החלטה בתיק תע"א 9118/08

רקע :

1.      עניינה של בקשה זו - בקשת הנתבעת לפסול את המותב מלדון בהליך.

2.      הנתבעת היא חברה בע"מ העוסקת במתן שירותי שמירה וניקיון (להלן - החברה). 

3.       התובעים היו עובדי החברה והועסקו על ידה בעבודות שמירה וניקיון בבניין "בית פנורמה" בדרך בן צבי 84 תל אביב (להלן - הבניין).

4.      התובעים הגישו כנגד החברה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות שונות שלטענתם הגיעו להם בקשר לעבודתם ובקשר לסיום עבודתם.

5.      דיון הוכחות התקיים ביום 24.12.2009, והחברה יוצגה על ידי מר דוד פז. במהלך הדיון נתבקשה פעמיים דחיית מועד הדיון על ידי החברה. בראשית הדיון ביקש מר פז לדחות את הדיון לנוכח העובדה שאירע פיצוץ בצינור מים בביתו של מר גלבוע, בעל החברה. הבקשה נדחתה הן לנוכח העובדה שבהליכים בבית הדין יוצגה החברה על ידי מר פז והן כיון שהנימוק לדחייה אינו מצדיק את דחיית הדיון. משהבקשה הראשונה נדחתה, התנהל הדיון כסדרו ומר פז חקר את התובעים בחקירה נגדית. במהלך הדיון ביקש מר פז להשתחרר מהדיון בשל "מצבו הרפואי". לאחר הפסקה, התייצב גם מר גלבוע מנהל החברה לדיון, ואז נתבקשה דחייה נוספת, בנימוק שהחברה החליטה לקבל ייצוג משפטי. בית הדין הציע לקבוע מועד נוסף לסיום חקירת התובעים - 28.12.2009 בשעות אחה"צ על מנת שהתובעים לא יפסידו יום עבודה נוסף, אולם הצעה זו נדחתה על ידי החברה. בהמשך לכך, ניתנה החלטה בה נדחתה בקשת החברה ונקבע כי תימשך חקירת התובעים, אך נקבע כי ייקבע מועד נוסף לשמיעת ראיות החברה - 31.12.2009. לאחר מתן ההחלטה עזבו נציגי החברה את אולם הדיון, והדיון נמשך בהעדרם (ע' 29 - 31 לפרוטוקול).  כפועל יוצא מכך, ארבעה מהתובעים לא נחקרו בחקירה נגדית על עדותם. 

6.      לדיון הקבוע ליום 31.12.2009 לא התייצב איש מטעם החברה. במועד הדיון ב"כ התובעים הציג בקשה לדחיית מועד הדיון שנשלחה למשרדו על ידי עו"ד חברון. בקשה זו לא הוגשה לבית הדין. במועד הדיון הוחלט שלא לדחות את מועד הדיון ולשמוע את סיכומי ב"כ התובעים. סברנו, כי לא היה מקום לדחות את מועד הדיון כאשר החברה כלל לא הגישה בקשת דחייה לבית הדין ובכל מקרה עשתה דין לעצמה ולא התייצבה לדיון, בלא שניתנה החלטה בבקשתה. זאת, כהמשך להתנהלות נציגי החברה אשר עזבו את דיון ההוכחות לאחר שנדחתה בקשתם לדחות את מועד הדיון.

7.      בבקשה מיום 7.1.2010 הגישה החברה בקשה "להגיש סיכומים מטעמה", ובית הדין נתן לה אפשרות להגיש סיכומי טענות מטעמה. במסגרת טענותיה בסיכומים, ביקשה לפסול את המותב מלדון בהליך.

טענות הצדדים :

8.      החברה טענה כי בית הדין ניהל חלק מהדיונים בהיעדרה, ולא נתן לה הזדמנות להציג ראיות ומסמכים מטעמה; בית הדין נהג איפה ואיפה כלפי החברה, והתעלם מכך שלא הייתה מיוצגת על ידי עורך דין; בית הדין הרים את קולו על נציג החברה  ולא נתן לו לחקור כראוי את העדים; בית הדין לא הגיב לבקשה לדחיית מועד הדיון שהוגשה על ידי החברה, וקיים את הדיון לשמיעת סיכומי טענות התובעים בהעדרה.

9.      התובעים טענו כי תיאור הדברים על  ידי החברה "כה סותר המציאות, כה מנוגד לעובדות, מוגזם ומוקצן עד כי קשה לשייך הנטען להתרחשויות בתיק זה"; החברה התנהלה לאורך כל ההליך באופן מניפולטיבי ובקשת הפסילה הינה ניסיון נוסף לעכב את סיום ההליך; בית הדין לא נהג איפה ואיפה והעיר לשני הצדדים, לרבות הערות לב"כ התובעים מיוזמתו; מנגד, כאשר נציג החברה ניסה להקניט מי מהעדים או להתקרב אליו יתר על המידה העיר על כך בית הדין כמתחייב, לבקשת העד שחש מאוים; בית הדין נהג אורך רוח בחברה; הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

הכרעה :

10.  בהתאם לפסיקה -

המסגרת הנורמטיבית לבחינת פסילתו של בעל תפקיד שיפוטי מלישב בדין מותווית בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב],  התשמ"ד - 1984, בסעיף 39א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969 ובפרק ג1 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991. בסעיף 77א לחוק בתי המשפט נקבע  המבחן המרכזי לפסילת שופט והוא בנסיבות בהן קיים "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". בתיקון לחוק בתי המשפט משנת 2004, נוספה לאמת מידה זו, שהיא בעלת נופך כללי, רשימת עילות ספציפיות בהן על שופט לפסול עצמו מלישב בדין, ובהן עילות שעניינן קיומו של עניין אישי במשפט, בבעלי הדין או בבאי כוחם.

הלכה פסוקה היא, כי המבחן לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט הוא אובייקטיבי [ע"א 899/95 שמואל ברזל עו"ד נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו והוא ובתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה (בפירוק), פ"ד מט(1) 854 ]; מבקש הפסילה נדרש להראות כי דעתו של השופט "ננעלה" וכי על כן השופט לא יוכל לנהל את ההליך באופן אובייקטיבי וליתן החלטה עניינית; קיומם של חשש או חשד בלבד אינם מספיקים בכדי להביא לפסילה [עא"ח 1013/02 מזל שדה נ' השופט מיכאל שפיצר ואח', ניתן ביום 31.7.02;דב"ע נה/96-2 אריק בן חורין נ' מדינת ישראל ואח', פד"ע כח 189, 195; דב"ע נד/96-4 שמעון פריזנט נ' קוינאמטיק ישראל ואח', פד"ע כז 227, 230; דב"ע נב/92-26 תופיק גאנם  נ' משרד החינוך, פד"ע כד 166, 167]. 

עפא (ארצי) 52/06 מנורה עבודות חשמל בע"מ נ' מדינת ישראל, מיום 13.5.2007.

11.   עוד יש לציין כי "בהחלטות דיוניות, כלשעצמן, אין די כדי לבסס עילת פסלות, בין אם מדובר בהחלטה יחידה ובין אם מדובר בסדרת החלטות", וכי "הדרך לתקיפת החלטות מעין אלה היא באמצעות הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור - על פי סדרי הדין - ולא באמצעות הגשת פסלות וערעור פסלות" [עפ"ס11092-05-11 שלום כפר נופש בע"מ  - מאור מזרחי, מיום 19.6.2011].

12.  אנו סבורים כי אין בסיס לבקשה לפסילת המותב, לא הוכח חשש ממשי למשוא פנים, כנטען על ידי החברה, ואין עילה לפסילת המותב.  על אף שטענות החברה לא נתמכו בתצהיר, נתייחס אליהן לגופן.

13.  התייחסות בית הדין לנציג החברה במהלך דיון ההוכחות: בית הדין הקפיד על קיום הדיון על פי הכללים, העיר בעניין זה לשני הצדדים, ושמר על זכויות החברה שלא הייתה מיוצגת. לעניין זה נציין כי בית הדין, ביוזמתו וללא שהועלתה התנגדות על ידי נציג החברה, מנע מב"כ התובעים לשאול שאלות בחקירה חוזרת כאשר השאלות נשאלו בניגוד לכללים (ע' 6, ש' 15- 16), וכן הקפיד שהשאלות בחקירה ראשית לא יישאלו בדרך של חקירה נגדית (ע' 7, ש' 10 - 12, ש' 19 - 20). בית הדין גם התחשב בנציג החברה, ועת ביקש להקדים את חקירתו של העד חנניה שטרית ונעתר לבקשתו, חרף התנגדותו של ב"כ התובעים (ע' 12 - 13 לפרוטוקול). בית הדין נתן אפשרות לנציג החברה לנהל חקירה נגדית ממושכת לכל עד, ואף אפשר לנציג החברה לשאול שאלות לאחר תום החקירה החוזרת (ע' 6, ש' 18 - 24).   בית הדין אכן העיר  (ולא הרים את קולו באופן קיצוני) עת נציג החברה הרים את קולו על העדים ועת התקרב אליהם יתר על המידה במהלך חקירתם הנגדית, וזאת כחובתו להגן על העדים.