החלטה בתיק תיק צבאי 1151/12

מבוא

 בפניי  מונחת בקשת המפקד הצבאי לביטול ההקלה בעונש שניתנה על ידו למשיב ביום 18.12.2011 ולהורות על החזרתו של המשיב לריצוי יתרת עונש המאסר שהוטל עליו בתיק בימ"ש שומרון 2286/08.

בקשה זו מבוססת על סעיף 186 לצו בדבר הוראות ביטחון (נוסח משולב)(יהודה ושומרון) (מס' 1651) התש"ע -  2009  (להלן הצו).

המשיב הורשע בתיק בימ"ש שומרון 2286/12 בסדרת עבירות שעניינן סחר בציוד מלחמתי, ירי לעבר אדם (שני פרטי אישום) חברות בהתאחדות בלתי מותרת, סיוע לעבריין (שני פרטי אישום) ופגיעה בביטחון האיזור. בגין הרשעתו בעבירות אלה נגזרו על המשיב 9 שנות מאסר לריצוי בפועל ומאסר מותנה כמפורט בגזר הדין.  ביום 18.12.2012  חתם מפקד כוחות צה"ל באיזור על החלטה בדבר הקלה בעונש שבה נכלל גם שמו של המשיב ולפיכך הוא שוחרר ממאסרו. שחרורו של המשיב הותנה בתנאים כמפורט  בנספח 2 להחלטת השחרור.

לטענת ב"כ המפקד הצבאי המשיב הפר את התנאים שנקבעו לשחרורו וכי עפ"י מידע מודיעיני עדכני, מוצלב ממקורות שונים, המשיב חזר לעסוק בפעילות ביטחונית אסורה הפוגעת בביטחון האיזור.  נוכח הפרת התנאים הנטענת ביקש ב"כ המפקד הצבאי להורות על ביטול ההקלה בעונש.

ב"כ המפקד הצבאי ביקש מהועדה לעיין במידע המודיעיני המבסס לטענתו את הפרת התנאים מבלי לגלותו וזאת מאחר שגילוי החומר עלול לפגוע בביטחון האיזור ווביטחון הציבור.

במסגרת הדיון שהתקיים בעניינו של המשיב הוסיף ב"כ המפקד הצבאי כי הפעילות המיוחסת למשיב הינה מעורבות בתכנון פעילות צבאית וקשירת קשר לסחר באמל"ח.  במסגרת אותו דיון אף הגיש ב"כ המפקד הצבאי חומר הנוגע לחקירת המשיב ולמי שנחשד כמעורב עימו על פי המידע המודיעיני.

באותה ישיבה מיום 28.2.2012 הסניגור עוה"ד מ. חלבי  ביקש לשחרר את המשיב ממשמורת וטען כי מרשו לא חזר לפעילות כפי שהתחייב.

באותה ישיבה בחן בית המשפט את המידע המודיעיני אודות המשיב וקבע כי המשיב יוותר במשמורת כאמור באותה החלטה.

לאחר שהמשיב הסדיר את ייצוגו נשמעו טיעוני ההגנה בהרחבה בישיבה מיום 13.5.2012. באותה ישיבה טענה ב"כ המשיב כי למרשה יוחסה בחקירתו עבירה שעניינה אחזקת נשק ואילו בחיפוש שנערך בביתו של המשיב לא נמצא כל נשק, על כן סברה הסניגורית, כי יתכן שהמידע המודיעיני שבידי המפקד הצבאי אינו אמין ולכן צומצם בסופו של דבר לחשד של קשירת קשר לאחזקת אמל"ח.

הסניגורית טענה כנגד היכולת המוגבלת של המשיב להתגונן כנגד האישומים נגדו מכיוון שכנגד המשיב לא מופנות האשמות ספציפיות שהוא יכול להשיב עליהן.

הסניגורית סברה כי כאשר מדובר בבקשה להחזיר את המשיב לכלא לריצוי 5 שנות מאסר יש מקום לדרוש רף ראיות פוזיטיביות ומשמעותיות יותר המבססות את החשדות המיוחסים למשיב מאשר במסגרת הליך של מעצר מנהלי שהינו מוגבל יותר מבחינת תקופת הכליאה. עוד הדגיש עם הסניגורית כי אם מי שנעצר עם המשיב ביחד ושוחרר, הרי שהדבר מלמד כי יתכן שגם במידע אודות המשיב ישנם ספקות וסדקים. הסניגורית טענה גם כנגד יחוס של עבירת קשירת קשר וטענה כי לרוב עבירה זו לא מיוחסת כשלעצמה ושהיא מיוחסת כך כשאין עבירה לביצוע.

הסניגורית ביקשה לבדוק מתי בוצעו העבירות המיוחסות למשיב שכן בתחקורו עם איש השב"כ לאחר שחרורו המשיב הצהיר בפני איש השב"כ על רצונו לפתוח איטליז והחל לממש כוונה זו כפי שמצביעים המסמכים שהביאה משפחת המשיב, בכך שהוא שכר מקום לעסק וקנה חומרי בניין לצורך העסק. סניגורו של המשיב הוסיף גם הוא כי לאחר השחרור פעל המשיב כדי לבנות את חייו בסיוע משפחתו שהשקיעה רבות בכך.  הסניגור ביקש לבחון את עניינו של המשיב בעין זהירה ביותר.

בישיבה מיום 18.6.2012 העיד מטעם המפקד הצבאי נציג השב"כ המכונה קובי ומטעם ההגנה העיד המשיב בעצמו . בישיבה זו סיכמו הצדדים את טיעוניהם . ההגנה אף הגישה השלמה לטיעוניה בכתב.

טיעוני הצדדים

ב"כ המפקד הצבאי טען כי המשיב הורשע בביצוע ירי לעבר כוחות הביטחון, העברת מטען חבלה לאחר וחברות בחוליה צבאית ובגין כך נדון לתשע שנות מאסר לריצוי בפועל.  ב"כ המפקד הצבאי הדגיש כי שחרורו של המשיב לא נבע משיקולי שיקום אלא מתוך החלטה מדינית שנעשתה במסגרת הסכמה לשחרור החייל החטוף גלעד שליט.  ב"כ המפקד טען כי בצו הספיציפי לשחרורו המשיב ננקבו תנאים מאד ברורים לשחרור,  המשיב הפר אותם בצורה ברורה וכי החומר המבסס טענה זו הוא חומר מודיעיני מהימן, איכותי, מוצלב  ועדכני ממנו עולה כי המשיב חזר לעסוק בפעילות בטחונית אסורה הפוגעת בביטחון האיזור.  לאור הפרה זו, סבור ב"כ המפקד הצבאי, על הועדה לעשות שימוש בסמכותה ולהורות על ביטול ההקלה בעונש והחזרת המשיב לריצוי מלוא עונשו.

ב"כ המפקד הצבאי הדגיש כי המנגנון הקבוע בצו מאפשר גם לועדה שהינה ועדה מנהלית ולא רק לבית המשפט להורות על ביטול ההקלה המנהלית בעונש וכי לא מדובר בעונש חדש המוטל על ידי הועדה אלא  בשימוש בסמכות מנהלית שהוענקה לה.  עוד הדגיש ב"כ המפקד הצבאי כי רמת ההוכחה הנדרשת בפני הועדה הינה ברמה המנהלית ולא ברמה הפלילית ולא נדרשת הרשעה בעבירה חדשה על מנת לבטל את ההקלה בעונש כפי שהדבר צוין במפורש בצו.

ב"כ המפקד הצבאי אף הפנה להליכים בפני ועדות השחרורים הפועלות בישראל, אשר על אף שאין זהות בין ההליכים המתקיימים באיזור בעניין זה ובין הועדות הפועלות בישראל, הרי גם ועדות אלה יכולות לקבל מידע חסוי המבסס ביצוע עבירה נוספת ע"י אסיר משוחרר ובלבד שמדובר ברמת הוכחה גבוהה. ב"כ המפקד הצבאי אף הפנה לפסיקה בעניין זה.

ב"כ המפקד הצבאי סיכם ואמר כי בפני הועדה הונחו ראיות מנהליות ברמת הוכחה מספקת  ואף למעלה מכך, המצביעות על כך שהמשיב ביצע עבירה לאחר שחרורו והפר את התנאים שנקבעו לשחרורו ועל כן ביקש ב"כ המפקד הצבאי להורות על ביטול ההקלה בעונש והחזרת המשיב לריצוי יתרת עונשו.