אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק ת.א. 002303/03

החלטה בתיק ת.א. 002303/03

תאריך פרסום : 02/01/2006 | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
002303-03,4041-05
06/03/2005
בפני השופט:
ד"ר עמירם בנימיני

- נגד -
התובע:
1. חברת היהלום בע"מ
2. אברהם הרר
3. נעמי הרר

עו"ד עוה"ד י. חג'ג' ואח'
הנתבע:
דיאליט בע"מ
עו"ד עוה"ד י. קלדרון ואח'

1.         בפני בקשה לביטול החלטה שניתנה על-ידי ביום 11.1.04 בבש"א 21243/03, בה ניתנו למשיבה סעדים זמניים כנגד המבקשים, ובהם צו תפיסה וצו כינוס נכסים לגבי מוצרים מפרים וצו איסוף ומסירה לגבי מוצרים אלו. העילה לבקשה דהיום היא שבית המשפט הוטעה על ידי המשיבה, שהגישה לבית המשפט כראיה מסמך מזוייף, שבהסתמך עליו ניתנה ההחלטה הנ"ל.

עיינתי בבקשה ובתצהיר התומך בה, בתגובת המשיבה ובתצהיר התומך בה, וכן בתשובת המבקשים לתגובת המשיבה, שאף היא נתמכת בתצהיר. לאחר כל אלו החלטתי כי יש לדחות את הבקשה.

2.         ואלו הן העובדות הצריכות לבקשה:

א.         הן המבקשת 1 (להלן: " חברת היהלום") והן המשיבה (להלן: " דיאליט") עוסקות בייצור ושיווק מכונות ליטוש ליהלומים. בהחלטה שבה ניתנו הסעדים הזמניים נקבע כי חברת היהלום, בניהולו של המבקש 2, ובסיועה של המבקשת 3, ייצרו ושיווקו מכונות ליטוש אשר מחקות את העיצוב החיצוני המקורי של מכונות דיאליט, באופן המהווה, לכאורה, עוולות של הטעיית הצרכן וגניבת עין, וכן עשיית עושר ולא במשפט (להלן: " המכונות המפירות").

ב.         הקביעה כי המכונות של חברת היהלום מהוות חיקוי מפר של מכונות דיאליט, נסמכה כל כולה על מראה עיניו של בית המשפט, אשר הישווה בין שני סוגי המכונות שהוצגו בפניו בעת הדיון (ראה סעיף 5 להחלטה). גם הטענה בדבר הטעיה אפשרית של לקוחות נסמכה על הדימיון החיצוני הרב שבין מכונות דיאליט לבין מכונות חברת היהלום (ראה סעיפים 7 ו- 14 להחלטה). בהחלטה נקבע כי יש חשש ממשי כי חלק מן הקונים של המכונות מחברת היהלום יסברו בטעות כי הם קונים מכונות דיאליט, לאור הדמיון החיצוני הרב בין שני סוגי המכונות, ולאור העובדה שדיאליט וחברת היהלום שיתפו ביניהם פעולה בעבר (סעיף 14 להחלטה).

ג.          עוד נאמר בהחלטה, לעניין החשש להטעיה, כי אין מדובר בחשש ערטילאי, שכן לטענת צבי פורת, מנהל דיאליט (להלן: " פורת"), פנו אליו מהסוכנות של דיאליט בהודו בטענות על כך שהוא משווק מכונות שלא דרך הסוכנות; התברר שהיו אלו מכונות של חברת היהלום, שהן חיקוי של מכונות דיאליט.

2.         פורת טען בתצהירו התומך בבקשה למתן סעדים זמניים, כי הגיע אליו העתק של הודעת דוא"ל (e-mail) שנשלחה ביום 9.10.03 על ידי המבקש 2, מנהלה של חברת היהלום, שבה פנה אל המפיץ של דיאליט בהודו בהצעה לשווק את המכונות של חברת היהלום (ראה סעיף 40 לתצהיר פורת ונספח י"א לתצהירו - להלן: " הדוא"ל הראשון"). חברת יהלום הכחישה כי הדוא"ל הנ"ל נשלח על ידי מנהלה (סעיף 11 לתצהירו), אך פורת חזר וטען בתצהיר תגובה שלו כי בדיקת הדוא"ל מעלה שהוא נשלח על ידי מנהל חברת יהלום, ואף צרף לתצהירו העתק הלוג שבו פורטו תולדות משלוח הדוא"ל (סעיף 32 ונספח ה'2 לתצהיר התגובה של פורת). עוד טען פורת בתצהירו הנ"ל, כי סוכנו בהודו שלח אליו דבר דוא"ל נוסף שנשלח אליו על ידי מנהלה של דיאליט ביום 20.2.03, ובו הציעה חברת יהלום למכור לסוכן בהודו את המכונה המפרה (סעיף 33 ונספח ה'3 לתצהיר פורת - להלן:  " הדוא"ל השני"). פורת לא נחקר בעניין זה על תצהירו.

3.         חברת היהלום טוענת כי לאחרונה התברר לה כי מכתב הדוא"ל הראשון הנזכר בתצהירו של פורת - הינו מזוייף, וכי הוא לא נשלח על ידי מנהלה של היהלום בע"מ, כי אם על ידי פורת עצמו. דבר זה התגלה לאחר שחברת יהלום קיבלה, בהסכמת דיאליט, צו מבית המשפט שעל פיו מסר ספק שירותי הדואר מידע ממנו עולה כי הדוא"ל הראשון נשלח ממנוי שכתובתו ומס' הטלפון שלו שייכים לדיאליט או לפורת עצמו (ראה נספח ה' לתצהיר התומך בבקשה נשוא החלטה זו).

על פרטים אלו אין כל מחלוקת. אך דיאליט ופורת טוענים כי מדובר בטעות בתום לב, שהסתמכה על לוג האינטרנט ששלח לפורת המפיץ בהודו. לדברי פורת, הדוא"ל הראשון נשלח על ידי איש השיווק של דיאליט, מר לשד, על דעת עצמו, כדי לבחון את מהימנות הסוכן בהודו (ראה תצהירו של פורת ותצהירו של לשד התומכים בתגובת דיאליט לבקשה נשוא החלטה). פורת מדגיש כי לו היה סבור שמדובר בזיוף - לא זו בלבד שלא היה מצרף לתצהירו את המסמכים הנוגעים לדוא"ל הראשון, אלא גם לא היה נותן את הסכמתו לקבל הפרטים מספק האינטרנט.

4.         האמת ניתנת להאמר: הסבריו של פורת מעלים כמה סימני שאלה, כפי שמצויין בתגובה של המבקשים לתשובת המשיבה. אולם לענייננו העיקר הוא זה: לא הדוא"ל הראשון הוא זה שעמד בבסיס ההחלטה להעניק סעדים זמניים כנגד המבקשים. למעשה, אין כל חשיבות לדוא"ל הראשון מבחינת החלטה זו.

ראשית, ההחלטה התבססה כל כולה על הדימיון החיצוני המובהק בין מכונות דיאליט לבין מכונות חברת היהלום, כאשר מן הנסיבות היה ברור שחברת יהלום העתיקה את העיצוב החיצוני של מכונות דיאליט. כפי שנאמר בהחלטה, עצם הדימיון החיצוני הרב יוצר את החשש להטעיה, ודי בחשש כי חלק מן הקונים הפוטנציאליים יוטעו. ההחלטה לא התבססה על הדוא"ל הראשון.

שנית, גם באותו קטע בהחלטה (בסעיף 14), בו התייחסתי לפניית חברת היהלום אל הנציג בהודו, הנקודה שהודגשה בהחלטה היתה שהנציג בהודו התלונן על כך שדיאליט מוכרת מכונות בהודו שלא דרכו, ובדיעבד הסתבר שהוא התכוון למכונות ששיווקה חברת היהלום בהודו. עובדה זו, המצביעה על אפשרות הטעיה, עלתה מתצהירו של פורת, והוא לא נחקר עליה. ההחלטה לא התייחסה ל דוא"ל הראשון, שכל שניתן ללמוד ממנו הוא שחברת היהלום הציעה לסוכן של דיאליט בהודו למכור לו את המכונות המפירות.

שלישית, גם אם דבר הדוא"ל הראשון היה מזוייף, הרי שאין טענה שכזו לגבי דבר הדוא"ל השני, שגם בו הציעה חברת היהלום לסוכן בהודו למכור לו מכונות.

5.         לאור כל האמור לעיל, נראה לי כי המבקשים "נאחזים בקש וגבבה", תוך נסיון לבטל את ההחלטה שבה ניתנו כנגדים סעדים זמניים, לאחר שלא ערערו על החלטה זו. לא חל שינוי כלשהו בנסיבות אשר מצריך שינוי של ההחלטה שניתנה.

ההלכות בענין הצורך של המבקש סעדים זמניים לבוא בניקיון כפיים אינן נוגעות למקרה בו מתבקש ביטול החלטה שיפוטית שניתנה במעמד שני הצדדים, ואשר נטען בדיעבד כי הושגה במירמה. אכן, בית המשפט מוסמך לבטל החלטה או פסק דין שניתנו במירמה. אך כאשר ברור כי אין בין המירמה הנטענת ובין הנימוקים עליהם הושתתה ההחלטה דבר ולא כלום - לא ניתן לטעון כי ההחלטה הושגה במירמה, גם אם היתה מוכחת טענת המירמה. טענת המירמה, במקרה זה, מתייחסת לנקודה צדדית ושולית לחלוטין, מבלי להקל ראש בכל מרמה הנעשית במסגרת הליך משפטי, או בלא קשר אליו.

אם סבורים המבקשים כי נעשו מעשי זיוף והתחזות, פתוחה בפניהם הדרך להגיש על כך תלונה במשטרה. אך טענה זו, כשלעצמה, איננה יכולה להקנות להם זכות להמשיך ולייצר או לשווק את המכונות המפירות. המבקשים טוענים אמנם כי ממילא חדלו מלייצר ולשווק את המכונות נשוא הבקשה, מאז הגשת הבקשה למתן צו המניעה הזמני. אם כך הוא הדבר - הצו הזמני שניתן אינו צריך להפריע להם.

6.         לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. בנסיבות הענין - כאשר המשיבה מודה בכך שבתצהירה בהליך הקודם נכללה טענה בלתי נכונה (הגם שהדבר נעשה לדבריה בתום לב), ולמרות שלא היתה לכך כל השפעה על ההחלטה שניתנה - אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק מן ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום כ"ה ב אדר א, תשס"ה (6 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ