תו"ב
בית משפט השלום באר שבע
|
42755-06-10
22/11/2012
|
בפני השופט:
יואב עטר
|
| - נגד - |
התובע:
1. סלימאן אלקרעאן
2. עבדאללה אלקרעאן
עו"ד אלפסי גדי
|
הנתבע:
ועדה מקומית לתכנון ובנייה שמעונים
עו"ד רמר רועי
|
| החלטה |
בפני בקשה למתן הארכת מועד לביצוע צו הריסה שניתן ביום 14.11.2011, במסגרת גזר הדין בתיק זה ואשר נקבע כי יכנס לתוקפו ביום 14.5.2012.
הבקשה הוגשה לראשונה ביום 13.5.2012, דהיינו, לאחר שצו ההריסה נכנס לתוקפו.
בהחלטתי מיום 13.5.2012, הוריתי כי : "
הבקשה תידון רק לאחר שתוגש בהתאם להוראות תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק) התשס"ט - 2008".
ביום 15.5.2012, הוגשה תגובת המשיבה, וביום 22.5.2012, הוגשה בקשה נוספת למתן ארכה.
בהחלטתי מיום 22.5.2012, קבעתי כי הבקשה אינה עומדת בהוראות סעיף 2 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק) התשס"ט - 2008 (להלן: "
התקנות") וזאת בעיקר נוכח העובדה שלא היה בצרופותיה של הבקשה בכדי לאפשר הבנה מלאה של ההליכים התכנוניים שהתקיימו, מצבם כיום, והאופק התכנוני. בנוסף, צויין באותה החלטה כי לא צורפו גם התצהירים הנדרשים לתקנות. בהחלטתי הנ"ל הוריתי, כי: "
ב"כ המבקשים יגיש בקשה מתוקנת העומדת בתנאי התקנות, בתוך 21 יום מהיום".
ביום 12.6.2012 הוגשה על ידי ב"כ המבקשים דאז בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה המתוקנת, ובהחלטתי מיום 13.6.2012, נעתרתי לבקשה, וציינתי כי: "
המבקשים יגישו את שנדרשו עד ליום 12.7.2012".
ביום 11.7.2012 הוגשה בקשה נוספת למתן ארכה להגשת הבקשה המתוקנת, ובהחלטתי מיום 13.7.2012, קבעתי כי: "
נוכח אילוצי יומנו של בית המשפט הבקשה המתוקנת תוגש עד ליום 18.7.2012".
המבקשים לא עשו דבר, ורק ביום 15.10.2012, הוגשה בקשה שכותרתה:
"בקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה שניתן במסגרת גזר דין לפי סעיף 207 לחוק התכנון והבניה".
בבקשה מיום 15.10.2012, טען ב"כ המבקשים, כי המבקשים עשו מאמצים רבים כדי להכשיר את המבנה, ופירט את הפעולות שעשו. נטען בבקשה כי מחודש מאי 2013, ניתן יהא לקבל היתרי בניה ולהכשיר את המבנה כאמור. עוד נטען בבקשה, כי: "
אין להתעלם גם מהעובדה כי המבקשים כאן טוענים לבעלות על המקרקעין האמורים במסגרת תביעת בעלות שהוגשה לפקיד ההסדר, ומצורפת לבקשה זו, ומהווה חלק בלתי נפרד מבקשה זו".
ב"כ מבקשים ציין כי המבקשים מצייתים לצו הפסקת העבודה ואיסור השימוש במבנה.
בתגובתו ציין ב"כ המשיבה, כי גם בגזר הדין ציין בית המשפט, כי אינו רואה אופק תכנוני בעתיד הנראה לעין, ועמד על העובדה כי המבקשים: "...
בחרו שלא ללכת בדרך החוק, ולמעשה, עשו דין לעצמם, תחת טענה לבעלות במקרקעין, הם ביקשו להעמיד את מוסדות התכנון, בפני עובדה מוגמרת ולרכוש לעצמם יתרון תכנוני על פני אלו הבוחרים לציית לחוק... ... איש על מקום תביעתו יבנה, ללא הכרעה בזכויותיו במקרקעין, ולבטח ללא תכנון...".
ב"כ המשיבה הדגיש כי המשיבה מתנגדת נחרצות למתן ארכה ולו של ימים ספורים הן מן הטעם שהבקשה עומדת בתנאי התקנות, והן מן הטעם שהמבנה נבנה על אדמות מדינה, שיעודן שצ"פ.
ב"כ המשיבה הדגיש כי אין כל אופק תכנוני קרוב ונראה לעין להכשרת המבנה והדגיש כי אין למבקשים כלל זכויות בקרקע וכי זו לא הוקצתה למבקשים מעולם.
ב"כ המבקשים הדגיש בתגובה לטענות המשיבה כי למבקשים זיקה למקרקעין אשר באה לידי ביטוי בהגשת תביעת בעלות על המקרקעין, וכי מן הצרופות עולה אופק תכנוני.
דיון
סעיף 207 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 [תיקון אחרון: 28/03/11]. קובע:
"מועד לביצוע הצו [תיקון: תשנ"ה]
בית המשפט רשאי, בזמן מתן צו לפי סעיפים 205 או 206 ובכל עת לאחר מכן, לקבוע את המועד לביצועו, ורשאי הוא להאריך מועד שקבע, אם ראה טעם לעשות כן".
לעניין אופן הגשת בקשות לקבלת ארכה נקבעו תקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), התשס"ט - 2008. סעיף 2 לתקנות קובע: