אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תיק צבאי 1930/13

החלטה בתיק תיק צבאי 1930/13

תאריך פרסום : 26/03/2014 | גרסת הדפסה
תיק צבאי
בית הדין הצבאי לערעורים
1930-13
11/08/2013
בפני השופט:
סא"ל רונן עצמון

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד סרן אשר סילבר
הנתבע:
מחמד וג'יה מחמד בזאר
עו"ד אבו עאמר
החלטה

הרקע

לפי כתב האישום שהוגש נגד המשיב, הוא זייף תעודת זהות ישראלית כשבעה חודשים לפני מעצרו, ולאחר מכן השתמש בתעודה כדי להתחזות  כישראלי, יצא את האזור ונכנס לישראל ללא היתר,  וכן נהג ברכב ישראלי ללא היתר לכך וללא רישיון נהיגה מתאים.

התביעה הצבאית ביקשה את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, אך בבית המשפט קמא דחה כב' השופט ברימן את הבקשה. הוא קבע כי על אף הרשעותיו הקודמות של המשיב באותן עבירות, ועל אף שהמשיב חזר מאז על העבירות מספר פעמים, הרי לאור נסיבותיו האישיות ניתן להסתפק בחלופת מעצר, שתגרום למשיב לחשוב היטב לפני שיחזור לסורו. לכן הורה כי המשיב יוכל להשתחרר ממעצר אם יפקיד 10,000 ש"ח, יחתום על ערבות עצמית ויחתים ערב צד ג' על ערבות בסך 10,000 ש"ח כל אחד.

על כך הגישה התביעה ערר.

טיעוני הצדדים

בדיון בפניי טען התובע כי אין מקום להסתפק בחלופת מעצר, שכן עברו של המשיב מלמד כי הוא לא ראוי לאמון בית המשפט. גם לאחר הרשעות קודמות, וגם בתקופה שבה תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה, שב המשיב ונכנס לישראל ללא היתר, תוך שימוש במסמך מזויף. בהיעדר אמון במשיב אי אפשר להסתפק בהפקדת ערבות, ויש לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו.

הסנגור לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. עם זאת, לטענתו יש להסתפק בחלופת מעצר, כפי שהורה בית המשפט קמא. לטענתו, לפי הפסיקה, גם במשפטים שעניינם שהיה בלתי חוקית בישראל יש לבחון בכל מקרה חלופת מעצר. במקרים דומים ואף חמורים יותר, הורו בתי המשפט בישראל לשחרר נאשמים לחלופת מעצר, גם כשלא היו נסיבות אישיות ייחודיות כפי שקיימות בעניינו של המשיב. הסנגור טען כי המשיב נשוי לישראלית תושבת נצרת, ילדיו בעלי אזרחות ישראלית והוא ביקש איחוד משפחות בישראל. הוא ממתין לתשובה  ומתכוון שמרכז חייו יהיה בישראל. הוא לא יסכן כל זאת בניסיון לחמוק מדיוני בית המשפט.

יש לציין כי הסנגור לא הציג בפניי מסמך רשמי בנוגע לאזרחותם הישראלית של ילדיו או לבקשת המשיב לאיחוד משפחות. לעומת זאת, טען התובע שבראיות קיים אישור מפי המשיב עצמו כי בעבר ביקש היתר להיכנס לישראל, אך בקשתו סורבה.

דיון והכרעה

בהיעדר מחלוקת בין הצדדים על התשתית הראייתית לכתב האישום, לא ארחיב בעניינה. עם זאת, עיון בראיות העלה פרטים חשובים לעניין עילות המעצר. באחת מאמרותיו של המשיב במשטרה הוא הודה בכך שנכנס לישראל בתקופה האחרונה, ללא היתר, בין 20 ל- 30 פעם. עוד עולה מן האמרה כי בראשית חקירתו התחזה בפני החוקרים כאדם אחר וכמי שלא מבין עברית. כמו כן מסר המשיב כי לו ולאשתו הישראלית אין ילדים, וזאת בניגוד לטענות חוזרות מפי הסנגור (גם בערכאה הראשונה וגם בפניי) כי למשיב ולאשתו יש ילדים בעלי אזרחות ישראלית.

באמרות של אשת המשיב, ראניה בזאר, היא מסרה למשטרה כי המשיב נהג להגיע לביתה בנצרת פעם בשבועיים למשך יום או יומיים. בשאר הימים עבד ברמלה או בלוד. באמרות המשיב ואשתו משנת 2011, המצויות בתיק החקירה, נרשם כי גם אז זייף תעודת זהות, על שם אותו אדם, וגם אז טען כי הוא דואג לאשתו. עם זאת, התברר כי למרות שאשתו מאוימת מצד משפחתה, ואף נאלצה לעזוב את מקום מגורי משפחתה בלוד, המשיב לא הביאה לגור עמו באזור, והוא מבקר אותה במקום מגוריה בנצרת רק אחת למספר חודשים.

ניתן להבין אפוא כי המשיב עושה ככל העולה על רוחו, והחוק הישראלי, האוסר את כניסתו לישראל ואת נהיגתו ברכב ישראלי - כלל אינו משמעותי בעיניו. המשיב גם לא התרשם ממאסריו הקודמים ומן המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו. הוא לא בוחל בשקרים ובהתחזות כדי לנסות לחמוק לא רק מן החיילים במחסומים אלא גם מן השוטרים בחקירתו. הרושם שנוצר הוא שנישואיו לישראלית נעשו לצורך נוחותו האישית בלבד, ויצירת זיקה לישראל.

בנסיבות כאלה, איני נותן אמון כלשהו במשיב, כי אם ישוחרר ממעצר יחדל להיכנס לישראל בתקופת משפטו, ואף ספק רב בעיניי אם יטרח להתייצב למשפטו. בהיעדר אמון בסיסי כזה, אין מקום לחלופת מעצר כלשהי, ולא יועילו להגנה תקדימים שבהם נקבע אחרת. עד כה דבר מלבד מעצר לא הועיל כדי למנוע מן המשיב לציית לחוקי היציאה מן האזור והכניסה לישראל.

הערר מתקבל אפוא, והמשיב ייעצר עד תום ההליכים במשפטו בערכאה הראשונה.

ניתנה היום, 11 באוגוסט 2013, ה' באלול תשע"ג, בלשכה.


שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ