זוהי בקשתם של הנאשמים לביטולן של ישיבות שנקבעו לשמיעת ראיות.
1. הנאשמים/המבקשים עומדים יחדיו לדין באשמת רצח (ועבירות נלוות). המבקש 1 מצוי במעצר מאז תחילת משפטו, ומזה כ-15 חודש. המאשימה ביקשה את הארכת מעצרו, בגדרו של סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים], התשנ"ו-1996. כפי שעולה מהחלטת בית המשפט העליון בבקשה (בש"פ 7117/13, החלטה מיום 21.11.2013), הסניגורים התנגדו להארכת המעצר. כך באו הדברים לידי ביטוי בהחלטה (פסקה ז'):
"עו"ד יפתח טען למשיב, כי בעבר ניתנה הסכמת הסניגורים להארכות כיון שהיתה תקוה שהמשפט יסתיים, אך עתה מצויים אנו 15 חודש לאחר הגשת כתב האישום ונשמע עד אחד בלבד. רוב הדחיות לא היו בשל ההגנה; למשיב אין עבר פלילי והוא טוען לחפותו. על כן, יש לדחות את הבקשה."
2. בית המשפט העליון האריך את המעצר, אך הורה על הכנת תסקיר לשם בדיקת חלופה. הטעמים להחלטה נמצאו, בעיקרם, בפסקה י' להחלטה לאמור:
"בענייננו המדובר בהארכה שלישית
, קרי, המשיב, במעצר מזה 15 חודש, זמן
רב. לטעמי, על בית המשפט המחוזי בכגון דא ליתן דעתו להנחיית המחוקק לענין תשעת החודשים ולהעמיד את קידום המשפט בראש העדיפויות, הן לפי הנחיית המחוקק בסעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 ("הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי, אין כל אפשרות לנהוג כך ("והן לפי המדיניות השיפוטית) ראו ע"פ 4865/09 פלדמן נ' בית המשפט המחוזי תל-אביב
(2009), מפי השופט (כתארו אז (א' גרוניס; בש"פ 3838/90 מדינת ישראל נ' שילון
פ"ד מד(4) 360, 365-367 (1990), מפי המשנה לנשיא מ' אלון). כך בודאי כשהמדובר בנאשמים עצורים, עם כל העומס והקושי שבכך מבחינת בית
המשפט. בנידון דידן קבועות רק שלוש ישיבות בהארכה המבוקשת, והמשמעות היא ככל הנראה הארכות נוספות. ועם זאת, יש להגן גם על אינטרס הציבור מפני מסוכנות המשיב, ולהבטיח שהמשפט יימשך ללא הפרעות ולא ישובש - והשאלה היא כיצד ניתן להבטיח את אלה. עוד ראוי למנוע, והדברים נאמרים מבלי לפגוע, כי הסנגורים בשל לוח צפוף בעבודתם יבקשו דחיות שבהן יישב הנאשם במעצר, ואחר כך יבוקש שחרור בשל המעצר."
3. בעקבות ההחלטה, ועל מנת לקיים אחר דברי בית המשפט העליון ומצוות המחוקק בדבר שמיעת המשפט מיום ליום, הוספנו ששה מועדים לשמיעת ראיות, על השלושה שנקבעו זה מכבר.
טרם יבשה הדיו על החלטות אלה שלנו ושל בית המשפט העליון, והנה באה פנייתו של הסניגור, עו"ד ד' יפתח, ובה הוא עותר לבטל דיונים שנקבעו, בשל יציאתו לחו"ל לאירוע משפחתי.
4. רבות נכתב על החשיבות שבשמיעה רציפה של המשפט. הדברים באו לידי ביטוי בפסיקת בתי המשפט (ראו למשל עניין
פלדמן הנזכר בהחלטת כב' השופט רובינשטיין שהובאה מעלה). אלא שלדאבוננו, מצוות המחוקק היתה, הלכה למעשה, לאות מתה. בשנים האחרונות נעשה מאמץ רב בניסיון לאפשר את השמיעה הרציפה. הדברים באו לידי ביטוי בהוראות נוהל (מס' 2-13) שיצאו ביום 8.10.2013 מלפני נשיא בית המשפט העליון, כב' השופט א' גרוניס. בסעיף 2 להוראות הנוהל מציין כב' הנשיא:
האחריות לניהולו התקין של ההליך ולסיומו בתוך זמן סביר מוטלת על בית המשפט. למילוי חובה זו של בית המשפט נדרש שיתוף פעולה מצד יתר הגורמים המעורבים בהליך, ובראשם עורכי הדין מטעם הקטגוריה ומטעם הסנגוריה...
ובסעיף 16 להוראות הנוהל נאמר:
דחיית מועדי ההוכחות תיעשה רק במקרים חריגים במיוחד, וככלל רק מחמת נסיבות חריגות, שלא ניתן היה לצפותן מראש, ולא ניתן היה למונען בשקידה סבירה. תשומת הלב לנהלים 1-10 ו-2-10 בעניין טיפול בבקשות לדחיית מועדי דיון אשר יצאו מלפני נשיאת בית המשפט העליון...
. מכאן לענייננו. אכן, המבקש 1 מצוי מאחורי סורג ובריח מזה כ-15 חודש, ועד כה נשמע רק עד אחד, מתוך 51 עדים שברשימה שבכתב האישום. הוסף לכך עדים, שמן הסתם תבקש ההגנה להביא לעדות, ונמצאנו עם עשרות רבות של עדים העתידים להישמע. בנסיבות אלה, ובעקבות החלטת בית המשפט העליון, הוספנו ששה מועדים לשמיעת ראיות, בתקווה שבמהלכם נוכל להשלים את שמיעת הראיות.
5. אכן, המועדים שהוספנו נקבעו שלא בתיאום עם עורכי הדין, ואמינה עלינו הודעתו של עו"ד יפתח לפיה הנסיעה לחו"ל תוכננה זה מכבר. אלא שהתחשבות ביומנם של עורכי הדין לא תאפשר לנו לקיים אחר מצוות בית המשפט העליון (ושל סעיף 125 לחסד"פ), ולהשלים את שמיעת המשפט במועד סביר.
אגב כך נציין, כי בתחילת הדרך הודיעו עורכי הדין ד' יפתח ומ' מרוז, כי הינם מייצגים יחדיו את שני הנאשמים. בשלב כלשהו במהלך המשפט הם הודיעו, כי כל אחד מהם מייצג נאשם אחר. אלא שנראה עתה, כי המצב נשתנה. בהחלטת בית המשפט העליון מצינו, כי השניים שוב מייצגים, משמע יחדיו, את המבקש 1, ובבקשתו שלפנינו מציין עו"ד יפתח, כי הינו מייצג את שני המבקשים. אם כאלה הם פני הדברים, כי אז יש בידי עו"ד מרוז, המייצג את המבקשים יחד עם עו"ד יפתח, להופיע לאותן ישיבות לבדו, בלא ליוויו של עו"ד יפתח. יתר על כן, אפילו היתה ממשיכה להתקיים הפרדה בייצוג בין עוה"ד יפתח ומרוז, למיטב ידיעתנו עו"ד יפתח איננו עורך הדין היחיד במשרדו שלו, ולכן בידו להעביר את השרביט לעורך דין אחר מן המשרד, שיופיע במקומו במועדים שישהה בחו"ל.
. סיכומם של דברים, עם כל הרצון להתחשב ביומנם של עורכי הדין, במקרה שלפנינו התחשבות שכזו משמעה התמשכות המשפט מעבר לסביר, כפי שקבע בית המשפט העליון.
. עו"ד יפתח ביקש כי תיקבע ישיבת תזכורת. אנו נכונים להיענות לבקשה זו, אם כי לא על מנת לבטל דיונים, כי אם על מנת ליעל את המשך שמיעת המשפט מכאן ואילך. אנו נקבע, על כן, ישיבת תזכורת במעמד עורכי הדין
והנאשמים.
ישיבת התזכורת תתקיים ביום
11.12.2013 שעה 09:00.
לקראת הישיבה מתבקשים עורכי הדין להיפגש, בניסיון להגיע להסכמה, כשהם פועלים כלהלן:
א. התביעה תכין תיק מוצגים, ובו כלל המסמכים שבדעתה להגיש באמצעות עדיה. התיק יוגש לבית המשפט לקראת הישיבה הנ"ל. כל מסמך מתיק המוצגים לא ישמש ראיה, כי אם בהסכמת ההגנה, או כפוף להעדתו של עורך המסמך.