תנ"ג
בית המשפט המחוזי מ רכז
|
15430-07-12
30/12/2012
|
בפני השופט:
יעקב שינמן
|
| - נגד - |
התובע:
1. אדיר שפירא
2. בן ציון בצלאל
|
הנתבע:
1. בנק דקסיה ישראל בע"מ
2. Dexia Credit Local
|
| החלטה |
(בבקשת המשיב 1 לעיכוב הליכים)
- זו בקשת המשיב 1 (להלן: "
הבנק") להורות על התליית ההליכים בבקשה לאישור תביעה נגזרת הנדונה לפניי (להלן: "
התביעה הנגזרת"), עד להכרעה סופית וחלוטה בתובענה במסגרתה הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית על ידי המבקשים בהליך העיקרי.
הרקע לבקשה
- בשנת 2001 רכשה המשיבה 2 (להלן: "
DCL") את השליטה בבנק, במסגרת הליך הפרטה שניהלה מדינת ישראל, במסגרתו נמכרו ל - DCL, כמקשה אחת, המניות שהחזיקו בבנק המדינה ו - 3 הבנקים הגדולים (בנק לאומי, בנק הפועלים ובנק דיסקונט).
- בשנת 2002 הגישו המבקשים, המחזיקים במניות הבנק, בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד DCL, מדינת ישראל והבנק (ת.א. 6395-08-07) המתנהלת בבית משפט זה לפני כב' השופטת אסתר שטמר (להלן: "
הבקשה לאישור תובענה ייצוגית").
בבקשה לאישור תובענה ייצוגית טענו המבקשים, כי DCL רכשה את השליטה בבנק מהמדינה ומשלושת הבנקים שהחזיקו במניותיו, מבלי שביצעה הצעת רכש כלפי כלל בעלי המניות בבנק, לרבות אלו מהציבור.
ביום 26.4.09 דחתה כב' השופטת שטמר את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "
פסק הדין").
המבקשים בהליך העיקרי ערערו על פסק הדין לבית המשפט העליון (במסגרת ע"א 5105/09) וביום 17.6.12 ניתן פסק הדין בבית המשפט העליון (להלן: "
פסק הדין בעליון"), אשר קבע, בין היתר, כי יש להשיב את הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית לבית משפט זה.
ביום 16.8.12 הוגשו לבית המשפט העליון שתי בקשות נפרדות לקיום דיון נוסף בפסק הדין בעליון - אחת על ידי DCL (דנ"א 6149/12) והשנייה על ידי מדינת ישראל (דנ"א 6155/12).
- לאחר מתן פסק הדין בעליון, הגישו המבקשים ביום 8.7.12 בקשה לאישור התביעה הנגזרת (להלן: "
הבקשה לאישור תביעה נגזרת").
- במסגרת הבקשה לאישור תביעה נגזרת, טוענים המבקשים, בין היתר, כי בפסק הדין בעליון נקבע כי חלה על בעלת השליטה חובה להציע לבעלי המניות מהציבור הצעת רכש בהתאם לסעיף 328 ל
חוק החברות, תשנ"ט - 1999 (להלן: "
החוק") ולאור קביעה זו המסקנה היא כי כתוצאה מרכישת השליטה בבנק על ידי DCL, יש לראות את המניות שרכשה DCL במסגרת הליך ההפרטה של הבנק, כ"מניות רדומות" לגביהן חל סעיף 333 (א) לחוק. לטענת המבקשים, בשל כך, כל הדיבידנדים שחילק הבנק ל - DCL מאז רכישת השליטה ועד היום התקבלו על ידי DCL מבלי שהיתה לה זכות לקבלם ולכן עומדת לבנק זכות תביעה נגד בעלת השליטה לקבלתם בחזרה.
תמצית טענות הבנק בבקשה לעיכוב הליכים
- טענות המבקשים בבקשה לאישור תביעה נגזרת טרם התבררו וטרם הוכרעו במסגרת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית - בית המשפט העליון לא קבע כקביעה פוזיטיבית כי כפועל יוצא מאי ביצוע ההליך של הצעת רכש במועד רכישת הבנק, יש לראות בכל מניות בעלת השליטה בבנק כרדומות. אחד הסעדים בבקשה לאישור התובענה הייצוגית הינו סעד של הרדמת מניות. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדונות השאלות האם יש לראות במניות כרדומות באופן אוטומטי בשל אי ביצוע הצעת רכש, ממתי יש לראות את המניות כמורדמות, כמה מניות ואילו סוגים מביניהן נחשבות למניות רדומות. הבקשה לאישור תביעה נגזרת היא בקשה מוקדמת ואין מקום לבררה טרם הכרעה בתובענה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית האם הורדמו מניות בעלת השליטה בבנק, אם לאו.
- דיון בבקשה לאישור תביעה נגזרת ובבקשה לאישור תובענה ייצוגית במקביל עלול להוביל לתוצאות אבסורדיות, לבזבוז זמן ומשאבים - המבקשים מעוניינים לנהל שני הליכים בהם צפויות להתברר אותן שאלות ממש ולהכרעה בהליך אחד צפויה להיות השפעה על השאלות המתבררות בהליך האחר ומטרת הכלל בדבר "הליך תלוי ועומד" היא למנוע סיטואציה שכזו.
- טענת המבקשים בתביעה הנגזרת, כי לא ניתן להתלות הליך בשל קיומה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, עומדת בסתירה להגיון ולאסמכתאות אותן ציינו המבקשים.
- הסדר הטוב מחייב כי השאלות החופפות בין שני ההליכים יתבררו קודם בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שם הן תלויות ועומדות. המונח "עילה" נבחן בהקשר רחב כשמדובר בעיכוב הליכים ואין כל דרישה לחפיפה מלאה בין שני ההליכים.
- השאלה מתי צפויה להתקבל הכרעה בהליך הקודם אינה רלבנטית.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת