החלטה בתיק תיק רשם הפטנטים 207334

1. ביום 03.02.2008 הוגשה מטעם GIZEH RAUCHERBEDARF GMBH (להלן: "המבקשת") בקשה לרישום סימן המסחר מס' 207334, ביום 31.12.2008 פורסם דבר קיבול הבקשה ביומן סימני המסחר 12/2008. ביום 05.04.2009 הוגשה מטעם מ. ארין אחזקות בע"מ (להלן: "המתנגדת") הודעת התנגדות והרצאת טענות וביום 10.08.2009 הגישה המבקשת את כתב טענותיה.
2. ביום 11.11.2009 נשלחה הודעה מטעם מחלקת סימני מסחר ובה הוסבר כי בשל כך שהמתנגדת טרם הגישה ראיותיה הרי שבאו על סיומם הליכי ההתנגדות והסימן נרשם. ביום 22.11.2009 נשלחה מטעם המתנגדת הודעה דחופה לעיון מחדש בהחלטה זו. הנימוקים לכך הינם כדלהלן: המתנגדת שלא היתה מיוצגת בשלב זה, סברה כי עליה להמתין לקבלת מועדים מן הרשם: בתקופה שחלפה מקבלת תגובת המבקשת חלו חגי האסלאם (חגי המתנגדת) והחגים היהודים; היעתרות לבקשת המתנגדת תוביל לחיסכון בהליכים ובזמן שיפוטי, שכן לא יהיה צורך בפתיחת הליכים חדשים נוספים כגון בקשה למחיקה או ביטול הסימן הרשום.  
3. ביום 26.11.2009 הוגשה תגובת המבקשת לבקשת המתנגדת לעיון מחדש. נימוקיה הינם: ביום שליחת ההודעה למבקשת, נשלחה תעודת הרישום למתנגדת וזו האחרונה יידעה את לקוחתה בדבר; בהודעה הרשות על פתיחת הליך ההתנגדות נכתב במפורש כי "לוח הזמנים... מוסדר על ידי הוראות סעיף 24.... הלשכה אינה שולחת תזכורות במשך ניהול ההליך"; עד לשליחת המתכתב מטעם הלשכה ניתנה למתנגדת אורכה של כחודש, שכן היה עליה להגיש את ראיותיה עד ליום 10.10.2009; הימנעות מייצוג איננה יכולה להיות הצדקה לרמיסת החוק או לזלזול בהוראות המחייבות של הרשות; הליך ההתנגדות תם בשל מחדלה של המבקשת, סימן המסחר נרשם ופורסם ברבים; יומה של המתנגדת יכול ויבוא כאשר זו תפעל לביטול או מחיקת הסימן הרשום; הבקשה לעיון מחדש אינה מגובה בתצהיר אשר יתמוך בטענות העובדתיות אותן העלתה המבקשת.
4. בו ביום נתקבלה החלטת הרשות, אשר דוחה את בקשת המתנגדת. בנוסף חויבה המתנגדת לשלם סך 800 ש"ח כולל מע"מ בגין הוצאות המבקשת בתגובה לבקשה זו.
5. ביום 31.01.2010 הוגשה בקשת המבקשת לפסיקת הוצאות לטובתה בסך 6,450 אירו. בבקשה זו מציינת המבקשת כי יש לחייב את המתנגדת בהוצאותיה בהליך ההתנגדות אשר הסתיים לטובתה.
6. ביום 21.02.2010 הוגשה תגובת המבקשת לבקשה לפסיקת הוצאות. טוענת המבקשת כי מדובר בבקשת סרק מוגזמת וחסרת כל בסיס ודינה להדחות מן הטעמים הבאים: המתנגדת לא חזרה בה מהתנגדותה, כאשר נודעה לה על החלטת הרשות הגיבה מיד, זאת על אף שלא היתה מיוצגת באותה העת; מדובר בהליכי התנגדות אשר הסתיימו בשלב מוקדם מאוד, טרם הוגשו ראיות הצדדים וטרם התקיים דיון בעניין, מכאן שלא ברור כיצד נגרמו למתנגדת הוצאות כה גדולות ;בתצהיר אותו צרפה המבקשת אין כל פירוט לסך ההוצאות המבוקשות. המבקשת לא טרחה לתמוך בקשתה בראיות כדוגמת: חשבונות עסקה וכו'; המתנגדת מביאה מספר החלטות לתמיכה בטענתה כי, בשל סיום ההליכים המוקדם ואי תמיכת טענות המבקשת בראיות, יש לפסוק למבקשת סכום הוצאות נמוך.
7. ביום 09.03.2010 הוגשה תגובת המבקשת לתשובת המתנגדת לבקשה לפסיקת הוצאות. נימוקיה הם: סכום ההוצאות משקף בדיוק רב את הוצאותיה של המבקשת בדגש לכך כי מדובר בחברה שמקום מושבה בחו"ל; המתנגדת כשלה לבסס את התנגדותה ועל כן עליה לשלם את הוצאות המבקשת; עד ליום כתיבת התגובה המתנגדת טרם שילמה את ההוצאות שנפסקו לחבותה ביום 26.11.2009.
8. בתיק שבפני, המתנגדת הינה בבחינת צד החוזר בו מהליך וכמקובל במקרים אלו, עליה לשאת בהוצאות המבקשת אשר נגררה למעשה להליך התנגדות (ראה למשל בעניין התנגדות לבקשת פטנט מס' 139299 (בקשה לפסיקת הוצאות) אוניפארם נ' Pfizer Products Inc מיום 29.12.2009. ככלל לא תבחן הסיבה בעטיה חזר בו עוה"ד מכוונתו לנהל את ההליך.
9. בעניינו, לא מקובלת עליי טענתה של המתנגדת כי בשל העובדה שלא היתה מיוצגת באותה העת סברה בתום לב כי עליה להמתין להוראות מאת הלשכה. במכתב המודיע על פתיחת הליך התנגדות, אשר נשלח לצדדים ביום 21.04.2009, הוסבר בבהירות כי לוח הזמנים להמצאת כתבי הטענות והראיות בהליך ההתנגדות מוסדר בהוראות סעיף 24 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), תשל"ב- 1972, ותקנות 35 עד 46 לתקנות סימני המסחר, 1940. עוד הוסבר במכתב זה כי הלשכה אינה שולחת תזכורות במשך ניהול ההליך.
10. מעיון בתיק ההליך, ניכר כי היקף העבודה שהושקעה בתיק על ידי המבקשת הינו מועט יחסית. בנוסף, יש לזכור שבקשת ההתנגדות נזנחה בשלב מוקדם יחסית של ההליך, טרם הוגשו ראיות וממילא טרם התקיים דיון הוכחות בעניינה.
11. בבג"צ 891/05 תנובה נ' משרד התעשייה והמסחר, תק-על 2005(2) נקבעו אמות המידה לפסיקת הוצאות בזו הלשון:

"... על היושב בדין לבחון את שיעור ההוצאות הנטען ולבדוק אם המדובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין. שכר הטרחה וההוצאות שהוצאו בפועל הן אפוא נתון רלבנטי במסגרת פסיקת ההוצאות אולם לא נתון בלעדי [...]. הוצאות המשפט אינן פרס או בונוס לצד הזוכה אלא החזר הוצאות נדרשות וראויות בהליך [...]. לפיכך, אין בהכרח לשפות על כל הוצאה שהוצאה בפועל אם אין היא הכרחית לניהול ההליך וכל יסודה הוא בזהירות יתר של בעל הדין [...]. ההוצאות צריכות להיות פרופורציונאליות להליך עצמו ומהותו שכן בכך יש כדי למנוע הטלת עלות יתר על המפסיד להליך כמו גם עידוד ניהול הליך ראוי על ידי הזוכה [...]."

12. מן האמור לעיל ניכר כי יש לקבוע את הוצאות המבקשת על פי הדין ובהתאם למקובל. בעניינו, עותרת המבקשת לתשלום הוצאותיה הריאליות ב סכום השווה לכ- 33,000 ש"ח. לדידי, סכום זה אינו סביר כלל ועיקר. המבקשת לא טרחה לצרף לבקשתה ראיות התומכות בהוצאותיה אלה, כגון: חשבוניות עסקה, הסכם שכ"ט עו"ד המעיד על הבסיס לחישוב שעות עבודת עו"ד, פירוט היקף השעות בהן עבדו עו"ד על התיק וכו'.
13. לאור האמור אני מחייב את המתנגדת לשלם למבקשת את הוצאותיה ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח כולל מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.   

ד"ר מאיר נועם,

רשם הפטנטים המדגמים,

וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביום       ‏‏05 דצמבר 2010