תו"ב
בית משפט השלום קריות
|
32799-05-11
04/08/2011
|
בפני השופט:
לובנה שלאעטה חלאילה
|
| - נגד - |
התובע:
חמזי זוביידאת
|
הנתבע:
ועדה המחוזית לתכנון ובניה - חיפה
|
| החלטה |
1. לפניי בקשה לביטול צו הריסה מינהלי שניתן ביום 12.5.2011 ע"י יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה - חיפה (להלן: "
המשיבה/הוועדה") לפי סעיף 238א לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 (להלן "
החוק").
צו ההריסה ניתן ביחס לבניין שהוקם על מקרקעין הידועים כגוש 10467 חלקות 5+7, נ.צ 211752/738755 במקבץ בנייה: זבידאת מערב (להלן: "
המקרקעין"). הבניין תואר בצו כ- "מבנה קשיח - בלוקים, קומה אחת בגודל של כ- 64 מ"ר, ללא טיח" (להלן: "
הבניין").
2. עם הגשת הבקשה, ניתן צו ארעי לעיכוב הצו ונתבקשה תגובת המשיבה. עם הגשתה של זו נקבע דיון במעמד שני הצדדים. בדיון נחקרו המבקש ומפקח הבנייה מטעם הוועדה, מר בראונשטיין (להלן: "
המפקח
מטעם הוועדה") ובתום הדיון סיכמו באי כוח הצדדים את טיעוניהם בע"פ.
הבקשה לביטול צו ההריסה
3. בגוף בקשתו סוקר המבקש את ההיסטוריה התכנונית של כפר מגוריו (כפר בלתי מוכר), פזורת זבידאת מערב (להלן: "
השכונה") ומסביר את הרקע לבנייה נשוא הצו.
4. המבקש טען כי מדובר בשכונה וותיקה הנמצאת בכפר בלתי מוכר, סמוך ליישוב בסמת טבעון. השכונה כוללת כשלושים בתי אב שמתגוררים בפחונים וצריפים וסובלים ממצב סוציו-אקונומי ירוד והיא נעדרת תשתיות בסיסיות כמו חשמל ומים ואין בה מוסדות כלשהם.
המוסדות הרשמיים במדינה, הכירו בבעיית התושבים, אך עד היום לא ניתן להם פתרון תכנוני.
במהלך שנת 2007, כך נטען, התקיימו דיונים מורחבים ונערכו סיורים בשכונה ע"י הגורמים המקצועיים (בין היתר, הוועדה המחוזית לתו"ב ומינהל מקרקעי ישראל); ראש המועצה המקומית של בסמת טבעון הודיע, בשם תושבי השכונה, על הסכמתם לעבור משכונתם למקום סמוך, בתחום שיפוט בסמת טבעון, לשם אכלוסם ביישוב קבע.
ביום 29.12.2009 אישרה הועדה המחוזית לתו"ב תוכנית חפאג/1341, אשר נועדה ליצור מסגרת תכנונית, שתאפשר מעבר אוכלסיית השכונה לשכונת מגורים חדשה, שתתוכנן ותפותח עבורם בסמיכות לישוב בסמת טבעון (להלן: "
תוכנית הפינוי").
5. לטענת המבקש, הטיפול בתוכנית יישוב בני השכונה, התעלם מהמצב הזמני וממצוקת הדיור ש"חונקת" בינתיים את התושבים ומהעובדה כי מספר משפחות ממשיכות להתגודד, באותו צריף, הן בימי החום והן בימי הקור.
במהלך שנת 2010 ובתחילת שנת 2011, פנו התושבים לא פעם, באמצעות בא כוחם, לוועדה המחוזית ולמינהל מקרקעי ישראל כדי לברר את התקדמות התוכנית ואת לוח הזמנים לביצועה. הם הסבירו את מצוקתם ואת מחאתם נגד הבירוקרטיה והסחבת בטיפול בעניינם, אך לא זכו להתייחסות עניינית ע"י הגורמים הרשמיים.
המבקש טען כי המדינה נוקטת בסחבת ונמנעת מלהוציא תוכנית מגירה לפועל ונמנעת מלחבר את בני המקום לרשת חשמל ומים ואף נלחמת בתושבי השכונה ומונעת מהם לשפץ את הפחונים המשמשים אותם למגורים (ע"י נקיטה בהליכים משפטיים).
6. המבקש טען כי נוכח הבטחות המדינה שלא קוימו ונוכח הסחבת שנוקטת בה בטיפול בעניינו של המבקש ושל בני השכונה, עומדת לו טענה של
הגנה מן הצדק בהיותו קורבן להתנהלות פסולה מטעם המדינה והזנחה בת שנים שהביאו את בני השכונה לבנות בניה ארעית, לצורך מתן מענה לחיי היום יום שלהם, עד שתואיל המדינה להעבירם ליישוב קבע.
7. המבקש עתר לביטול צו ההריסה המינהלי ולחילופין לעיכוב ביצועו עד השלמת תוכנית הפינוי, הכל מן הטעמים הבאים :
א. צו ההריסה ניתן בחוסר ו/או חריגה מסמכות ו/או בניגוד להוראות סעיף 238א לחוק. היה על המשיבה לנקוט בדרך המלך ולפנות לקבלת צו הפסקה שיפוטי כך שההחלטה תהיה כפופה, באופן נרחב, לביקורת שיפוטית.
ב. לצו ההריסה לא צורף תצהיר מתכנן המחוז ולא הוצגה אסמכתא לפיה קוימה חובת ההתייעצות עם נציג שר המשפטים כאמור בסעיף 238א(ב).
ג. הצו הוצא בניגוד לסעיף 238(א)(ח) לחוק, שכן אינו דרוש למניעת עובדה מוגמרת, וניתן בשיהוי רב שלא מאפשר הפעלת ההליך המינהלי. המפקח מטעם הוועדה ראה את ראשיתה של הבניה ביום 9.1.2011 ולא הורה למבקש להפסיק את העבודות.
ד. אין למבקש כוונה ליצור עבודות מוגמרות בשטח. הטיפול בפינוי תושבי השכונה מתארך מסיבות בירוקרטיות והמבקש נאלץ לשפץ בצורה ארעית את הצריף המשמש כבית משפחה ולהרחיבו במעט בתוספת ארעית בלבד.
לטענתו אין מדובר בהקמת בניין וגם לא בבניין המחובר חיבור של קבע, אלא בעבודת הרחבה ארעית ומצומצמת למדי.