1. בפני בקשה בטענת פרעתי. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים בכתב ושמעתי הצדדים בפני בעל פה, להלן החלטתי בבקשה.
עיקרי העובדות הצריכות לענין:
2. ביום 21.09.2008 הגישה הזוכה כנגד החייב תביעת מזונות לבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט לענייני משפחה העמיד את מזונות הקטינים על סך של 5,250 ש"ח לחודש, החל מיום הגשת התביעה, דהיינו מיום 21.09.2008.
מאחר שהצדדים מתגוררים יחד ומנהלים משק בית משותף, הצדדים הסכימו כי הבית ימשיך להתנהל כבעבר. עוד הוסכם כי הבעל ימשיך להפקיד את משכורתו לחשבון המשותף ואילו הזוכה תפעל בחשבון ללא כל הגבלה מצידו, עד למועד הדיון בקדם המשפט אשר קבוע ליום 04.12.2008.
הצדדים הורגלו לרמת חיים גבוהה יחסית ובעקבות כך, הזוכה משכה כספים רבים מהחשבון, עובדה אשר גרמה לכאורה, לחייב להגביל את יכולתה של הזוכה להתנהל בחופשיות, כמו כן כרטיסי האשראי בוטלו על ידו.
המחלוקת העיקרית בין הצדדים מתייחסת לטענת החייב כי יש לקזז סכומים ששולמו על ידו מחיוב המזונות שכן, לטענתו עובדת הקיזוז הוסכמה בעבר ומאידך, טוענת הזוכה כי לא הסכימה לכך מעולם.
יוזכר, כי בתום חקירת הצדדים בפני, הובהר כי חילופי הדברים שבמחלוקת בוצעו בעל פה בין ב"כ הצדדים ולא בין הצדדים עצמם, ועל כן אפשרתי לב"כ החייב לבחון את האפשרות של ביצוע חקירה נגדית לבאי כח הצדדים, תוך נשיאה בכל ההשלכות המתחייבות ממתן עדות ע"י עורך דין המייצג בתיק. בהמשך לאמור, הודיע ב"כ החייב כי הוא מוותר על האפשרות האמורה.
עיקרי טענות הצדדים
3. הזוכה טוענת כי מעולם לא ניתנה הסכמתה לקיזוז מחיוב המזונות ולפיכך, דין הבקשה להידחות.
לטענת הזוכה, לאחר הגשת התביעה, החייב הפסיק להעביר את משכורתו לחשבון המשותף ואת תקבולי שכר הדירה שבבעלותם העביר לחשבון אחר שפרטיו אינם ידועים לזוכה.
הזוכה מציגה תדפיסי כרטיס אשראי מלפני שנה, המעידים על כך שרמת החיים אליהם הורגלה המשפחה הייתה גבוהה ולכן אין בטענת החייב ממש כי לאחר קדם המשפט הזוכה הגדילה את הוצאותיה באופן ניכר.
הזוכה דוחה מכל וכל את טענת החייב, כי הציע לה או לב"כ לערוך התחשבנות וקיזוז לאחר קביעת מזונות זמניים, שכן הסדר זה נועד לייתר בקשה כזו. לטענת הזוכה, לכל היותר הוצע על ידי החייב וב"כ כי לאחר מתן פסק דין סופי ייערכו התחשבנויות, אולם לטענתה דחה ב"כ הזוכה במפורש את ההצעה הנ"ל.
הזוכה טוענת כי לאחר שהוסכם עליהם כי הבית ימשיך להתנהל כבעבר, החל החייב לנקוט בסנקציות כלכליות כנגדה. כך למשל לטענת הזוכה, החייב הפסיק את מימון שירותי עוזרת הבית וסירב להזמין סולר לחימום הבית וכו'.
הזוכה מוסיפה וטוענת כי החייב הוא שהפר את ההסכמה כי החשבון ימשיך להתנהל כבעבר ולא הזוכה. לטענתה, במועד קדם המשפט החייב טרם חסם את חשבון הבנק המשותף ולא החל בסנקציות כלכליות כנגדה, ובעקבות כך, לא היה כל צורך להידרש לשאלת המזונות הזמניים, אלא רק לאחר קדם המשפט החל החייב בהתנהגות זו, כאשר לטענתה "אלימותו הכלכלית של החייב הציבה אותה בפני שוקת שבורה וחרפת רעב ממש" (סעיף 19 לסיכומי הזוכה) ובעקבות כך, נאלצה להגיש בקשה למזונות זמניים.
לטענת הזוכה, החייב חב לה בגין המזונות הזמניים סך כולל של 28,610 ש"ח.
4. מאידך, טוען החייב, כי הזוכה הוציאה כספים רבים, ואף כי הוצאותיה הכספיות היו רבות יותר מהכנסותיהם ובעקבות התנהגות זו של הזוכה, נוצרה בחשבון הבנק המשותף יתרה שלילית גבוהה, אשר אותה החייב נאלץ לכסות באמצעות הלוואות מחשבון הצדדים וחשבון החברה שבבעלותו.
לטענתו, מיד לאחר שהזוכה הצהירה בבית המשפט כי מוותרת על זכותה למזונות זמניים, החלה הזוכה למשוך מחשבון הבנק המשותף סכומי כסף גבוהים במיוחד, הרבה מעבר לצרכי ניהול משק הבית.
לטענת החייב, פנה לזוכה באמצעות ב"כ והעלה בפניו את עניין הקיזוז, ומאחר שלא קיבל כל תגובה על כך, ובמקביל הזוכה המשיכה במשיכת הכספים, לא נותר לחייב אלא להגביל את חשבון הבנק.