבקשת מודה כי קיבלה לידיה במסירה אישית את כתב התביעה לכל המאוחר ביום 23.5.06. משלא קבלה ארכה להגשת כתב ההגנה, אין לה אלא להלין על באי כוחה, שלא הגישו את כתב ההגנה במועד ותרופתה של המבקשת היא לתבוע פיצויים מהפרקליט ולא ביטול פסק הדין.
עוד טוען ב"כ המשיבה כי הלכה למעשה, המבקשת לא הגישה כתב הגנתה לא בתום המועד של המסירה הראשונה ולא בתום המועד של המסירה השנייה, כשהאחראי כאמור להתרשלות זו הוא בא כוחה בבקשה דנן; תצהיר המבקשת שיקרי ושל ב"כ מיתמם; ולסיום, גם אין בפני בית המשפט טיעונים משכנעים לכך שיש למבקשת הגנה ראויה וסיכויי הצלחה טובים נגד התביעה: שהרי, כאמור, היא הורשעה לפי הודאתה בעובדות שבכתב האישום, והעובדות שבהן היא הודתה סותרות במפורש את גרסתה של המבקשת ביחס לכתב התביעה.
דיון
6. במקרה דנן שתיים הן טענותיו של המבקש: האחת - פגם במסירה הגורם לבטלות מעיקרו של פסק הדין המזכה את המבקשת בביטול פסק הדין מטעמים של צדק, והשניה - כי יש לבטל את פסק הדין על פי שיקול דעת שכן יש סיבה טובה למחדלה של המבקשת לאי הגשת כתב הגנה והיא הצביעה על סיכויים טובים להצליח בהגנתה.
7. תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת:-
"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה- לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים..."
שתיים הן העילות האפשריות לביטול פסק דין, שניתן בהעדר הגנה: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול דעתו של ביהמ"ש.
לעניין ביטול מחובת הצדק - די בכך שהנתבע יצביע על כך שלא בוצע מסירה כדין, כדי להשמיט הבסיס למתן פסק דין נגדו בהעדר הגנה.
לעניין עילת הביטול על פי שיקול הדעת, יש להציב את שני המבחנים :