1. ביום 5.7.09 ביקשה המבקשת להתיר למצהיר מטעמה להסתמך על מספר פרסומים קודמים, שלא אוזכרו בכתב טענותיה בהליך ההתנגדות לרישום פטנטים מס' 120382 ו - 151450. ביום 5.8.09 הוגשה תגובת המשיבה לבקשה זו, ובה התנגדה לבקשה זו. ביום 12.8.09 לאחר מתן רשות, הוגשה תשובת המבקשת לתגובת המשיבה הנ"ל.
2. טענות המבקשת בתמציתן:
א. קיימת חשיבות רבה לפרישת מלוא יריעת הידע הקודם בפני כבוד הרשם. טוהר הפנקס מחייב הענות לבקשה להתיר למצהיר מטעם המבקשת להסתמך על פרסומים נוספים.
ב. במידה ויענה הרשם לבקשה דנן, לא יפגעו זכויותיה הדיוניות והמהותיות של המשיבה מאחר וטרם הכינה וממילא לא הגישה את ראיותיה שלה.
ג. הבקשה מוגשת בשלב מוקדם וקבלתה הינה בבחינת קל וחומר בהשוואה לתקנה 66 לתקנותהפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968 (
תקנות הפטנטים).
ד. הפרסומים הקודמים מטרתם לסייע למצהיר מטעם המבקשת הצגה מלאה וטובה של מצב הידיעות בתחום, עובר לתאריך הקובע.
ה. הבקשה דנן אינה בקשת ביניים ולכן אינה מחויבת בהגשת תצהיר.
ו. הוספת פרסומי הידע הקודם אין בהם כדי להרחיב או לפרוץ את חזית המחלוקת בין הצדדים, ואף המשיבה אינה חולקת על כך כפי שעמדתה משתקפת מכתב טענותיה בתשובה, וכן מתגובתה לבקשה דנן.
3. עיקרי טענות המשיבה:
א. הבקשה להוספת פרסומים קודמים לא נתמכה בתצהיר וככזו דינה להימחק.
ב. הפרסומים הקודמים עליהם חפצה המבקשת להסתמך מכילים כמות רבה של חומר ומתייחסים לנושאים רבים אשר לא אוזכרו בכתב טענות המתנגדת.
ג. חלק מהפרסומים הנוספים מתייחסים לספרי יסוד (Text Books) בני מאות עמודים ללא הפניה לעמודים ספציפיים בהם.
4. הלכה פסוקה היא כי על המתנגדת לפטנט לפרט בכתב טענותיה הן את עילות ההתנגדות והן את העובדות עליהן מושתתות עילות אלו. הלכה זו מבוססת על הוראת תקנה 58 (א) לתקנות הפטנטים לפיה:
"תוך חודש מיום ההודעה לפי תקנה 57 יגיש המתנגד לרשם את כתב טענותיו, ובו יפרט את העילות להתנגדות, את העובדות שעליהן הוא סומך את טענותיו ואת הסעד המבוקש."
5. טענה באשר לפרסום קודם אשר יש בכוחו להצביע על אי כשירות האמצאה לפטנט הינה טענה עובדתית אשר מקומה בכתב הטענות. ראה לעניין זה החלטה בעניין
התנגדות לבקשת פטנט מס' 97222
מיום 30.7.96; החלטה בעניין
התנגדות לבקשת פטנט מס' 109212
מיום 16.3.06 (
עניין סאנופי) וכן החלטה בעניין
התנגדות לבקשת פטנט מס' 149319
מיום 9.1.07 (
עניין 2000
TREK). מכאן כי לשם הוספת פרסומים קודמים, היה על המבקשת לעתור לתיקון כתב טענותיה בהתנגדות. לשם כך היה עליה להגיש תצהיר ובו נימוקים ראויים וטובים מדוע לא עלה בידה, עת עמלה ושקדה על הכנת כתב טענותיה, לאתר את הפרסומים הקודמים אותם מבקשת היא עתה לצרף לראיותיה. וכך נקבע בעניין סאנופי בעמ' 3:
"אין באמור בהחלטתי דלעיל, כדי לשלול מן המתנגדת הזכות לפנות בעתיד בבקשה לתיקון כתב טענותיה ע"י הוספת התייחסות לפרסומים, שלא נזכרו בכתב טענותיה המקורי, ואולם במקרה כזה, יהיה עליה לשכנע, כי פרסומים אלה לא היו בידיעתה, עת הגישה את כתב טענותיה המקורי ולא היה ביכולתה לדעת על קיומם"
6. יש לזכור כי תיקון כתב טענות לא יורשה כדבר שבשגרה, שכן בהחלפת כתבי הטענות נקבעת ובעיקר נחתמת חזית הדיון בין הצדדים. אי לכך, איני מקבלת את טענת המבקשת כי אם תורשה להוסיף פרסומים קודמים על אף שלא אוזכרו בכתב טענותיה, לא תפגענה זכויות המשיבה. לעניין זה ראה הדברים שנאמרו בעניין 2000 TREK:
"המתנגדת אמורה הייתה לאסוף את כל הנתונים ולצרפם לכתב הטענות המקורי. ללא כל הסבר, המתנגדת החלה לאסוף נתונים לאחר שהמבקשת הגישה את כתב טענותיה ובמשך חמישה חודשים לא טרחה לבקש לתקן את כתב טענותיה. דרך זו לא מצדיקה סטייה מעקרונות הפרוצדורה. לא זאת אף זו, שגם אילו הוגש תצהיר, לא בנקל יתיר הרשם תיקון כתב טענות מסוג זה בשלב זה."