החלטה בתיק תע"א 10812-09

1.         זוהי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן ביום 18.6.12 על ידי מותב בראשות הנשיא שפיצר וזאת עד להכרעה בערעור שאמורה להגיש המבקשת.

בפסק הדין חוייבה המבקשת לשלם למשיב פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, שכר עבודה, פדיון חופשה שנתית וגמול בגין שעות נוספות וכן הוצאות משפט בסכום של כחצי מיליון שקלים חדשים.

2.         לטענת המבקשת, היא אמורה להגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה ויש סיכוי טוב שהערעור יתקבל. לטענתה, נוכח קביעות עובדתיות של בית הדין, היה עליו לקבוע כי נטל השכנוע ונטל הראיה עבר אל המשיב.

            מוסיפה המבקשת וטוענת, כי נוכח מאזן הנוחות לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ככל שהערעור יתקבל.

            המשיב טוען, כי לא ניתן לעכב את ביצועו של פסק דין שהוא פסק דין כספי. לא הוגש תצהיר בתמיכה לבקשה וסיכויי הערעור שטרם הוגש אפסיים עד קלושים. באשר לטענה כי המשיב נעדר רכוש כך שלא ניתן יהיה להיפרע ממנו ככל שהערעור יתקבל, מצרף המשיב תצהיר של מנהל המבקשת בהליך אחר על פיו לטענתו, יש למשיב  רכוש הרשום פיקטיבית על שמו של אביו.

3.         סמכותו של בית דין זה לעכב הליכים לאחר שנתן פסק דין קבועה בתקנה 129 (2) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, המאמצת את תקנות 466-471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

הכלל הוא כי מי שזכה בדין, זכאי לממש את פרי זכייתו. לפיכך, יעוכב ביצוע פסק דין אם שוכנע בית הדין כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, ובשים לב לסיכויי הצלחת הערעור (ר' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, ש. לוין עורך) עמ' 861-859; בש"א 2966/96 אלי עטיה נ' עירית תל אביב, פ"ד נ(1) 668, 67).

בהחלטה אם לעכב הליכים על בית הדין לבדוק את מאזן הנוחות, הנזקים והאינטרסים של הצדדים להליך ואת התוצאות שתגרמנה לכל אחד מהם כתוצאה מההחלטה (ב"ש 396/86 שטיין נ' חזן, פ"ד מ(3) 133, 135-136; ע"א 6146/00עיריית תל אביב נ' בצלאל, ניתן 19.11.00; ובבית הדין הארצי: בש"א 1181/01רחימי נ' מלכה, 30.4.01).

עוד נפסק כי בדרך כלל לא ייעתר בית הדין לבקשה לעיכוב הליכים כאשר המדובר בפסק דין הקובע חיוב כספי, אלא בנסיבות מיוחדות.

4.       לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו לטענותיהם, החלטתי כי יש מקום לעכב את ההליכים בכפוף להפקדת הסכום הפסוק כמפורט להלן.

          במכתב ב"כ המשיב לב"כ המבקשת מיום 21.6.12, מבקש ב"כ המשיב להמציא את הסכום שנפסק לפקודתו של ב"כ המשיב וזאת בהתאם לכתב המחאת זכות בלתי חוזרת החתום על ידי המשיב. בכך יש לכאורה ראיה שהסכום שישולם לא יועבר ישירות לידיו של המשיב.

          על פי דוח חקירה שצורף לבקשה, למשיב אין נכסי מקרקעין על שמו והזכויות בדירת מגוריו מוחכרות על ידי אביו של המשיב. אין בבעלותו כלי רכב והמשיב מישכן לבנק בשנת 2008 רכב הרשום על שם רעייתו של המשיב. 

          גם מהמסמך שצירף ב"כ המשיב לתגובתו עולה לכאורה, כי נכסי נדל"ן רשומים פיקטיבית על שמו של אביו של המשיב בעוד שבפועל שייכים למשיב עצמו.

          ממכלול הנתונים כפי שהוצגו, שוכנעתי כי יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו ככל שהערעור יתקבל וכי עלולה להתעורר בעיה של ממש בגביית הכספים חזרה מהמשיב.

          באשר לסיכויי הערעור, הרי שבהעדר הודעת ערעור, לא ניתן להתייחס לטענה זו התייחסות של ממש.

5.       נוכח האמור לעיל, ובהתחשב באיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים, אני מחליט לעכב את תשלום הסכום הפסוק עד להכרעה בערעור וזאת בתנאי שהמבקשת תפקיד בקופת בית הדין וזאת לא יאוחר מיום 5.9.12 את מלוא הסכום הפסוק. אם לא יופקד הסכום האמור, יעמוד פסק הדין לביצוע ללא סייג.

ניתנה היום, י"ד אב תשע"ב, 02 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.