1. בתיק זה שבפני עומדות לעיון ולהכרעה שאלות החידוש וההתקדמות ההמצאתית, בהמצאה אשר בגינה התבקש הפטנט. עיקר ההמצאה נסוב על תרכובת רוקחית המושתתת על שני חומרים פעילים. שניהם היו ידועים קודם להגשת הבקשה כיעילים לטיפול בסוכרת (להלן:
"הבקשה").
האחד- הוא רוזיגליטזון (להלן:
"
RSG
") ובשמו הכימי:
5-[4-[2-(N-menthyl-N-(2-pyridil)amino)ethoxy]benzyl]thiazolidine-2,4-dione.
RSG שייך למשפחת חומרים המכונים תיאזולידינדיאונים (להלן: "TZD" או "גליטזונים").
ואילו השני- הוא חומר ממשפחת
הסולפונילאוריאה (להלן:
"
SU
").
עיקר ההמצאה אינו אלא בשילוב שני חומרים אלו לכדי תרופה אחת, לגביה נטען כי היא יעילה לטיפול בסוכרת.
2. בעוד שהמבקשת טוענת כי האמצאה חדשה וכי יש בה התקדמות המצאתית, טוענת המתנגדת כי היא הייתה ידועה, דהיינו, לא חדשה ומכל מקום אין בה התקדמות המצאתית.
3. הידע הקודם לו טוענת המתנגדת, ועליו מתבססת התנגדותה, מצוי בפטנט אירופאי- 749751EP, של חברת "טקדה" היפנית (להלן:
"טקדה").
עיקר טענות המתנגדת:
4. השילוב של RSG עם SU לטיפול בסוכרת תואר ונתבע לפני המועד הקובע בפטנט "טקדה" שפורסם ב27.12.1996 ואין סיבה ליתן למבקשת פטנט על שילוב של שני חומרים פעילים שכבר תואר ונתבע בפרסום קודם.
5. בבקשה נתבע תהליך רפואי לטיפול בגוף האדם, בו עוסק סעיף 7
לחוק הפטנטים תשכ"ז-1967 (להלן:
"החוק"), ומטעם זה היא אינה כשירה לרישום.
6. המבקשת מתיימרת להציג בחירה אך אינה עומדת בקריטריונים לפטנט בחירה. גם אם מדובר ב"בחירה" שנעשתה מתוך טקדה, אין בכוחה של המבקשת לעמוד באיזה מהתנאים המחמירים שנקבעו בע"א
פלאימפורט בע"מ נ' ציבא, פ"ד כד (2) 341 [1].
7. הבקשה אינה ראויה לרישום בשל הודאת ב"כ המבקשת כי הבקשה אינה חדשה. כמו כן, הסכים ב"כ המבקשת עם כב' סגן הרשם כי RSG נזכר ספציפית בטקדה. לכך מצטרפות שלל הודאות מומחה מטעם המבקשת, ד"ר רוזנסטוק על פיהן הבקשה תובעת שילובים שתוארו ונתבעו בטקדה.
8. הבקשה עוסקת בקולקציה, גיבוב פשוט של רכיבים ידועים שבגינו אין להעניק פטנט. המבקשת נכשלה להוכיח את ה"סינרגיזם" שמפגינים השילובים בבקשה ואת התוצאות ה"יוצאות מן הכלל" שטרם נראו כמותן. בנוסף, טקדה כבר לימד על התוצאות של השילובים הנתבעים בו ולכן התוצאות היו ידועות וצפויות מראש.
9. המתנגדת טוענת לחוסר מהימנותם של ד"ר רוזנסטוק ושל המבקשת עצמה. הודאתו המפורשת של ד"ר רוזנסטוק בהיעדר חידוש (וגם בהיעדר התקדמות המצאתית) לא הפריעה לו לומר הן ולאו באותה נשימה. מחד, הוא טען בסיכומים, כי השילובים בבקשה נבחרו מתוך טקדה, ומאידך, כאשר נשאל האם בבחירה עסקינן השיב בשלילה. כמו כן מי שקורא לעצמו "פרופסור" כשאינו פרופסור ומשייך את עצמו למוסד שאינו מכיר בקיומו ושאליו אין הוא משתייך יכול באותה המידה להגיד שיש "אמצאה" מקום שאין דבר כזה. הפרשנות המגמתית שהוא העניק ל-RESULT והעובדה שהוא כינה אותן כ- "new approach" למרות שידע על קיומם של שילובים אקוויוולנטים (proof of concept) שנעשה בהם שימוש כבר ב-1996 מעידה כי האיש מוכן להגיד כל דבר. באשר למבקשת, היא לא חשפה בפנינו אפילו חלקיקים מה"היסטוריה" של ה"המצאה" ולא הגישה שום מסמך פנימי מתקופה שקדמה לבקשה המלמד על ה"קונספט" או על מי ש"הגה" אותו, או על ניסויים קליניים שאישרו אותו כביכול.
10. הבקשה עצמה מודה כי אין בה כל חידוש וכי מה שנתבע בה הוא שיטה לטיפול רפואי בגוף האדם שאינה כשירת פטנט. כל הקורא את הבקשה, טקדה ואת תיאור מצב הידיעות בשטח במועד הקובע מגיע למסקנה כי השילובים הנתבעים בבקשה היו ידועים לפני המועד הקובע ואין בבקשה כדי להוסיף עליהם דבר. הבקשה כוללת שתי דוגמאות בלבד להרכבים רוקחיים המכילים רק את החומר הפעיל RSG ואין בבקשה תיאור כלשהו המלמד על הכנת הרכב רוקחי המכיל את שני החומרים הפעילים RSG ו- SU.