1. ההליך שבכותרת מתנהל לפניי והוא מצוי בשלבים מקדמיים, בין היתר בשים לב להימשכות הליכי הגישור בין הצדדים. אלא שהתבקשה עמדת הצדדים באשר לאיחוד הדיון עם הליך אחר המתנהל בבית-משפט זה (ה"פ 26929-04-11 לפני כב' השופט א' פרקש, סגן נשיא) בין חלק מבעלי הדין. מדובר בתיק שנפתח בבית המשפט עוד קודם להליך שלפניי, המעלה לכאורה סוגיות דומות לתיק שלפניי והמצוי בתחילת שלב ההוכחות. בהמשך להחלטתי מיום 29.3.2012 בנדון, הגישו אפוא הצדדים את עמדותיהם בשאלת איחוד הדיון בתיק שבכותרת עם הדיון בה"פ 26929-04-11.
2. עמדת המבקשים היא שנכון יהיה לאחד את התיקים. עמדתם של משיבים 4-3, שהם דירקטורים במשיבה 2 (החברה), היא שנכון יהיה לאחד את התיקים, אולם רק לאחר ניהול דיון מקדים בצו מניעה זמני שניתן בהליך שלפניי (על ידי כב' השופטת מזרחי). משיבים 4-3 הוסיפו וטענו, שיש לאחד את התיקים לפני מותב זה ולא לפני המותב הדן בה"פ 26929-04-11. משיבה 2 לא הביעה עמדה בנדון. משיב 1 (בבקשה לצו הזמני, ושאינו בעל דין בהליך העיקרי), מר פרלמן מתנגד לאיחוד התיקים. לטענתו, איחוד התיקים יפגע בזכויותיו הדיוניות, משעה שאין הוא צד לה"פ 26929-04-11 והוא לא נחשף לכתבי הטענות שהוגשו בהמרצת הפתיחה ולא נטל חלק בדיונים שהתקיימו בה.
3. לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים, אני מורה בזאת על איחוד התיקים לפני כב' השופט פרקש (בהסכמתו). על בסיס החומר שלפניי מסקנתי היא, שאיחוד הדיון בתיקים ייעל את הדיון בהם, שכן שני התיקים מבוססים במידה רבה על אותה תשתית עובדתית ומעלים שאלות עובדתיות דומות ומשיקות. בכל הנוגע לצו המניעה הזמני, מסקנתי היא שדינה של הבקשה לחדש בעת הזו את הדיון בו, להידחות. אפרט:
איחוד התיקים
4. עניינו של ההליך שבכותרת (שלפניי) הוא בקשה לאישור הגנה נגזרת שהגישו המבקשות, שהן בעלות מניות מיעוט בחברה (משיבה 2), בקשר לשיקים שמסר נושה של החברה, מר פרלמן (משיב 1), לביצוע בהוצאה לפועל (בסך של 17 מליון ש"ח). בבקשה לאישור נטען, שלחברה טענות הגנה טובות נגד השיקים, ולמרות זאת אין היא מתגוננת בהוצאה לפועל נגד פירעונם. מבוקשת על-כן הגשת התנגדות לביצוע השיקים וכן בקשה להארכת מועד להגשתה ולעיכוב הליכים. עיקר הטענה היא להיעדר תמורה בגין השיקים שניתנו כביכול כבטוחה עבור הלוואה "מיומרת" שנתן מר פרלמן לחברה. עם הבקשה לאישור ההגנה הנגזרת, הוגשה בקשה למתן צו זמני שימנע את העברת הכספים למר פרלמן במסגרת הליכי ההוצאה לפועל שבהם פתח מר פרלמן נגד החברה. הבקשה לצו זמני התקבלה - ובעניין זה יפורט בהמשך. יודגש, בהקשר זה, שמר פרלמן (משיב 1) הוא משיב לבקשה לצו הזמני, אך אין הוא צד להליך העיקרי. חשיבותו של עניין זה תתבהר גם היא בהמשך הדברים.
5. עניינה של המרצת הפתיחה שלפני כב' השופט פרקש היא עתירתם של המבקשות כאן ודירקטור של החברה, ד"ר אבי וינרוט, לקבלת מסמכים מן החברה. עיון בהמרצת הפתיחה מעלה, שהעתירה היא בעיקרה לקבלת מסמכים שונים מהחברה, שיאפשרו את בדיקת החוב לכאורה למר פרלמן והתנהלות החברה בעניין זה, כאשר הטענה היא שהחוב "יותר מאשר תמוה".
6. יצוין עוד, שעיון במכלול כתבי הטענות, מעלה שהמסכת העובדתית הרלבנטית בשני ההליכים היא דומה עד כדי זהה. בתמצית, מדובר בקו טיעון לפיו החברה התאגדה לכאורה לשם רכישת מגרש מקרקעין בירושלים ובניית פרויקט על גבי המגרש, ורכשה את המגרש. המבקשות בשני ההליכים זהות - בעלות מניות מיעוט בחברה. בשלב מסוים, נוכח קשיים כספיים, מונה למגרש כונס נכסים מטעם בנק מרכנתיל שנתן מימון לחברה. הנכס נמכר (בכינוס נכסים), לפי הנטען, לחברה המצויה בשליטת בעלי המניות של המבקשות, כאשר לחברה ולחלק מן הדירקטורים שלה טענות שונות נגד אותה מכירה, ונגד התנהלות המבקשות שהכשילו את הפרויקט, לפי הנטען. החוב למר פרלמן שהוא במוקד שני ההליכים נובע, כך נטען על-ידי קרויזר ושוורץ, מהלוואה שנתן פרלמן לחברה לשם מימון הוצאות שונות שהיו לחברה בקשר עם הנכס (לפני מכירתו בכינוס הנכסים). הלוואה זו נדרשה, לפי הטענה, נוכח התנהלותן הנטענת של המבקשות, שלא העבירו מימון שהיה דרוש לחברה לפיתוח הנכס בניגוד להתחייבותן הנטענת.
7. הנה-כי-כן, מבלי צורך להביע כל עמדה בגוף המחלוקות שבין הצדדים, מדובר בהליכים משיקים ואף משלימים, כאשר במוקד ההליכים מצויה אותה מסכת עובדתית. שיקולי יעילות מטים אפוא את הכף לאיחוד הדיון בשני ההליכים לפני מותב אחד. גם השלב הדיוני בו מצוי כל אחד מן ההליכים מאפשר זאת. בהמרצת הפתיחה החלה שמיעת הראיות, ודיון הוכחות נוסף קבוע לחודש מאי. ההליך שבכותרת - אף הוא בשל לשמיעת ראיות (פרוטוקול מיום 14.2.2012). לפיכך, אני מורה על איחוד ההליכים לפני כב' השופט פרקש, בהסכמתו כאמור. איחוד זה הוא בהסכמת המבקשות ולמעשה גם בהסכמת משיבים 4-3. לא מצאתי להיעתר לעמדה לפיה יש לאחד את הדיון לפניי דווקא, וזאת משעה שכב' השופט פרקש כבר החל בשמיעת הראיות.
8. לא נעלמה מעיניי גם טענת משיבים 4-3 לפיה תנאי מקדים, לשיטתם, לאיחוד הדיון בשני התיקים, הוא דיון מקדים בצו המניעה שניתן על-ידי כב' השופטת מזרחי בתיק שבכותרת. כפי שצוין לעיל, סבורני שהתנאים לחידוש הדיון בצו הזמני לא התקיימו, ומשכך דין בקשה זו להידחות. לפיכך אין בטענה זו לשנות ממסקנתי. זאת ועוד: לא מצאתי מקום לשעות להתנגדות מר פרלמן לאיחוד, בנסיבות אלה. מר פרלמן אינו צד להליך שבכותרת - הבקשה לאישור הגנה נגזרת, והדבר אף לא התבקש. מר פרלמן הוא נושה של החברה, שבקשר לשיקים שהוא הגיש להוצאה לפועל הוגשה הבקשה לאפשר למבקשים להתגונן בשם החברה. בסכסוך זה שעניינו בשאלה אם יש לאפשר הגשת הגנה נגזרת - אין לכאורה מעמד למר פרלמן. מעמדו של מר פרלמן נוגע לצו הזמני בלבד; והדיון בצו זה הסתיים -
בהסכמתו, כפי שיפורט להלן.
הבקשה לצו זמני
9. זהו הרקע לעניין: הבקשה לצו מניעה זמני נדונה לפני כב' השופטת מ' מזרחי כשופטת תורנית. ניתן צו ארעי במעמד צד אחד ביום 30.5.2011; וביום 6.6.2011 נערך דיון בצו המניעה במעמד הצדדים. בעת הדיון הונחו לפני כב' השופטת מזרחי הבקשה והתצהיר שצורף לה, תשובתו של מר פרלמן לבקשה ותצהירו, וכן בקשה לצירוף הדירקטורים של החברה, מר קרויזר ומר שוורץ, ובעלי המניות אותם הם מייצגים כצדדים להליך. החברה לא הגישה תשובה בכתב עובר לדיון ולא צורף תצהיר מטעמה. גם לבקשת הצירוף הנ"ל, שמבסגרתה נכתב שהחברה מודה בחוב, לא צורף תצהיר. לדיון התייצבו באי כוח המבקשות עוה"ד נשר ודינוביצקי; עו"ד אבינרי בא כוח החברה; ועו"ד בייץ בא כוחו של מר פרלמן. עו"ד לנגה המייצג את שני הדירקטורים הנ"ל (או עו"ד אחר מטעמם) לא התייצב לדיון, למרות שבקשה לדחיית הדיון שהוגשה על-ידו נדחתה.
10. לאחר שמיעת טיעון בעל-פה ניתנה על ידי כב' השופטת מזרחי החלטה שבעיקרה צוין כי יש להותיר על כנו את הצו הארעי שניתן (החלטה מיום 6.6.2011). בהחלטה צוין כי תצהירו של מר פרלמן אינו משכנע, משעה ש"לא צורפו לו מסמכים, אשר כמקובל מלמדים על העברות כספים, ונטען שהכספים הועברו במזומן. לא פלא שהמבקשות טוענות כי טענת עצם קיום החוב אינה מקובלת עליהם". עוד צויין, כי מי שהייתה צריכה להתמודד עם שאלת קיומו של החוב היא החברה, אך לא הוגשו ראיות מטעמה המלמדות על קיומו של חוב. נקבע כי "החוב לא בוסס בצורה הראויה" וכי יש להותיר את הצו בתוקפו, בכפוף להפקדת ערובה. נקבע עוד כי בנסיבות העניין, ובהתחשב בכך שעו"ד לנגה המייצג לדבריו 75% מבעלי המניות נמצא בחו"ל, הרי שאם יוגש תוך 30 יום תצהיר "המפרט באופן הראוי את החוב (בצירוף מסמכים תומכים), יחודש הדיון, תוך בחינת התצהיר שיוגש". נקבע גם מועד של חמישה ימים לתגובת המבקשות לתצהיר - אם יוגש.
11. כעולה מן ההחלטה עצמה, במהלך הקראתה לצדדים על ידי כב' השופטת מזרחי, הודיע עו"ד בייץ, בא כוחו של מר פרלמן, כי מרשו מוכן להפקיד ערבות בנקאית "שקל מול שקל" מול הסכום שיועבר אליו מכונס הנכסים בהליכי ההוצאה לפועל. ב"כ המבקשות הסכימו להצעה זו, ונקבע בשלהיי החלטתה של כב' השופטת מזרחי כי הסכמה זו תבוא במקום ההחלטה כולה וכי "עם מסירת הערבות הבנקאית והודעת ב"כ המבקשות כי זו נמסרה, יבוטל הצו". על החלטה זו על כל מרכיביה לא הוגשה בקשת רשות ערעור.
12. ערבות בנקאית לא הופקדה על-ידי מר פרלמן, וביום 5.7.2011 הוגש תצהיר של מר קרויזר - מנהל, דירקטור ובעל מניות בחברה. התצהיר הוגש על-ידי עו"ד לנגה. תגובת המבקשות לתצהיר הוגשה ביום 12.7.2011. כמו כן, ולקראת קדם משפט שהתקיים לפניי ביום 29.11.2012, הוגש ביום 28.11.2011 בשעות אחר הצהרים תצהיר נוסף של הנושה מר פרלמן, אליו צורף גם תצהיר של אדם נוסף - מר חיים דויטש.
13. אכן, ממכלול החומר שלפניי המסקנה היא שאין בעת הזו עילה לחידוש הדיון בצו הביניים.לפני כב' השופטת מזרחי נערך דיון מפורט ביותר בשאלת הותרת צו המניעה הזמני על כנו - כעולה מפרוטוקול הדיון. לאחר דיון זה, הוחלט כפי שהוחלט לגופו של עניין וכמפורט לעיל. אין מדובר אפוא בצו זמני שניתן במעמד צד אחד שכעת נדרש בית המשפט לשאלת הותרתו על כנו אם לאו; אלא החלטה ממצה במעמד הצדדים בעניין זה. נקודת המוצא היא אפוא כי על המשיבים הסוברים כי יש לחדש את הדיון מוטל הנטל להראות עילה לכך, אם מתוך האמור בהחלטת כב' השופטת מזרחי עצמה, אם בשל שינויי נסיבות המצדיק היזקקות מחודשת לנדון. עילה מעין זו - לא מצאתי בנסיבות המקרה. שינוי נסיבות לא נטען, ואף מההחלטה עצמה על גדריה לא עולה בעת הזו עילה לחידוש הדיון בעניין צו המניעה הזמני. אסביר:
14.
ראשית, בסיפה של פרוטוקול הדיון קבעה כב' השופטת מזרחי כאמור, כי "לאחר שעו"ד בייץ הודיע במהלך הקראת ההחלטה כי מרשו מוכן להפקיד ערבות בנקאית בקופת בית המשפט "שקל מול שקל" מול הסכום שיועבר אל מרשו מהכונס, והמבקשות הסכימו להצעה זו,
תבוא הסכמה זו במקום החלטתי כולה. עם מסירת הערבות הבנקאית והודעת ב"כ המבקשות כי זו נמסרה, יבוטל הצו" (ההדגשה שלי, י.מ.). משמעות הדבר היא, לכאורה, כי זו ההחלטה בעניין צו המניעה הזמני ואין בילתה, כלומר, הותרת הצו הזמני שניתן במעמד צד אחד על כנו בלא סייג, כאשר ביטולו יהא רק עם הפקדת הערבות הבנקאית של מר פרלמן - הכל כפי הסכמת הצדדים. בכך שאופציה זו להביא לביטול ההחלטה לא קוימה כביכול על-ידי מר פרלמן אין לכאורה כדי לאיינה ולהחזיר לתוקפה את ההחלטה שבוטלה. די בכך כדי לדחות את הבקשה לחידוש הדיון על בסיס התצהיר שהגיש מר קרויזר.
15.
שנית, אפילו יש להבין את החלטת כב' השופטת מזרחי אחרת, כפי שנטען על ידי המשיבים בעיקר, ולפיה נותרה על כנה האופציה שהיתה בהחלטה לחידוש הדיון בצו המניעה הזמני, הרי שלא התקיימו בנסיבות המקרה התנאים שנקבעו בהחלטה עצמה לחידוש הדיון. לפי החלטת כב' השופטת מזרחי, כאמור, תנאי לחידוש הדיון בצו המניעה הוא הגשת תצהיר תוך 30 יום המפרט באופן הראוי את החוב למר פרלמן בצירוף מסמכים התומכים בחוב. אלא שעיון בתצהיר שהוגש על-ידי מר קרויזר ביום 6.7.2011 מביא למסקנה כי הוא אינו עונה לתנאים אלו שנקבעו בהחלטה. אין בו פירוט "באופן הראוי" את החוב, ולא צורפו לו "מסמכים תומכים" - והכל לפי התנאים שנקבעו בהחלטת כב' השופטת מזרחי לחידוש הדיון; תנאים עליהם לא באה השגה מטעם מי מב"כ הצדדים.
16. אכן, הסעיפים הרלבנטיים לעניין החוב בתצהיר הם סעיפים 101-94. בתצהירו מתאר מר קרויזר התחשבנות ותשלומים ששולמו לכאורה לעמותת "קול ברמה", בעלת הזכויות בחלקה 112 בסך נטען של 12,338,486 ש"ח. לטענת מר קרויזר, כספים אלו שולמו ברובם ישירות על-ידי מר פרלמן לעמותה. בתצהיר נטען עוד, כי הוצאות נוספות שולמו לכאורה על-ידי החברה באמצעות כספים שהזרים לה מר פרלמן. דא עקא - עיון במסמכים שצורפו לתצהיר מעלה כי אין הם מספיקים כדי לבסס לכאורה את החוב הנטען של החברה למר פרלמן. בכל הנוגע לכספים שמר פרלמן שילם, לפי הנטען, ישירות לעמותת "קול ברמה" צורף תחשיב שלא ברור מי ערך אותו ועל מה הוא מבוסס (נספח ל"ט לתצהיר). לא צורפו מסמכים כלשהם המבססים את הטענה כי הכספים כלל התקבלו בעמותה, כל שכן שהם התקבלו מאת מר פרלמן ובגין התחייבויותיה של החברה דווקא. בכל הנוגע לקבלות שצורפו לתצהיר בגין שירותים שונים שניתנו לחברה לכאורה (נספח מ' לתצהיר), ייתכן שיש בהם כדי לבסס טענה שהכספים שולמו על-ידי החברה, אך אין בהם לכאורה כדי לבסס את הטענה שהכספים התקבלו ממר פרלמן. יצוין עוד, כי בתצהיר נאמר ש"לכל הכספים יש קבלות/אישורים של העמותה" וכי העברות הכספים לחברה משתקפות בדפי החשבון שלה ועל בסיסם נערך התצהיר. אלא שמסמכים אלה לא צורפו. מן המקובץ עולה, כי התצהיר שהוגש -
מתוכו - אינו מבסס עילה לחידוש הדיון בצו המניעה הזמני, על-פי ההחלטה הראשונית של כב' השופטת מזרחי. התצהיר אינו מפרט את החוב כראוי, ואין הוא נתמך במסמכים כראוי. אציין עוד, כי הפירוט הלאקוני שהובא - לא נמצא בתצהירו של מר פרלמן שהיה לפני כב' השופטת מזרחי בדיון שהיה לפניה. משעה שזוהי מסקנתי, ממילא אין מקום לאפשר את חקירת המצהירים במסגרת הבקשה לחידוש הדיון הצו הזמני.
17. לא נעלמו מעיניי "תצהירים משלימים" שהוגשו על-ידי באי כוחו של מר פרלמן ביום 28.11.2011 - ערב הדיון שהתקיים ביום 29.11.2011 (תצהיר נוסף של מר פרלמן עצמו; ותצהיר של מר חיים דייטש). לתצהירים אלה אין מקום להידרש במסגרת זו. לא ברור כלל על סמך מה הוגשו תצהירים אלה. מר פרלמן הגיש תצהיר לפני הדיון שהתקיים לפני כב' השופטת מזרחי. כעולה מהחלטתה של השופטת מזרחי, התרת הגשתו של תצהיר נוסף בגדרי הדיון בבקשה לצו זמני נועדה כדי לאפשר למרשיו של עו"ד לנגה (שלא היה בארץ), בא כוח משיבים 4-3, להציג את עמדתם ביחס לחוב באופן ראוי ולבסס אותה באמצעות מסמכים. ההיתר להגשת תצהיר נוסף לא נועד על פניו לאפשר למר פרלמן לערוך "מקצה שיפורים" בעמדתו. בא כוחו של מר פרלמן הסכים, כאמור, להפקדת ערבות בנקאית "שקל מול שקל" כנגד הכספים שיועברו אליו מכונס הנכסים. בקשה להתיר את הגשת התצהירים הנוספים לא הוגשה. ממילא, ואף אם הייתי מוכן להניח כי הותרה הגשת ראיות נוספות מטעם מר פרלמן - הרי שהמועד להגשתם שהיה תוך שלושים ימים - חלף, והארכת מועד לא נתבקשה, כאמור. אין אפוא מקום להביא בחשבון את האמור בתצהירים אלה במסגרת ההחלטה אם לחדש את הדיון בצו הזמני.