1. נוכח בקשת המתנגדת והחלטתי מיום 18.1.12, התקיים בפני דיון במסגרתו השמיעו הצדדים את טיעוניהם. בסיום הדיון, ביקש ב"כ המתנגדת ואילו ב"כ המבקשת הסכים באדיבותו, כי תינתן החלטה לאלתר. נוכח הדברים שהושמעו בפני במסגרת ההליך, ועל מנת להימנע מעיכוב במתן החלטה, החלטתי להיעתר לבקשה.
2. המדובר במחלוקת שנתגלעה בין שתי חברות בינלאומיות ליצור טבק סיגריות וצרכי עישון אשר בוודאי מתחרות ביניהן על אותו קהל יעד.
3. הסימן המבוקש הוגש לרישום על ידי המבקשת, היא חברת British American Tobacco Inc., והוא נראה כך:
4. חברת Philip Morris Products S.A היא יוזמת הליך ההתנגדות לרישום הסימן, בחרה שלא להגיש ראיותיה בתמיכה לטענותיה בהליך ההתנגדות ועל כך הודיעה לרשם. אף על פי כן ומכח סעיף 24 (ו) לפקודת סימני המסחר התשל"ב 1972 (להלן: "הפקודה"), זומנו הצדדים על מנת שיינתן למתנגדת יומה ותשמיע טיעוניה בפני הרשם. במסגרת הדיון, הובהר לב"כ המתנגדת, כי לא תותר הגשת ראיות מטעמה שכן נמנעה מעשות זאת במועד שנקבע לכך.
5. סבורה אני כי כלל האסמכתאות אשר שימשו את בא כוח המתנגדת במהלך הדיון, היו אמורות להימסר לב"כ המבקשת טרם מועד הדיון, ולא במסגרתו. אף על פי כן, אישרתי את הגשתן והצגתן להתייחסות ב"כ המבקשת.
הכרעה:
6. שתי טענות נותרו בפי המתנגדת לאחר שזנחה את השלישית: האחת, כי הסימן המבוקש הינו צורה גרפית בסיסית אשר אינה בעלת אופי מבחין אינהרנטי ואף משוללת יכולת לרכוש אופי מבחין. השנייה, כי יש ברישום הסימן כדי להעניק הגנה רחבה למבקשת ולמנוע מן העוסקים בתחום להשתמש בעיגולים במסגרת סימון מוצריהם.
7. ככלל, לא יותר רישום סימן אשר הינו עצמו צורה הנדסית בסיסית כדוגמת משולש או מלבן פשוט. הטענה כי יש להותיר צורות הנדסיות אלו בנחלת הכלל לשימוש העוסקים בתחום, היא נכונה ומקובלת אף על ב"כ המבקשת. ראה: בע"א 15/81
מיכאל גולדברג נ' מיכאל בנט, לו(2) 813, בסעיף 3.:
"והרי אחת ממושכלות היסוד הבסיסיות ביותר בענף הקניין הרוחני בכללותו היא שרעיונות, לרבות סגנונות ומוטיבים, מצויים בנחלת הכלל".
8. מקובל עלי הסבר ב"כ המבקשת בסעיף 15 לכתב הטענות שכנגד, לפיו אין המדובר בצורה הנדסית פשוטה אלא בסימן מעוצב המורכב מעיגולים בגוונים שונים, משטח עיגול פנימי אשר רמת הבהירות בו משתנה וכן הלאה.
9. בנוסף, לא הוכח בפני כי הסימן המבוקש הינו סימן אשר יש להותירו בנחלת הכלל מכח היותו נהוג לשימוש בקרב העוסקים בתחום. למשל, לא הוכח כי הסימן מצוי בשימוש חברות הסיגריות או עוסקים מתחומים קרובים או אפילו רחוקים; אף לא הוכח כי עיצוב הסימן הינו כזה אשר הצרכן הממוצע יראה בו "עיגול פשוט" כטענת המתנגדת.
10. בפני מצויה הודעת הקיבול שהוציא בוחן סימני המסחר, לאחר שבחן את הסימן המבוקש על פי הוראות הפקודה המחייבות אותו והשווה אותו עם כלל הסימנים הרשומים המצויים במרשם סימני המסחר. לפי הודעה זו, הסימן קובל לרישום. בולטות בהעדרן ראיות המתנגדת לפיהן היה על בוחן סימני המסחר לסרב לרישום הסימן מלכתחילה.
11. קיים קושי לקבוע כי רשם סימני המסחר או בוחן סימני המסחר אמורים לדעת אם הסימן המבוקש,
אשר כאמור איננו עיגול פשוט, הינו צורה אשר נעשה בה שימוש מסחרי נפוץ. לשם הוכחת הטענה כי המדובר בצורה שנעשה בה שימוש נפוץ, היה על המתנגדת להגיש ראיותיה וכזאת כאמור לא עשתה.
12. טענת ב"כ המתנגדת באשר לאסטרטגיה בה בחרה המבקשת לרשום את סימניה (באופן זה או אחר) אין בה כדי לסייע ולא ניתן ללמוד מכך דבר. קיים קושי לקבל טענה זו שעה שבפני הונחו סימני מסחר הרשומים על שם חברות מקבוצת המתנגדת עצמה, ובהן לא פחות מצורות גיאומטריות אשר למצער שוות במידת פשטותן לעיצוב בסימן המבוקש.
13. באשר לסימן המבוקש, סבורני כי הינו בעל אופי מבחין אינהרנטי, אם כי נמוך. והלוא הפקודה, ובפרט סעיף 8(א) לה לא אסר על רישום סימן מסחר בעל אופי מבחין נמוך כי אם על רישום סימן חסר אופי מבחין כלל ועיקר. אין זה המצב בענייננו.
14. היקף ההגנה המוענקת לסימן המבוקש תיגזר בין היתר מאופיו המבחין המולד של הסימן. ראה: פס"ד ביהמ"ש העליון בעניין אדידס, ע"א 563/11 מיום 27.8.12. שם נקבע כי ההגנה על סימן רשום בעל אופי מבחין מולד חלש תצטמצם לסימנים הדומים לו מאוד. מכאן שאין לקבל את טענת המתנגדת באשר להיקף ההגנה הרחב אשר יוענק למבקשת כתוצאה מרישום הסימן המבוקש.
15. מאחר שנזנחה טענת המתנגדת כי הסימן הינו מתאר, מתייתר הדיון בנושא זה.
16. כלל התנהלות המתנגדת מצביעה על כך כי גמרה אומר לגרור את המבקשת להליך התנגדות סרק. לאור כל האמור לעיל, הריני דוחה את ההתנגדות ומחייבת את המתנגדת בהוצאות המבקשת ושכ"ט עורכי דינה בסך 20,000 ש"ח.