תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה
|
2423-01-11
16/04/2012
|
בפני השופט:
לאה שלזינגר שמאי
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
יהודה הרציג
|
| החלטה |
1. בפני בקשת הנאשם (להלן: "המבקש") לבטל כתב האישום לפי סעיף 239 א לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982 מחמת התיישנות.
2. נגד המבקש הוגש ביום 06/01/11 כתב אישום לפיו נהג המבקש ביום 7.9.08 במהירות מופרזת של 147 קמ"ש, העולה על המהירות של 100 קמ"ש הרשומה בתמרור, בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה.
ביצוע העבירה תועד על ידי מצלמה המותקנת במקום. לפיכך הדו"ח לא נרשם ונמסר לנאשם במקום ביצוע העבירה, אלא נשלח בדואר לאחר פיתוח סרט הצילום.
3. עפ"י הרישום בכתב האישום ובפלט מחשב המשטרה, הודעה על ביצוע העבירה נשלחה לזהר מימון לרכב בע"מ, שהינה הבעלים הרשום של הרכב, אשר הצהירה כי הרכב הושכר במועד העבירה לנאשם דנן. לפיכך, הדו"ח הוסב לנאשם ביום 30/10/08 והודעה על ביצוע העבירה נשלחה לו ביום 13.11.08 בדואר רשום מס' RR00916747H4 והוחזרה בסיבה "מען בלתי מספיק". ביום 17.11.10 נשלח לנאשם שחזור הזמנה לדין בדואר רשום מס' RA004889746H4 לאותה כתובת ממש אולם הפעם זו נמסרה לנמען הרשום.
4. המשיבה טענה כי לאור משלוח ההודעה על ביצוע העבירה למבקש, במסגרת המועדים הקבועים בחוק לפי הכתובת המעודכנת במשרד הפנים עמדה בנטל שליחת ההודעה. המשיבה הגישה להוכחת טענתה הנ"ל את הפלט ממחשב המשטרה הכולל את הנתונים הנ"ל ואת מסמכי חב' ההשכרה בה מצויין כתובתו של המבקש.
הדיון:
5. סעיף 239 א לחוק סדר הדין הפלילי קובע כלהלן:
"מסירת הודעה בעבירות תעבורה עברה: שנה מיום שבוצעה עבירה לפי פקודת התעבורה או לפי התקנות לפיה... לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניינה הזמנה למשפט לפי תקנה 38 לתקנות סדר הדין הפלילי התשל"ד- 1974, אלא אם כן, תוך אותה תקופה, הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה, או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה...".
6. הסעיף הנ"ל מהווה הוראה ספציפית לתקופת ההתיישנות בעבירות לפי פקודת התעבורה ותקנותיה והמבחן לקביעת תקופת ההתיישנות במקרה דנן הוא, האם נתקיימו היסודות הקבועים בהוראת סעיף זה.
בעניין תקופת ההתיישנות המיוחדת שנקבעה לגבי עבירות תעבורה, הלכה פסוקה היא כי:
"מטרתו של תנאי זה, כך נראה, היא שהחשוד לא יופתע על ידי קבלת דו"ח כעבור למעלה משנה מיום ביצוע העבירה. קיים חשש שבמקרה כזה לא ידע במה המדובר ויקשה עליו להתגונן. כדי שהדבר לא יקרה דורש התנאי שתשומת לבו של החשוד תוסב לכך שמיוחסת לו העבירה תוך שנה מיום שזו נעברה. הדבר יכול להיעשות אם על ידי כך שיוזמן לחקירה ואם על ידי כך שתימסר לו הודעה על ביצוע העבירה. גם במקרה כזה אין הכרח שתתקיים חקירה, אפילו לא של החשוד. די בכך שיודע לחשוד על העבירה המיוחסת לו (דנ"פ 9263/99 מדינת ישראל נ' בקשי).
משהוזמן החשוד לחקירה , או נשלחה אליו הודעה על היותו חשוד בביצוע העבירה, רואים אותו כמי שהועמד מבעוד מועד על החשדתו בביצוע העבירה ובכך ניתנה לו הזדמנות להיערך לקראת הצורך להתגונן מפני האשמתו בביצועה. בכך מוסר החשש שהגשת כתב אישום נגדו, או הזמנתו למשפט, בחלוף תקופה יותר ארוכה משנה, תפתיע אותו ותפגע ביכולתו להתגונן. " (ע"פ 6629/98- אורי הלר ואח' נ' מדינת ישראל, וכן ראה רע"פ 3018/06, יחזקאל שבת נ' מדינת ישראל, כב' השופט ג'ובראן.
7. תקנה 44 א לתקנות סדר הדין הפלילי התשל"ד- 1974 קובעת חזקת מסירה, היינו, כי כל דבר דואר שנשלח בדואר רשום הגיע ליעדו והתקבל אלא אם כן יוכח אחרת.
לטענת המבקש כאמור לעיל, ההודעה על ביצוע עבירה לא הגיעה לידיו. אולם עפ"י התקנה, די בכך שהמשיבה תוכיח כי הודעה
נשלחה בתוך 4 חודשים בדואר רשום על מנת שתקויים חזקת המסירה.
9. ב"כ המבקש טוען כי אין במסמכים שהגישה המשיבה הוכחה על משלוח הדואר היות והסיבה בעטייה חזר הדואר היא שהמען לא מספיק. לא צויין כי המבקש סרב לקבל את הדואר או שדבר הדואר לא נדרש.
המשיבה טענה למסירת ההודעה על ידי הגשת ההזמנה בה הכתובת המעודכנת מתאריך 08.08 היא הכתובת אליו נשלחה ההודעה הראשונה. כתובת זו אף מופיעה במסמכי חב' ההשכרה שממנה שכר המבקש את הרכב.
במקרה דנן, מאחר ולמבקש נשלחה בדואר רשום הודעה על ביצוע העבירה בסמוך לאחר ביצועה, ועפ"י תקנה 44 לחסד"פ חזקה שהיא נמסרה למבקש.
10. אין מחלוקת בין הצדדים, כי כתב האישום, שנשלח לנאשם בדואר רשום ביום 13/11/08 הוחזר על ידי הדואר ללא מסירה כפי שעולה מתדפיס ממחשב המשטרה, הווי אומר, שהוא לא הגיע לידי הנאשם ולידיעתו.
נראה לי, כי תשובת הדואר, כפי שנרשמה ברישומי המשטרה, מאיינת את החזקה האמורה בתקנה 44א לתקנות סד"פ.