החלטה בתיק תע"א 4921/10

1. המבקשת הגישה בקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית כנגד המשיבות מכח חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 1996 (להלן החוק) . עילות הבקשה עניינן באי הפרשה לקרן פנסיה, אי תשלום תוספת וותק וקיזוזים שלא כדין מהשכר.

2. המבקשת הועסקה בעבודות ניקיון ואחזקה במשיבה 1 סכ - כליפא אחזקות בע"מ (להלן- המשיבה 1) מיום 1.3.06 ועד ליום  31.12.06. החל מיום 1.1.07 ועד ליום 31.5.08 הועסקה על ידי א. דינמיקה שירותים 1990 בע"מ (להלן- המשיבה 2 ו/או דינמיקה) בעבודות ניקיון אשר בוצעו במעון בנתניה. ביום 31.5.08 פוטרה המבקשת מעבודתה. 

3. המשיבות הינן חברות המספקות שירותי ניקיון ואחזקה במתקנים ברחבי הארץ.

4. בתאריך 15.4.10 הגישה המבקשת ושמונה תובעים נוספים תביעות אישיות כנגד המשיבות  בגין אי תשלום זכויות סוציאליות שונות לרבות פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופיצויי הלנה.

5. ביום 1.8.10 הוגשה הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית בעילות הנזכרות לעיל.

6. ביום 18.12.11 התקיים דיון בבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, הצדדים טענו בפנינו וכן נשמעו עדויות והוצגו ראיות.

מטעם המבקשת (התובעת 2 בתביעה האישית) העידה המבקשת עצמה. 

מטעם המשיבה העידו מר אבי גרזי-מזכיר איגוד מקצועי,מרחב השפלה בהסתדרות העובדים ומנהל המשיבה 2- מר אבי מזרחי. בנוסף התייצב לדיון מר יעקב מזמר רכז איגוד מקצועי ומזכיר החטיבה הארצית בענף הניקיון והשמירה.

7.         אשר למשיבה 1, יצוין כי הגישה כתב הגנה בתביעות האישיות. עם זאת בהליך דנן לא הוגשה תגובתה לבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. כמו כן המשיבה 1 או מי מטעמה לא התייצבו לדיון וכן לא הוגשו סיכומים מטעמה. על משמעות התנהלות המשיבה 1 נפרט בהמשך אולם בשלב זה יתמקד הדיון במשיבה 2 בלבד, אשר לשם הנוחות תקרא מעתה המשיבה.

המסגרת המשפטית:

8.   חוק התובענות הייצוגיות נחקק בשנת 2006 ולראשונה יצר הוא הסדר אחיד למכשיר משפטי זה. בין היתר כלל החוק אפשרות להגשת תובענה ייצוגית בתחומי משפט אשר קודם לא ניתן היה לעשות כן או מקום בו האפשרות לא הייתה מובנת מאליה, ובכלל זה בתחום משפט העבודה.

חשיבותו של מכשיר משפטי זה באה לידי ביטוי בפרט במקרים בהם הנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה קטן מכדי שיגיש תביעה נפרדת באופן שהתובענה הייצוגית מאפשרת לאגד את נזקם של כל התובעים לתביעה אחת המתבררת בהליך אחד.

9.   התובענה הייצוגית הינה הסדר ייחודי ויוצא דופן, המאפשר צירופן של תביעות אישיות של תובעים רבים, אשר בחלקם אינם ידועים, לתובענה אחת קולקטיבית וניהולה על ידי תובע מייצג. פסק הדין בתובענה מסוג זה מהווה מעשה בית דין לגבי הנמנים עם הקבוצה, אשר אינם מודיעים על אי רצונם להיכלל בה. (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ, פ"ד נא 2) 312, 323 (1997)).

כב' הנשיא ברק (כתוארו אז) עמד על שני השיקולים המרכזיים העומדים ביסוד התובענה הייצוגית כדלקמן-

" ביסוד התובענה הייצוגית, מונחים שני שיקולים מרכזיים: האחד, הגנה על אינטרס הפרט באמצעות מתן תרופה ליחיד שנפגע. אותו יחיד, ברוב המקרים, אינו טורח להגיש תביעה. ... השיקול השני עניינו אינטרס הציבור. ביסוד אינטרס זה מונח הצורך לאכוף את הוראות החוק שבגדריו מצויה התובענה הייצוגית. לתובענה הייצוגית ערך מרתיע. מפירי החוק יודעים כי לניזוקים יכולת פעולה נגדם... אינטרס ציבורי זה מוגבר לאור היעילות והחיסכון במשאבים של הצדדים ובית המשפט הנלווים לתובענה הייצוגית. כן מושגת באמצעותה אחידות בהחלטות בית המשפט בעניינים דומים. נמנע ריבוין של תביעות..."

             (ראו: ברע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ , פ"ד מט (5) 774 ,785.)

10.  בצד יתרונותיה של התובענה הייצוגית הכיר המחוקק גם בסכנות הטמונות בהליך, והציב משוכות שונות בדרכם של תובעים המבקשים לברר תביעתם על ידי הגשת תובענה ייצוגית. בשלב בירור הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית על בית הדין לבחון אם התביעה עומדת בתנאים להגשת תובענה ייצוגית , כפי שנקבעו על ידי המחוקק במסגרת חוק תובענות ייצוגיות וכפי שפורשו בהלכה הפסוקה (ע"ע 6540-10-10 יבגני גולוב- אלטרנטיבה שירותי אבטחה בע"מ , מיום 12.1.12 (להלן- עניין אלטרנטיבה).

עוד נקבע כי אין להתעלם מהחסרונות הקיימים בשימוש בכלי זה היוצר "מעשה בית דין" כלפי כל קבוצת התובעים המוגדרת על ידי התובע הייצוגי, באופן שהפרט עשוי לאבד זכותו לתבוע מבלי שידע כלל על קיומה של תובענה ייצוגית. חסרון נוסף עשוי להיות ייצוג לקוי על ידי התובע הייצוגי. הן בחקיקה והן בהלכה הפסוקה גובשו כלים מתאימים כדי להתמודד עם חסרונות אלו (ראה תע"א (י-ם) 1262/09 תורג'מן - שחק אבטחה בע"מ ואח', מיום 16.11.11).

השאלות שיש לברר במסגרת בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית -