החלטה בתיק תע"א 10691-09

1.         לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין מיום 13.11.12, לפיו על המבקשת לשלם למשיב את הסכומים הקבועים בפסק הדין.

2.         המבקשת מנמקת את הבקשה בסיכויי ערעור טובים, לטענתה, ובכך כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן אם תדחה הבקשה ובסופו של דבר הערעור יתקבל, יגרם נזק בלתי הפיך.

מדובר בסכום של כ- 1,500,000 ש"ח ולמבקשת אין בשלב זה יכולת לשלם למשיב סכום זה.

ככל שבקשת העיכוב תדחה, תאלץ המבקשת להפסיק את פעילותה ולפטר לאלתר את עובדיה, כעשרה עובדים קשיי יום. לעומת זאת המשיב הינו אדם אמיד, המנהל עסקים בהצלחה.

עוד מוסיפה המבקשת כי על קניינה הרוחני של המבקשת ועל הציוד שלה הוטל עיקול ולכן חובו של המשיב מובטח.

3.         המשיב מתנגד לבקשה.

            לטענתו לערעור אין כל סיכוי, מה גם שהערעור מבוסס על טענות עובדתיות אשר לא נטענו עד כה.

            אשר למאזן הנוחות, הרי שלא מצבו הכלכלי של המבקש יהווה שיקול אלא איתנותו הכלכלית של המשיב, שאם תזכה המבקשת בערעור תוכל לקבל את כספה בחזרה.

4.                     " הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו באורח מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימושו. טעם מיוחד לעיכוב ביצוע מותנה, בדרך כלל, בהצטברות שני גורמים: האחד, הנזק היחסי שיגרם למבקש מאי היענות לבקשה הגדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והשני, סיכויי הערעור (ראו: רע"א 6480/00 עירית תל-אביב יפו ואח' - בצלאל אהובה ואח', תקדין, תק-על 2000(3), 2459; י. זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית 1995 עמ' 859 ואילך והאסמכתאות שם). כאשר פסק הדין מטיל חיוב כספי על המבקש, הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע הפסק אלא אם כן יוכח כי המבקש לא יוכל לגבות את כספו אם יזכה בערעור (ע"א 9296/03 עזרא אהרוני - יוסף מנשה ואח', פ"ד נח (2) 301, 304-305)".

(בש"א (ארצי) 478/09 בן עזרי ובניו ציוד והספקה לבניין בע"מ - טל (לא פורסם, ניתן ביום 11.10.09).

5.         אשר לסיכויי הערעור, אני מקבלת את טענות המשיב כי נימוקי הערעור מתייחסים לטענות עובדתיות אשר לא הועלו עד כה.

6.         אשר למאזן הנוחות, המבקשת טוענת כי אם פסק הדין לא יעוכב תאלץ להפסיק את פעילותה.

7.         כבר נפסק כי מצבו הכספי של המבקש אינו יכול להוות צידוק לעיכוב ביצוע פסק הדין, שכן אם ידחה הערעור ממילא יפוג תוקפו של הצו.

8.         יחד עם זאת לא נעלם מעיני כי פסק הדין מטיל על המבקשת חיוב של כ- 1,500,000 ש"ח שהינו חיוב גדול ביותר.

9.         המבקשת הודיעה בבקשה כי היא מוכנה כי עיכוב ביצוע פסק הדין יותנה בהפקדת ערבות לכיסוי הוצאות המשיב, אשר יחולט במידה והערעור יידחה, וכן מוכנה לשחרור הכספים הצבורים בביטוח המנהלים עבור המשיב.

           אין בהצעה זאת כדי לענות על הבקשה.

10.       לפיכך, לאחר ששקלתי את כל הנסיבות, הנני מורה כי פסק הדין יעוכב בכל הנוגע לסכומים העולים על 500,000 ש"ח.

עיכוב זה מותנה בתשלום הסכום של 500,000 ש"ח עד ליום 15.2.13.

11.       כמו כן תפקיד המבקשת עד ליום 20.1.13 ערבות אישית וערבות צד ג' בסך של 30,000 ש"ח לכיסוי הוצאות המשיב אשר יחולט אם הערעור יידחה.