אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תנ"ג 45914-09-12

החלטה בתיק תנ"ג 45914-09-12

תאריך פרסום : 05/05/2014 | גרסת הדפסה
תנ"ג
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
45914-09-12
14/07/2013
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
1. אוהד דיין
2. אהוד שיף

עו"ד נאור גרשט וגרנות
הנתבע:
1. גנדן הולדינגס בע"מ
2. גנדן השקעות אי.די.בי. בע"מ
3. שלי ברגמן
4. י.ז.ד. בע"מ
5. אברהם לבנת בעמ
6. אברהם לבנת השקעות (2002) בע"מ
7. מנור אחזקות בי.איי. בע"מ
8. מנור השקעות - אי די בי בע"מ
9. איי. די. בי. חברה לאחזקות בע"מ

עו"ד כספי לייזרוב וקוכמן
עו"ד ארדינסט טויסטר ארליך ושקד
עו"ד מיכאלי סאסי
עו"ד אגמון וכהנא
החלטה

המבקשים הגישו בקשה לאישור תביעה כתביעה נגזרת בשמה של המשיבה 9, חברת אי די בי חברה לאחזקות בע"מ (להלן: " החברה"). עניינה של הבקשה ושל התביעה הוא בחלוקות דיווידנד למשיבים 1-8, שלגישת המבקשים היו חלוקות אסורות.

לאחר שמיעת הראיות במסגרת בקשת האישור, ולאחר שנקבעו מועדים להגשת סיכומים בכתב מטעם הצדדים,  הודיעו חלק מהצדדים כי הם הגיעו להסכם פשרה שהם מבקשים שבית-המשפט יאשר אותו. הסכם הפשרה הוא בין המבקשים לבין המשיבות 5-8 והוא אינו כולל אם כן את המשיבות 1-4 (שקבלו אופציה להצטרף אליו, אופציה שלגישת בא כוחן לא תוכל להיות ממומשת על ידיהן).

הסכם פשרה בתביעה נגזרת טעון אישור של בית-המשפט. הטעם לכך הוא בין היתר לאור החשש האפשרי לניגוד עניינים מובנה הקיים בין מבקשי אישור התביעה הנגזרת והנתבעים בתביעה, מחד גיסא, לבין מי שעשוי היה ליהנות מתוצאת התביעה הנגזרת - החברה עצמה ובכלל זה בעלי המניות בחברה או נושיה. כאשר הצדדים מגיעים להסכמה ומבקשים שיינתן לה תוקף של פשרה, על בית-המשפט לוודא לכן כי הסדר הפשרה משקף את טובת החברה, לאור החשש שהאינטרס של הצדדים להסכם הפשרה אינם תואמים בשלב זה של אישור ההסדר את האינטרסים של החברה - בעלי מניותיה ונושיה (ר' בהשוואה ביחס להסדר פשרה בתביעה ייצוגית את ת.א. (ת"א) דן גלניק נ. הראל בע"מ חברה לביטוח). תפקידו של בית המשפט בהליך האישור הוא אם כן תפקיד מהותי ומשמעותי, ובית המשפט לא יאשר את ההסדר אלא אם כן יהיה סבור כי ההסדר משקף את טובת החברה, וזאת - לאור סכום התביעה מחד גיסא, הסיכויים כי במסגרת התביעה היתה החברה זוכה בסכום זה, ויתר הנסיבות הרלוונטיות כגון נסיבות המתייחסות להקדמת הגבייה והקלתה. 

ס' 202 לחוק החברות התשנ"ט - 1999 (להלן: " חוק החברות") קובע:

"( א) תובע לא יסתלק מתביעה נגזרת, ולא יעשה הסדר או פשרה עם נתבע, אלא באישור בית המשפט; בבקשה לאישור יפורטו כל פרטי ההסדר או הפשרה לרבות כל תמורה המוצעת לתובע.

(ב) נתבקש בית המשפט לאשר פשרה או הסדר כאמור בסעיף קטן (א), יורה על פרסום הודעה על פרטי ההסדר או הפשרה; בעל מניה ,דירקטור, וכן נושה לעניין תביעה נגזרת לפי סעיף 204, רשאים להגיש בתוך מועד שיקבע בית המשפט, התנגדות לאישור ההסדר או הפשרה".

לאחר שהוגש הסדר הפשרה דנן לתיק בית-המשפט, התקיימה ביום 14.7.13 ישיבת תזכורת, במסגרתה נבחנה השאלה האם יש מקום להעביר את ההסדר המוצע למנגנון האישור הקבוע בס' 202 הנ"ל לחוק החברות. לישיבה זו התייצב בין היתר גם עו"ד וייסמן, המייצג את הנאמנים על אגרות החוב של החברה. עו"ד וייסמן עתר כי בית-המשפט יאפשר לו להגיב להסדר הפשרה לאחר שיתקיימו אספות נושים של נושי החברה לגבי מתווים שונים של הסדרי חוב בחברה. הוא ציין כי במסגרת אספות אלה, יש כוונה להעלות להצבעה בין היתר את הסדר הפשרה נושא הבקשה הנוכחית. עוד צוין כי המומחה שמונה מטעם בית המשפט בהליך הסדר החובות של החברה, הליך המתנהל בפני כב' השופט אורנשטיין, עתיד לבחון את הסדר הפשרה נושא הבקשה דנן, ולחוות את דעתו לגביו.

ב"כ הצדדים להסדר הפשרה לא כפרו כמובן בזכותם של הנושים להביע את עמדתם ביחס להסדר הפשרה המוצע. יחד עם זאת, הם ציינו כי אין מקום לקשור בין לוח הזמנים ביחס להסדר החוב שהנושים מנסים לגבש בחברה לבין הסדר הפשרה דנן. הצדדים אף עתרו כי בית-המשפט יאפשר להם להגיב לעמדת הנושים להסדר הפשרה - מאחר שלא קיים הסדר מפורש בהקשר זה בחוק או בתקנות. כן ציינו הצדדים כי בהתייחס לשלב אליו הגיע הדיון, לבית-המשפט יש הכלים המיטביים כדי לבחון את הסדר הפשרה תוך שקילת הסיכויים והסיכונים בפניהם ניצבים הצדדים להליך.

לאחר עיון בהסדר הפשרה, אינני סבורה כי יש לסלק על הסף את הבקשה לאישורו, ואני סבורה כי יש מקום להעביר אותו להליך האישור הקבוע בחוק החברות. הליך זה יאפשר לבית- המשפט לקבל את עמדתם של נושי החברה, עמדה שאני סבורה שיש לה משמעות, ולכן אין מקום לקבל החלטה כלשהי ביחס להסדר המוצע בטרם תינתן לנושים אפשרות להביע עמדתם לגביו.

יש לציין כי במקרה דנן הנושים מיוצגים על ידי עורך דין, והם אכן מתכוונים להביע עמדה ביחס להסכם הפשרה, וזאת - כפי שהבהיר עו"ד וייסמן - לאחר בחינת תנאי ההסדר בין היתר באמצעות אספות נושים וקבלת חוות דעת ממומחה שמונה על ידי בית המשפט במסגרת הליכי הסדר החוב בחברה. אם הנושים יבקשו כי בית המשפט יאשר את ההסדר בנוסחו כפי שהוא התבקש על ידי הצדדים, תהיה לעמדה זו משמעות רבה במסגרת שיקולי בית-המשפט לגבי אישור ההסדר.

אם לעומת זאת יתנגדו הנושים לאישור ההסדר, יהיה מקום לבחון לגופם את נימוקי ההתנגדות, תוך מתן הזדמנות לצדדים להגיב לנימוקים אלה, ואז ניתן יהיה לקבל החלטה מושכלת תוך שקילה ובחינה של טענות הצדדים השונות ביחס לשאלת האישור ותנאיו.

זאת ועוד, מקובלת עלי עמדתו של עו"ד וייסמן ביחס ללוח הזמנים המבוקש. ממילא, בקשת האישור טרם פורסמה. יש מקום לתת פרק זמן סביר לנושים וליתר הצדדים המבקשים להתייחס להסדר הפשרה - לעשות כן. אנו מצויים ערב פגרת בית-המשפט, כך שהדיון הבא בבקשת האישור יתקיים רק לאחר הפגרה. זאת ועוד, כפי שציין עו"ד וייסמן, הסדר הפשרה המוצע כולל הן מרכיב של תשלום מזומן, והן מרכיב מנייתי. ערכו של מרכיב זה - כפי שעולה גם מהסדר הפשרה, איננו ברור. הוא עשוי להיות אפס, והוא גם עשוי - בנסיבות מסוימות, להיות גבוה הרבה יותר. בבחינת הצעת ההסדר, יהיה על בית המשפט להעריך את ההסדר תוך בחינה בין היתר של הסכום הנתבע מחד גיסא- לעומת סכום הפשרה.

כעולה מהאמור לעיל, כדי להעריך את הסכם הפשרה, יהיה מקום להעריך גם את שוויו של הרכיב המנייתי בהסכם הפשרה. אם לנושים יהיה מידע עדכני יותר ביחס לרכיב זה עד למועד בו הם יוכלו להביע את עמדתם ביחס להסכם הפשרה המוצע, יהיה בכך כדי לסייע לנושים - כמו גם לבית המשפט - בהערכת תנאי הסדר הפשרה המוצע.

לכן, אני מורה לצדדים לפעול באופן הבא -

הצדדים יפרסמו את פרטי הסדר הפשרה בשני עיתונים יומיים בשפה העברית תוך 7 ימים מהיום.

במסגרת ההודעה תינתן אפשרות לבעל מניה, דירקטור או נושה להגיש התנגדות להסכם הפשרה עד יום 1.9.13.

ככל שיהיו התנגדויות - יוכלו הצדדים להסדר הפשרה להגיב להן עד יום 1.10.13.

דיון בבקשה לאישור הסדר הפשרה יתקיים ביום 6.10.13 בשעה 10:00.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ג, 14 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ