1. אתמול בשעה 17:00 הגיעה ללשכת אב בית הדין בקשה מטעם התביעה לדחות שלושה מועדים שנקבעו לדיון בתיק זה, לרבות הדיון שנקבע להיום, וזאת מהטעם שרק עתה ובהמשך לדיון האחרון בו העיד נציג חברת סלקום, ולאחר שנערכו בירורים עם עדי התקשורת, גילתה התביעה כי דרוש לה זמן נוסף על מנת להיערך כיאות למסירת עדותם ולהציג בפני בית המשפט את העובדות לאשורן.
הסנגורים התנגדו לבקשת הדחייה ואנו החלטנו לקיים היום דיון בבקשה ובעניין העקרוני העומד מאחוריה, אף שנודה על האמת כי לא הבינונו במדויק את נימוקי הבקשה ומדוע הוגשה רק אתמול בשעה 17:00, כשהדיון האחרון בו העיד נציג התקשורת היה בדיוק לפני שבוע ימים.
2. היום במהלך הדיון פרש בפנינו ב"כ התביעה, עו"ד יניב ואקי, את הבעיות הלוגיסטיות והטכניות העומדות בפני התביעה במגעיה עם חברות הסלולאר וכן לאור ההתפתחויות שאירעו בישיבה מיום 12.1.06, דהיינו כי הנאשמים עומדים על הצורך בהוכחת התנאים להגשת פלטי המחשב לסוגיהם כרשומות מוסדיות וכן על עמדתם כי יש צורך בחוות דעת מומחה בכל העניינים הכרוכים בנושא האיכונים, לרבות פרשנות של המפות והסברים בנושא זה.
על בסיס זה ביקש ב"כ התביעה לדחות את מועדי הדיונים הקרובים, כדי לאפשר לו להביא את הראיות המתאימות בעניינים האמורים לעיל כשהוא מוסיף וטוען, כפי שטען מלכתחילה, שלדעת התביעה אין צורך בחוות דעת משום שמדובר ברשומות מוסדיות.
3. מנגד התנגדו הסנגורים לבקשת הדחייה בעיקר מן הטעם שמשמעות המהלך איננה אלא "ייצור" של חומר ראיות נוסף ושיפור עמדות כשהתביעה עושה מלאכתה של המשטרה על ידי חקירתם של עדים ואיסוף חומר שלא היה עד כה.
עיקר התרעומת נשמעה מפיו של עו"ד דן קואל (שהוא הדובר העיקרי מטעם ההגנה בנושאי התקשורת) על בקשת התביעה. לדבריו (המגובים בפרוטוקולים אותם ציטט בפנינו) הוא טען עוד בחודש ספטמבר 2004, בעת הליך המעצר, כי אין בידי התביעה חוות דעת של מומחה על אותם איכונים נטענים ובהעדר חוות דעת כאלה - לא תוכל התביעה להוכיח ולא תוכל ההגנה להתגונן מפני הוכחה כזו את מקום הימצאם של טלפונים סלולאריים כאלה ואחרים במועדים הרלבנטיים.
נוכל אנו לומר בפה מלא כי טענה זו על העדר חוות דעת של מומחים ואפילו מפות מדויקות, חזרה ועלתה ושוב חזרה מפיו של עו"ד דן קואל לאורך כל הדיונים גם בפנינו, וכי גם לאחר שנמסרו בידיו נתונים, תיקנה התביעה ומסרה בידו מסמכים נוספים ומפות נוספות כתיקון או שיפור למסמכים הקודמים.
בנסיבות אלה מבקשים מאיתנו הסנגורים לקבוע כי עד כאן ולא יותר; ומה שלא הצליחה המשטרה להשיג כראיות עד כה, לא תוכל להמשיך ולאסוף התביעה מכאן ואילך.
מתן אפשרות כזו לתביעה - כך לדברי ההגנה - פוגעת בקו ההגנה אשר ננקט על ידה, ושתוכנן לאור הראיות שהיו בידיה מלכתחילה.
בטיעונם זה מסתמכים הסנגורים על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בתיקו של אריה דרעי, כפי שני עמודים מצולמים של החלטה זו מיום 28/9/94.
4. נביע דעתנו כי צודקים הסנגורים בתרעומת שלהם וכי התביעה נהגה שלא כהלכה בהתעלמה מעמדתה הברורה של ההגנה לאורך כל הדרך, עד לישיבה מלפני שבוע שבה הבענו גם אנו על כך את דעתנו. מצופה היה כי מיד לאחר מכן, לאור דברי ב"כ התביעה, תפעל התביעה על פי שיקול דעתה כדי לקדם את הדברים. אולם לא כך נהגה.
הגשת בקשת הדחייה בערב שלפני יום הדיון היום לא היתה במקומה, מה עוד שגם על פניה לא ברור לצורך מה נתבקשה ולא ניתנה בה כל אינפורמציה מעבר למה שידוע היה מדברי ב"כ התביעה בדיון האחרון.
5. אין ספק כי זכותה של ההגנה לכלכל מעשיה וטיעוניה על פי חומר הראיות שהיה בפניה, ובוודאי לאחר תחילת שמיעת הראיות, ואפילו לנצל "פרצות" או מחדלים, במידה וישנם כאלה. ואולם דומה שלמרות החלטת בית המשפט בעניינו של אריה דרעי (שאיננו יודעים לאיזו ראיה התייחסה ומהו היו הנסיבות שקדמו לה) לא השתנתה מאז שנות ה-80' ועד היום ההלכה הידועה בע"פ 951/80
יצחק קניר נ' מ"י, פד"י לה(3) 505, 516-517, והיא:
"הגישה, לפיה יש להשאיר לבית המשפט שיקול-דעת אם להזמין עדים ולקבל ראיות גם לאחר שלב הסיכומים, עולה בקנה אחד עם תפיסת היסוד בדבר מהות ההליך הפלילי. הליך זה אינו תחרות או מאבק בין תובע לנאשם, אשר כל סטייה מכללי התחרות או המאבק יש בה כדי להכריז על המנצח.
ההליך הפלילי הוא מסגרת דינים, הבאים להגשים את המשפט הפלילי, דהיינו, לקבוע חפות או אשמה. לשם כך על ההליך הפלילי לחשוף את האמת, וזו מטרתו העיקרית. כמובן, עמידה על כללים וחשיפת האמת אינן שתי משימות נוגדות. נהפוך הוא: הכללים באים לקבוע סטנדרט של ניהול משפט, אשר - על-פי ניסיון החיים - יש בו כדי להביא לחשיפת האמת, ובכך תואמות שתי משימות אלה. עם זאת, יש ועמידה פורמלית על סדר הכללים בעניין מיוחד יהיה בה כדי לגרום לעיוות דין, אם בדרך של הרשעת החף מפשע ואם בדרך של זיכוי הנאשם. בנסיבות אלה יש לשאוף לכך, כי הכללים עצמם ייתנו לבית המשפט סמכות ושיקול-דעת לעשות צדק. לא למותר יהא לחזור על דבריו של הנשיא זמורה, אשר אמר, בע"פ 1/48, בעמ' 18
'... הפרוצידורה הפלילית על דיניה מכילה לטובת הנאשם תריס בפני עיוות-דין. רוצים לתת לנאשם את מלוא ההגנה ההוגנת. אבל אסור לסלף את הרעיון הבריא הזה על-ידי הפרזה בפורמליות. פרוצידורה פלילית טובה צריכה בוודאי לתת לנאשם את מלוא ההגנה, כדי למנוע עיוות-דין, אבל הדיון הפלילי אינו צריך לקבל צורת משחק אשקוקי שבו מהלך אחד בלתי נכון קובע את גורל המשחק. תפקיד הדיון הפלילי - להוציא לאור משפט. מוטב אמנם שעשרה רשעים יצאו זכאים משצדיק אחד יצא חייב, אבל במה דברים אמורים? - כשהשאלה היא הוכחת האשמה, ולא כשהכתוב מדבר על ליקויים טכניים בכתב-ההאשמה וכדומה'.
ניסיון החיים, אשר גיבש את כללי הדיון, קבע איזון עדין בין צורכי הנאשם מזה לבין צורכי החברה מזה. צורכי הנאשם, אלה צרכיו האמיתיים למשפט הוגן, אם בשלב החקירה ואם בשלב המשפט. צורכי החברה, אלה צרכיה האמיתיים להרשעת האשמים ולזיכוי החפים מפשע. איזון עדין זה מתערער, כאשר כללי הדיון מופעלים, באופן שפגמים וכישלונות טכניים של התביעה או של ההגנה חורצים את גורל המשפט. אמון הציבור בתבונת המערכת הפלילית מתערער, שכן אין הוא רואה - בלשונו של הנשיא זמורה - ששופטיו נכנסים לטרקלין, שבו דנים על חטא ועונשו, אלא רואה הוא את שופטיו עומדים בפרוזדור ודנים על עניינים טכניים גרידא".
6. בנסיבות אלה ועל פי אותה הלכה, אנו רואים להיעתר לבקשת התביעה ולתת בידה זמן נוסף להתארגנות ולהגשת כל בקשה ו/או חוות דעת, כפי שתראה לנכון
ובלבד שכל אלה יתבססו על הנתונים המצויים גם היום בידי ההגנה, וזאת עד ליום 24.1.2006 שעה 09:00, מועד שבו יתקיים בעניין זה דיון נוסף בנוכחות הצדדים. למותר לציין, כי במידה ואכן יוגש חומר נוסף, יהיה מקום לאפשר להגנה תקופה נוספת להיערכות לקראת החקירה.
לאור האמור, מתבטלת בזאת ישיבת יום 23.1.2006. אין להביא את הנאשמים למועד זה.