ת"א, בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
10875-06,152973-05
22/05/2006
|
בפני השופט:
תמר אברהמי
|
| - נגד - |
התובע:
יסודות יניב בע"מ
עו"ד חג'ג'
|
הנתבע:
שלמה בן שושן
עו"ד סומך
|
| החלטה |
1. לפני בקשה לדחייתה על הסף של תביעה, בשל "ענין תלוי ועומד", ולחילופין לעיכובה של התביעה עד לבירורה של תובענה שהגיש המשיב בבית המשפט המחוזי.
2. המשיב רכש מהמבקשת דירה בפרוייקט "קונדוטאוורס" בגבעת שמואל (להלן: "
הדירה"), על-פי הסכם מיום 7.5.2000 (להלן: "
ההסכם").
3. ביום 5.1.2006 הגיש המשיב את תביעתו הנוכחית נגד המבקשת, ובה עתר ליתן הצהרה על הפרת ההסכם על-ידי המבקשת הפרה יסודית המזכה אותו בביטול ההסכם וכן עתר לחיוב המבקשת בפיצויים בגין ההפרה ובהשבת כספים ששילם על-חשבון מחיר הדירה.
4. אין זה ההליך הראשון בין הצדדים בעניין ההסכם והדירה. ביום 12.8.03 הוגשה על-ידי המשיב ואחרים תובענה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת"א 1958/03) בענין הדירה. בירורה של התובענה שהוגשה בבית המשפט המחוזי, טרם הסתיים.
5. המבקשת סבורה כי עניינן של שתי התביעות זהה וכי נוכח כלל "עניין תלוי ועומד" יש מקום לסילוקה של התביעה על הסף. עוד סבורה המבקשת כי יש מקום לסילוקה של התביעה משום שזו הוגשה בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי בית המשפט. לחלופין, עותרת המבקשת לעיכוב ההליך עד לבירור התובענה בבית המשפט המחוזי.
6. המשיב טוען, בתמצית, כדלקמן: הגשת התביעה לבית משפט זה התאפשרה לאחר שבית המשפט המחוזי הציע לתובעים שם לשקול הגשת תביעה נפרדת שתהא תביעה כספית (על-מנת שניתן יהיה לכמת את סכום נזקי הנטען); בניגוד לטענות הכלליות אשר הועלו במסגרת התביעה הראשונה על-ידי קבוצה של תובעים, שהמשיב נמנה עליה, כאן מדובר בתביעה ספציפית עם טענות ספציפיות, הקשורות להתנהלות בין המשיב לבין המבקשת ואינן מפורטות בתביעה המקבילה; המבקשת גורמת לעיכובים במטרה לאלצו להסכים להצעות פשרה בלתי מספקות; הבקשה לוקה בחוסר תום לב שכן המבקשת מחזיקה בכספו של המשיב ללא רישום הערת אזהרה על שמו וללא כל פעולה מצדה המבטיחה את זכויותיו; במסגרת התביעה בבית המשפט המחוזי לא נחשף בית המשפט לכל מסכת העובדות הנוגעות לתביעת המשיב; ההכרעה בתובענה בבית המשפט המחוזי מצריכה זמן רב שכן מדובר במספר רב של תובעים; אין בפסק דין הצהרתי כדי למנוע תביעה שניה לאכיפת חיוב או פיצויים, אפילו לענין אותן עובדות.
דיון
7. כלל "עניין תלוי ועומד" מתייחס למצבים בהם מנהלים בעלי דין תובענות מקבילות בשל אותה עילה. הדוקטרינה נועדה למנוע כפל התדיינות, הטרדת בעלי הדין ובתי המשפט, ומצב שבו שתי ערכאות תגענה להכרעות סותרות בנוגע לאותו עניין. לבית המשפט נתונה הסמכות להורות על עיכוב הליכים בתובענה המתנהלת בפניו, כאשר הליכים הנוגעים לאותה סוגיה שבמחלוקת מתנהלים בפני בית משפט אחר.
זהות העילות נבחנת בהקשר כלל זה במשמעות רחבה, לפי מהות העניין או הנושא.
"כדי להחיל את עקרון 'העניין תלוי ועומד' יש להוכיח את זהות העילות בשתי התובענות..., לעניין זהות העילות, אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדות לדיון אותה סוגיה מהותית....".
ע"א 9/75
שיך סולימאן מוחמד אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט (2) 477, 481.
8. מעיון בתביעה שלפני ובתביעה הנדונה בבית המשפט המחוזי עולה כי הנושאים המועלים בשני ההליכים דומים עד זהים, נובעים מאותה מערכת נסיבות וקשורים אחד בשני.
9. הבסיס לשתי התובענות הוא טענות בדבר הפרת חובות המבקשת לגבי הסכם הרכישה של הדירה, החל משלב המו"מ וכלה בביצוע ההסכם בפועל.
10. בכתב התביעה שהוגש בבית המשפט המחוזי נטען, בין השאר, כי המבקשת ניהלה מסע פרסום אגרסיבי ומטעה בענין הדירות המוצעות למכירה, לרבות מצגי שווא וכי התנהלותה כללה לחץ בלתי הוגן, תחבולות, הטעיה, אי אמירת אמת וניהול משא ומתן בחוסר תום לב. בין היתר נטען כי המבקשת נמנעה בעורמה מלציין במפורש בהסכמי הרכישה את מועד המסירה ולא מילאה אחר התנאי היסודי בדבר מסירת הדירות בחודש דצמבר 2001. טענות נוספות כנגד המבקשת נוגעות להפרה יסודית של ההסכם בשל הגדלת מספר הדירות במבנה, הפרת התחייבות לתשלום פיצוי בגין אבדן דמי שכירות עקב אי מסירת הדירות במועד המוסכם, היותו של הסכם הרכישה בבחינת חוזה אחיד וקיומם של תנאים מקפחים, כדוגמת אי ציון מועד מוגדר למסירת הדירות לרוכשים וכריכת השלמת בניית הדירות ומועד מסירתן בנקודת זמן ערטילאית ובלתי מחייבת.
11. במסגרת התביעה הראשונה התבקש בית המשפט המחוזי ליתן סעד כדלקמן:
"פסק דין הצהרתי בו יקבעו הסעדים כדלקמן כולם או חלקם עפ"י הענין:
"התובעים זכאים לבטל את הסכמי הרכישה, עקב הפרות יסודיות מצד הנתבעת...
התובעים זכאים להשבת הכספים ששילמו הם לנתבעת...
...