החלטה בתיק תו"ח 7084-10-09

פתח דבר

זוהי בקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה, אשר ניתן כנגד המבקשים בגזר דין מיום 02.03.11, והוארך בהחלטת בית המשפט ביום 28.05.12.

רקע

1. ביום 02.03.2011 הורשעו המבקשים/הנאשמים עפ"י הודאתם בביצוע עבודות בנייה טעונות היתר ללא היתר וכן שימוש חורג במבנים שלהלן: 1. פרגולת עץ בשטח כולל של כ-14 מ"ר, גדר עשויה עץ וברזל באורך של כ -26 מ"ר, 3. סגירת מרפסת בשטח כולל של כ - 31 מ"ר באמצעות חלונות זכוכית.

עבודות הבנייה בוצעו ללא היתר בנייה ובסטייה מהיתר מס' 20040101 לפיו לא הותרו המבנים 1 ו 2 והמרפסת הנזכרת בסעיף 3, הייתה אמורה להיות פתוחה.

2. ביום מתן גזר הדין, ציווה ביהמ"ש על הנאשמים להרוס את המבנים שלעיל, תוך 15 חודשים ממועד גזר הדין, דהיינו עד ליום 02.06.12, וכי החל מאותו מועד להשתמש בהם רק לפי הוראות הדין (להלן : "הצו").
3. טרם פג תוקפו של הצו הנ"ל, הגישו המבקשים ביום 10.05.2012 בקשה ראשונה להארכת מועד לביצועו, לתקופה של 15 חודשים (להלן: "הבקשה הראשונה"), כאשר בהחלטה מיום 28.05.12, נדחתה בקשתם הנ"ל, אך יחד עם זאת, ניתנה למבקשים ארכה בת 3 חודשים לביצוע ההריסה, דהיינו עד ליום 28.08.12 (להלן: "ההחלטה הראשונה").

4. משלא הציגו המבקשים היתר בניה לעבודות הבניה הנ"ל, וטרם פגה תקופה הארכה של הבקשה הראשונה, הגישו המבקשים את בקשתם זו בפניי.

טענות המבקשים

5. לטענת המבקשים, מיד עם קבלת ההחלטה הראשונה פעלו במרץ על מנת להביא להוצאת היתר לסגירת המרפסת ולהיתר שימוש חורג במבנה, כאשר ביום 20.06.12 הוגשה לוועדה המקומית לתכנון ובניה (להלן: "הוועדה המקומית"), בקשה לשימוש חורג למבנה קיים ולגיטימציה לקירוי חלל וסגירתו.

6. הוסיפו המבקשים וטענו כי, ביום 16.07.12 החליטה הוועדה המקומית לאשר פרסום לשימוש חורג מקיוסק כפי שמוגדר בתוכנית בניין עיר (להלן: "תבע")  למרכול. 

7. לטענת המבקשים, במאזן השיקולים בין אינטרס הפרט לאינטרס הציבור, יש להעדיף את אינטרס המבקשים אשר פרנסתם מקורה בעסק, כאשר עשו האחרונים מאמצים ניכרים  להכשרת השימוש והבניה, שאם לא יוארך הצו כמבוקש, ייגרמו להם נזקים שאינם ברי תיקון. 

תגובת המשיבה

8. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, לא חלה כל התקדמות תכנונית בעניין הכשרת הבניה, ולעניין הכשרת השימוש, אין בהתקדמות שחלה, משום שינוי בעניין המרפסת שנסגרה, ולעניין השימוש ביתר חלקי המבנה, ספק אם ניתן להתירו על דרך של שימוש חורג, לאור העובדה שהוא מהווה לכאורה סטייה ניכרת מתוכנית, ככל שמדובר במינימרקט שהוקם בשטח ציבורי פתוח, ודינו להיסגר במתכונתו הנוכחית ו/או להיות מותאם להיתר הבניה ולשימוש המותר, שהינו קיוסק.
9. עוד טענה המשיבה כי, בהחלטת הוועדה המקומית מתאריך 16.07.12, לא התייחסה האחרונה לבקשה ללגיטימציה לקירוי חלל וסגירתו. לטענתה, ההיתר אינו נמצא בהישג יד, לא לבניה ולא לשימוש הנזכרים בכתב האישום. 

10. הוסיפה המשיבה וטענה כי, חרף עמדת הוועדה המקומית, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון מתאריך 16.07.12, לא ניתן לאשר את הבקשה לשימוש חורג, וממילא לא יהי בה כדי לייתר את הצו להתאמת המבנה להיתר המקורי, ככל שבעניין הבקשה ללגיטימציה לא ניתנה כל החלטה.

11. עוד טענה המשיבה כי, מאחר ולא ניתן להתיר שימוש חורג במבנה שאין לא היתר, אזיי בהעדר ליגיטימציה לקירוי, לא ניתן להתיר בחלל המקורה שהוא יצר שימוש חורג, כך שאם תתקבל הבקשה לשימוש חורג, לא תכלול זו את החלל שנוצר עקב סגירת המרפסת, והצו המורה להריסה לא יפקע.

12. המבקשים הגישו תשובה לתגובת המשיבה בה חזרו על עיקר טענותיהם שהועלו בבקשה.

דיון ומסקנות