החלטה בתיק תיק הוצל"פ

בפני תיק מזונות שבו התבקש מימוש על כספי החייב המצויים בחברת כלל חברה לביטוח בע"מ. החייב אינו משלם את תשלומי המזונות  וצבר חוב מזונות בגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל.

בהודעת חברת הביטוח נמסר כי בפוליסה צבורים כספים כדלקמן:

7,244ש"ח בגין רכיב פיצויים לקצבה. בהקשר זה טענה כלל כי כספים אלה בבעלות המעביד ושיכיים אליו ואינם נמנים עם נכסי החיב

140,154ש"ח בגין רכיב תגמולים לקצבה. בהקשר לכספים אלה ציינה כלל כי כי משיכת כספים תגמולים שלא כדין מהפוליסה כרוכה בניכוי מס במקור בשיעור 35 אחוזים

7,566ש"ח בגין רכיב תגמולים לעצמאיים לקצבה. בהקשר לכספים אלה ציינה כלל כי גם משיכת כספים אלה שלא כדין מהפוליסה כרוכה בניכוי מס במקור בשיעור של 35 אחוזים.

כלל טוענת כי :

"לגבי מימוש כספי פיצויים ותגמולים בקצבה שהופרשו עבור העובד במסגרת עבודתו כשכיר והמיועדים לגיל פרישה, הרי שזכות העובד, לקבל את הכספים בדרך של קצבה, מתגבשת בהגיעו לגיל פרישה. בנוסף על העובד לבקש את תשלום הכספים בדרך של קצבה. עד אז, זכותו לקבלת הקצבה טרם התגבשה והסכומים המיועדים לקצבה משוריינים מפני עיקול. יובהר כי במקרה דנן החייב טרם הגיע לגיל פרישה"

עוד טענה כלל כי כספי פיצויים ותגמולים שהופקדו בקופת גמל לקצבה, אינם ניתנים להעברה לשעבוד ולעיקול בהתאם לסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורין.

לאור האמור לעיל, עתרה כלל לקבלת הוראות תוך ציון כי תכבד כל החלטה שתינתן בהקשר זה.

בא כח הזוכה הגיב לטענות כלל. לטענתו, מדובר בתיק מזונות. מאחר שמדובר בחוב מזונות לטענתו אין מקום להידרש לגובה הסכום שאפשר לעקל, כי אין שום חלק של שכר שמוגן מפני עיקול. לטענת בא כח הזוכה סעיף 25 לחוק הפיקוח על שירותים פנסיונים (קופות גמל ) מאפשר עיקול של הכספים. עוד נטען כי זכותם של הקטינים גוברת על כל שיקול כספי וחסכוני של החייב.

עיינתי בטענות צד ג' והזוכה ואף בפסיקה וחקיקה רלוונטית ואיני סבורה כי יש מקום להורות על מימוש הכספים

אכן, מול זכותו הקניינית של החייב עומדת זכותם של הקטינים למזונות אשר היא זכות במעמד עדיף לו הוריתי על מימוש הכספים היה בכך לאפס את יתרת החוב העדכנית כיום בתיק. אולם, אני סבורה כי אין מקום להורות על מימוש מאחר שזכותו של החייב לכספים אלה טרם התגבשה, וככזו ומאחר שמדובר בעיקול, הרי שלא יכולה לקום לזוכה זכות אלא כ"גודלה" של זכותו של החייב, וככל שהחיייב לא הגיע לגיל פרישה, הרי שאינו זכאי לכספים אלה, ולכן מדובר בזכות עתידית שטרם התגבשה (בר אופיר, מהדורה שביעית, בעמ 902,903 (כרך שני)

מקרה כזה מובחן ממקרה שבו זכותו של החייב התגבשה :"כשזכותו של החייב נתגבשה וגמלה, אין מדובר עוד בכספי פנסיה הראויים להגנה. החייב יכול לממש את הכספים שנצברו לזכותו, ומכאן שכספים אלה הם כספי החייב וניתן להטיל עליהם עיקול" - בר"ע 2662/04 גל קור נ קרן מקפת (לא פורסם)

עוד קבע בית המשפט באותו ענין תוך הפניה לפסיקה נוספת:

"פרשנות זו עולה בקנה אחד, הן עם לשון החוק, תכליתו, הפסיקה שהובאה לעיל וההבחנה בדיני עיקול עליה עמד כב' הנשיא א' גורן, בבר"ע 13911/96 אלומנרקיס בית מסחר לפרופילי אלומיניות בע"מ נ' שמש רות ואח) לפיה בניגוד לקופת גמל רגילה בה הכספים עומדים לרשות העמית בכל עת והוצאתו בטרם עת, אפשרית גם אם ההטבות להן זכאי יפגעו, הרי שבקופת גמל לקצבה הזכות לקבלת הכספים טרם התגבשה, והיא מתקיימת רק בהתקיים מקרים המוגדרים בתקנון.זאת ועוד, הכספים שמקבל העמית בקרן אינם פועל יוצא של הכספים שהופרשו, אלא נקבעים לפי נוסחה מוכתבת לקרן. וכך נקבע:

"זכויותיה  של החייבת בקרן הן זכויות פנסיה עתידיות אשר טרם התגבשו. אין עומדים בקרן, לרשות החייבת, כספים אשר היא יכולה למשוך כעת, ומשאין לה "נכס" אין לנושה מה שיעקל"

ומן הכלל אל הפרט. בענייננו, במועד הטלת העיקול ע"י המערערת טרם התגבשה זכות החייב בכספים בקרן הקצבה, ולפיכך, בדין קבע ראש ההוצל"פ כי משלא הונחה התשתית העובדתית המלמדת כי גמל המועד לתשלום הכספים לחייב, הכספים אינם ניתנים לעיקול"

בענייננו, עולה באופן מפורש מעמדת כלל כי מדובר בקרן שבה הזכות לקבלת הכספים טרם התגבשה.

הזוכה כאמור טוען כי ניתן לממש את הכספים בכפוף לקנס של 35 אחוזים.