תנ"ג
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
|
28887-07-12,43335-11-12
30/04/2013
|
בפני השופט:
חאלד כבוב
|
| - נגד - |
התובע:
אילן ורדניקוב
|
הנתבע:
1. שאול אלוביץ
2. אור אלוביץ
3. אורנה פלד
4. אפ.סב.אר החזקות בע"מ
5. רן גוטפריד
6. דוד גלבוע
7. מייקל גרבינר
8. סטיבן גרבינר
9. זהבית שוחט כהן
10. מנחם ענבר
11. אלון שליו
12. יואב דור רובינשטיין
13. אדם צ'זנוף
14. קיהרה ר. קיארי .
15. אריה סבן
16. יצחק אידלמן
17. רמי נומקין
18. יהודה פורת
19. מרדכי קרת
20. שלמה רודב
21. אלדד בן משה
22. אליהו הולצמן
23. פליקס כהן
24. עמיקם שמואל שורר
25. יהושוע רוזנצויג
26. בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (פורמלי)
|
| החלטה |
1. לפניי בקשה לזמן עדים למתן עדות במסגרת שתי בקשות לאישור תובענות נגזרות, שהדיון בהן אוחד (תנ"ג 43335-11-12, תנ"ג 28887-07-12; להלן: "
בקשות האישור"). השאלה שעומדת לדיון במסגרת החלטתי זו היא אם אפשר וראוי להורות על זימון עדים במסגרת הליך של בקשה לאישור תביעה נגזרת בכלל, ובמקרה זה בפרט.
2. הדגשות בציטוטים המובאים בהחלטה זו אינם במקור, אלא אם צויין מפורשות אחרת.
הרקע בקליפת אגוז
3. בקשות האישור נוגעות, באופן כללי, לחלוקות דיבידנדים בחברת "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "
בזק" או "
החברה") והפחתת הון, שנעשו במקביל לנטילת הלוואות וגיוס חוב על ידי החברה. לטענת המבקשים בבקשות האישור, מדיניות חלוקה זו, אשר הלכה למעשה "מחליפה" את חובו של בעל השליטה שרכש את גרעין השליטה במינוף גבוה, בחובה של החברה, פוגעת בה. לטענתם, נטילת הלוואות שבינן לבין הפעילות השוטפת של החברה אין דבר וחצי דבר, ואשר מטילות על החברה הוצאות מימון מכבידות, מסבה לחברה נזק רב. כמו כן, נטען כי לבעל השליטה בחברה יש עניין אישי בהחלטות אלו וכי דירקטוריון החברה פעל אף הוא לטובת בעל השליטה ולא לטובת החברה.
4. בהחלטתי מיום 17.1.2013 הוריתי כי הדיונים בשתי בקשות האישור יישמעו במאוחד.
5. המבקש, אילן ורדניקוב (להלן: "
המבקש" או "
ורדניקוב") הינו המבקש בתנ"ג 43335-07-12. במסגרת הבקשה לזימון עדים שלפניי (להלן: "
הבקשה") מבקש ורדניקוב כי אורה על זימונם של ארבעה עדים, על מנת שהוא יוכל לחקרם בחקירה נגדית במסגרת בירור בקשות האישור.
6. שלושה מבין ארבעת העדים שזימונם מתבקש - אורנה אלוביץ'-פלד, שאול אלוביץ' ואליהו הולצמן, הם משיבים בבקשות האישור, אשר לא מסרו תצהירים במסגרת תשובותיהם לבקשות האישור. העד הרביעי, רו"ח יובל זילברשטיין, הוא כלכלן בחברה אשר מסרה חוות דעת לדירקטוריון בנוגע למצבה הפיננסי של בזק וכן חוות דעת בהליך לפי סעיף 303 לחוק החברות בבקשה להפחתת הון וההתנגדויות לה. בבקשתו טוען המבקש כי חקירת העדים תשפוך אור על נושאים חשובים ורלוונטיים לבירור בקשות האישור.
7. המשיבים התנגדו לבקשה. הטענות העיקריות שעמדו בבסיס התנגדותם: טענה כי לבית המשפט כלל אין סמכות לזמן עדים במסגרת הליך אישור תביעה נגזרת; וטענה כי אפילו הייתה סמכות לבית המשפט לזמן עדים בשלב זה - אין מקום לעשות זאת בנסיבות העניין, על רקע התגובות והתצהירים שהוגשו מטעם המשיבים במסגרת ההליך, כמו גם לאור הסרבול ובזבוז הזמן שזימון העדים צפוי לגרום.
נוסף על כך המשיבים הביעו דעתם כי הבקשה נגועה בחוסר תום לב, שכן מטרתה להטריד את המשיבים ולהפעיל עליהם לחץ פסול ולאור העובדה שהמבקש הסיר את התנגדותו לדחיית הדיון שהיה קבוע בתיק על מנת שייוותר לו מספיק זמן להגיש את הבקשה, מבלי לגלות את כוונתו זו. כן טענו המשיבים כי הבקשה הוגשה בשיהוי וגם מטעם זה יש לדחותה. לעניין שתי טענות אחרונות אלה אומר כבר עתה כי דינן להידחות. אינני סבור שהבקשה הוגשה בשיהוי שיש בו כדי להצדיק את דחייתה, במיוחד כאשר היא הוגשה לפני הדיון הראשון שנקבע לשמיעת העדים וכאשר מרבית העדים שזימונם מתבקש הם בעלי דין שצפויים גם כך להתייצב לדיון. נוסף על כך, לא שוכנעתי כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב. עניינו של המבקש בחקירת העדים שזימונם מתבקש ברור על פניו ואינני סבור שהבקשה עולה כדי ניסיון להפעיל לחץ על מי מהמשיבים או להטרידם. גם הסרת התנגדותו של המבקש לדחיית מועד הדיון אין בה כדי ללמד בהכרח על חוסר תום לב, במיוחד לאור העובדה שדחיית הדיון התבקשה מסיבות שאינן קשורות למבקש והוא לא גרם לדחייה אלא אך הסיר את התנגדותו כלפיה.
8. אפנה לדון בטענות הצדדים. כפי שאבהיר להלן, אני סבור כי קיימת לבית המשפט סמכות לזמן עדים גם בשלב בקשה לאישור תביעה נגזרת, ואולם, יהיה מקום לעשות שימוש בסמכות זו בהתקיים תנאים מסוימים בלבד, שאינם מתקיימים
בשלב זה בענייננו.
דיון
זימון עדים - כללי
9. סעיף 1(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: "
פקודת הראיות") קובע, כי מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לעניין, והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה. סעיף 1(ב) לפקודת הראיות קובע כי בית המשפט רשאי לסרב להוציא הזמנה "אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת".
10. תקנה 178 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "
התקסד"א") קובעת כי אם נקבע תאריך לדיון בתובענה, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, להזמין עד, אם למתן עדות ואם להצגת מסמכים. בעת שבית המשפט דן בבקשת בעל דין לזמן עד לפי תקנה זו, הוא רשאי לסרב לבקשה אם התקיימה עילה לכך לפי סעיף 1(ב) לפקודת הראיות (א' גורן
סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית) 320 (2009)). "תובענה" מוגדרת בתקסד"א כ"
תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט, באחת הדרכים שנקבעו לכך".
11. עם זאת, ביחס לבקשות בכתב קובעת תקנה 241(א) לתקסד"א כי תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה לא יצורף אלא באישור בית משפט, ותקנה 245 לתקסד"א קובעת כי אין לשמוע עדים שתצהיריהם לא צורפו לפי תקנה 241, אלא אם כן בית המשפט או הרשם הורה על כך
מטעמים מיוחדים שיירשמו.
12. נוסף על הוראות אלה, יש לציין את סעיף 7 לפקודת הראיות, אשר קובע כי במשפט אזרחי יכול בעל דין להעיד לעצמו או להיות מוזמן להעיד ליריבו; ואת תקנה 167 לתקסד"א הקובעת כי בית המשפט רשאי לדרוש מכל אדם הנוכח בבית המשפט להעיד.
זימון עדים במסגרת בירור בקשה לאישור תביעה נגזרת
13. תביעה נגזרת מוגדרת בסעיף 1 לחוק החברות כ: "
תובענה שהגיש תובע בשם חברה
בשל עילת תביעה שלה". מנגנון התביעה הנגזרת וההגנה הנגזרת מוסדר בסימן א' לפרק השלישי בחוק החברות. סעיף 198(א) לחוק החברות קובע:
"תביעה נגזרת טעונה אישור בית המשפט והוא יאשרה אם שוכנע כי
לכאורה התביעה וניהולה הן
לטובת החברה וכי התובע
אינו פועל בחוסר תום לב."