1. בקשה לרישום פטנט מספר 148492 הוגשה לרשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ביום ה-4 במרץ 2002. הפטנט הוענק ביום ה-20 במאי 2004. ביום ה-10 באוגוסט 2004 הוגשה בקשה לביטול הפטנט בצירוף כתב טענות וראיות.
2. ביום ה-8 בנובמבר 2004 הגישה בעלת הפטנט בקשה לתיקון הפטנט, לפי סעיף 65 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן:
"החוק"), למען "צמצום תביעות הפטנט ולשם הבהרתו". ביום ה-17 בנובמבר 2004 הודיעו מבקשי הביטול על הסכמתם לתיקון עמוד מספר 10 - תביעה מספר 1 של הפטנט, והבקשה פורסמה וקובלה בהתאם ביום ה-17 במאי 2005. דיון בבקשת הביטול התקיים בפני ביום ה-11 ביולי 2006.
3. בתאריך 30 באוגוסט 2006 הגישו מבקשי הביטול את סיכומיהם בכתב. סיכומי בעלת הפטנט הוגשו ביום 26 באוקטובר 2006. סיכומים בתשובה הוגשו מטעם מבקשי הביטול, בהתאם להחלטתי מיום 11 ביולי 2006.
4. ביום ה- 8 במרץ 2009 ניתנה על ידי החלטה (להלן
"ההחלטה") המורה על קבלת בקשת הביטול של המבקשים וכתוצאה מכך על ביטולו של פטנט מס' 148492, בין השאר מהטעם כי ".. התביעות והפירוט רחבים באופן חמדני ומגדירים את האמצאה כרחבה מהנטען לה בסיכומים, וככזו אין בה התקדמות המצאתית ואינה כשירה לפטנט".
5. בתאריך 23 במרץ 2009 הגישה בעלת הפטנט בקשה לתיקון פירוט הפטנט ולעיכוב ביצוע החלטתי מיום 8 במרץ 2009 לביטול הפטנט. וביום ה-24 באפריל 2009 הגישו מבקשי הביטול בקשה בכתב מטעמם.
טענות בעלת הפטנט:
6. בעלת הפטנט טוענת כי לפי החלטת סגן הרשם מיום 8 במרץ 2009, המסקנה המתבקשת היא שאילו תביעות הפטנט היו מצומצמות יותר ולא "רחבים באופן חמדני"- הפטנט היה תקף, ועל כן מוגשת בקשה זו לתיקון התביעות.
7. הזכות לתקן את הפטנט בהתאם לסעיף 65 לחוק על דרך הצמצום היא זכות קנויה של בעל הפטנט, והיא אינה מסויגת בשום אופן שהוא, ואין בנמצא סיבה כלשהי שיש בה כדי למנוע מבעל פטנט מלבקש את תיקון בקשתו על דרך הצמצום.
8. לפי סעיף 75 לחוק, הזכות לבקש לתקן פטנט עומדת לבעל הפטנט גם אם נתקבלה בינתיים החלטה לביטולו, כל עוד הביטול לא נכנס לתוקף "סופית", דהיינו במשך תקופה של 90 יום לפחות ממועד החלטת הביטול. על כן, בקשת תיקון זו הוגשה בעת שהפטנט עדיין תקף, חרף ההחלטה לביטולו, שלא נכנסה לתוקף "סופית".
9. אין כל מניעה להגיש בקשה לתיקון פטנט גם לאחר שנתקבלה ההחלטה לביטול, ובשונה מפסק דין של בית משפט, החלטה על ביטול פטנט אינה בבחינת "מעשה בית דין", אלא "השתק פלוגתא" ביחס לתשתית העובדתית שהייתה בפני הרשם עובר למתן ההחלטה. ככל שהתשתית העובדתית כבר שונתה- הרשם רשאי לקבל החלטה אחרת על יסוד התשתית העובדתית השונה.
10. ההצדקה לתיקון המבוקש עולה מהנמקת ההחלטה במקרה דנן, והמסקנה המתבקשת ממנה שאלמלא היו התביעות "רחבים באופן חמדני" הפטנט היה תקף לרישום גם לדעת סגן הרשם.
11. מהחלטת הרשם בעניין בקשה לביטול פטנט מס' 91448 מיום 6.1.04 (להלן
"איטונג"), נלמד כי הזכות להגיש בקשה לתיקון, גם לאחר שניתנה החלטה לביטול, אינה מוגבלת רק לאפשרות שהרשם התיר לבעל הפטנט להגיש את בקשת התיקון בגוף החלטת הביטול עצמה, והוא מוסמך גם להתיר את הגשת הבקשה לתיקון לאחר החלטת הביטול, כל עוד הפטנט בתוקף, ובכך יתאפשר מתן תוקף לפטנט.
12. במקרים בהם סבור הרשם כי די בתיקונים מסוימים כדי ליתן תוקף לפטנט, יהא זה הגון וראוי לאור חובת ההגינות המנהלית שהחלטת כבוד הרשם לא תיעצר בביטול גרידא, אלא תפתח את פתח התיקון.
טענות מבקשות הביטול:
13. בעלת הפטנט מנסה לאחוז את החבל משני קצותיו, מחד לטעון כי ההליך הסתיים ולפיכך אין מבקשות הביטול רשאיות להגיב לבקשתה, ומאידך לטעון כי ההליך טרם הסתיים ולפיכך הפטנט טרם בוטל ובעלת הפטנט רשאית לבקש את תיקונו.