1. כנגד הנאשים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של ביצוע שימוש חורג במקרקעין ללא היתר לפי סעיפים 145 (א)(3), 204 (א) ו- 208 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965 וכן תקנה 1 (1) לתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר) תשכ"ז - 1967. ב- 1.5.11 התקיים דיון בפני במעמד בא כח המאשימה והנאשמת 1. הנאשמת 1 היא עורכת דין במקצועה ובחרה לייצג את עצמה. הנאשמת 1 טענה במעמד הדיון שכתב האישום כנגדה הוגש בדרך של אכיפה בררנית המצדיקה את ביטול כתב האישום לגביה. לאור האופן הכללי שבו הועלתה הטענה הוריתי לנאשמת 1 להגיש טיעונים בכתב תוך 21 ימים על מנת שתפרט את ההיבטים העובדתיים והמשפטיים שבטענתה. כמו כן, קבעתי שהמאשימה תגיש תשובה בכתב 21 יום לאחר מכן. דא עקא, הנאשמת 1 לא הגישה טיעונים כלשהם בעניין זה ולפיכך המאשימה, ובצדק, לא הגישה תשובה. ב- 1.6.11, בעקבות בקשה לקבלת "
חומר חקירה" מטעם הנאשמת 1 שאליה אתייחס בהמשך, ביקשתי הבהרות מבאי כח הצדדים לעניין גורל הטענה בדבר אכיפה בררנית שהועלתה בדיון ב- 1.5.11. הנאשמת 1 הגישה הודעת הבהרה שמתייחסת לבקשה לקבלת "
חומר חקירה" ומבלי להתייחס לטענתה בדבר "
אכיפה בררנית".
2. ב-9.5.11 הנאשמת 1 שלחה לבא כח המאשימה בקשה הנושאת את הכותרת הבאה "
בקשה לעיון ולצילום מסמכים וראיות מתיקי הועדה". הבקשה מנוסחת כדלקמן :
"בית המשפט הנכבד מתבקש להורות לועדה לאפשר לח"מ לעיין ולצלם מסמכים מתיקי הועדה.
להלן נימוקי הבקשה :
1. בתיקי הועדה מצויים מסמכים וראיות הדרושים לח"מ להכנת טיעוניה והגנתה של המבקשת.
2. הגם שתיקי הועדה אמורים להיות פתוחים לעיון חופשי של הצבור הדבר איננו כך.
3. המבקשת זכאית עפ"י דין לקבל כל חומר ראיות המצוי בתיקי הועדה והדרוש לה להכנת טיעוניה והגנתה.
4. צו זה מבוקש על מנת לאפשר עיון וצילום בלתי מופרעים בתיקים.
5. יהיה זה מן הדין ומן הצדק להעתר לבקשה.
6. אשר על כן מתבקש ביהמ"ש הנכבד ליתן צו כמבוקש.
טובה כהן - עו"ד"
הא ותו לא. לא ברור מהבקשה מהם אותם "
מסמכים מתיקי הועדה" שיש בהם כדי לקדם את הגנתה של הנאשמת 1. כמו כן, לא ברור מהבקשה כיצד אותם "
מסמכים מתיקי
הועדה" עונים על ההגדרה של "
חומר חקירה" לפי סעיף 74
לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982 (להלן "
החסד"פ"). אין כל פירוט הכיצד "
המסמכים" (הבלתי מוגדרים) אותם מבקשת הנאשמת 1 יש בהם כדי לזרות אור על טענת האכיפה הבררנית שבפי הנאשמת 1.
3. המאשימה הגישה תשובה לבקשה ובה הביעה את התנגדותה לבקשה מן הטעם שמדובר ב-"
מסע ציד" בלבד. הנאשמת 1 הגישה תשובה לתגובה ובה טענה שהתיקים שבידי המאשימה אינם חסויים אלא תיקים שהתנהלו בבית משפט בדלתיים פתוחות וכי בדיקת התיקים תסייע בידה לבסס את טענתה בדבר אכיפה בררנית. הנאשמת 1 צירפה לתגובתה העתק מכתבה בעיתון "
גלובס" לפיה קיים חשש לאכיפה סלקטיבית במושב עמיקם וכן במדיניות האכיפה במנהל מקרקעי ישראל במחוז חיפה. בכתבה יש הפנייה למקרה הפרטני של האלוף יואב גלנט שטופל, כך לפי הכתבה, "
ביד רכה", לעומת אחרים שטופלו ביד קשה.
4. "חומר חקירה"כמשמעותו
בסעיף 74 ל
חסד"פ[נוסח משולב] התשמ"ב- 1982,הוא חומר המצוי בגרעין הקשה של תשתית ראיות התביעה ולו שלושה מאפיינים: ראשית- חומר הרלוונטי לכתב האישום והרלוונטיות מתפרשת בהרחבה; שנית- המושג
"חומר חקירה" מתפרש גם על ראיות המשתייכות לפריפריה של האישום; שלישית- אין לכלול בגדר
"חומר החקירה" ראיות שהרלוונטיות שלהן אינה קיימת, או שהיא רחוקה או שולית בלבד (ראו בעניין זה בש"פ 91/08
מדינת ישראל נ' שיבלי, פורסם בנבו, פסקה 6 להחלטתה של כב' השופטת פרוקצ'יה) . המונח "
חומר חקירה " זכה לפרשנות מרחיבה ככולל כל חומר הקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרשת במהלך המשפט (בש"פ 9322/99
מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 376, 381). אולם, רחבה ככל שתהא פרישתו של המונח
"חומר חקירה", אין היא בלתי מוגבלת. אין גם להפליג למרחקים ולכלול במונח
"חומר חקירה" ראיות שהרלוונטיות שלהן לתביעה הפלילית הנדונה היא רחוקה ושולית (ראו בש"פ 3071/11
בן שטרית נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו, פסקה 7 להחלטתה של כב' השופטת ארבל). יחד עם זאת, אין לחייב את התביעה במסירת חומרים לפי
סעיף 74 ל
חסד"פאם מדובר בניסיון ספקולטיבי בלבד לאיתור חומר שיסייע לנאשם בהגנתו, שיהיה בבחינת מסע דייג EXPEDITIONFISHING(ראו בג"צ 233/85
אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט(4) 124, 132 ; בש"פ 1372/96
דרעי נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 177, 183). לפיכך, כאשר מונחת על שולחנו של בית המשפט בקשה לפי
סעיף 74(ב) ל
חסד"פ,שומה על הסנגור להראות כי בקשתו נשענת על נקודת אחיזה ממשית (ראו בש"פ 6507/09
קצב נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו, פסקה 9 להחלטתה של כב' השופטת ארבל).
5. הסוגיה של קבלת
"חומר חקירה" לפי
סעיף 74 לחסד"פ מוסדרת עפ"י קריטריונים ברורים כפי שפורטו בפסיקה שהובאה לעיל. ככל שבקשה לקבלת חומר חקירה איננה עומדת בקריטריונים שנקבעו בפסיקה, הרי שמדובר בלא יותר מאשר מסע דיג. זה בדיוק המקרה שעומד בפני היום. בתיק שבפני, בהתחשב באופן שבו הועלתה הטענה בדבר אכיפה בררנית, הנאשמת 1 לא הציגה ראיות ראשוניות להראות שמדובר באכיפה בררנית. הנאשמת 1 מבקשת לקבל את "
מלוא התיקים" שבטיפול המאשימה, ולאחר שתעבור על כולם תבדוק אם יש בסיס לטענה בדבר אכיפה בררנית. הכתבה מעתון "
גלובס" אין בה ולא כלום למקרה שבפני. ככל שיש אכיפה בררנית של חוקי התכנון והבניה באזורים גיאוגרפיים שונים ברחבי המדינה, הרי ששומה על מי שמעלה טענה בדבר אכיפה בררנית להראות זיקה למקרה הקונקרטי שניצב בפני בית המשפט, הווה אומר, ליישוב הספיציפי שבו בוצעה העבירה נשוא כתב האישום וכן לסוג העבירות הספציפיות שיוחסו לנאשמת בכתב האישום. לא התרשמתי שהחומר שמבוקש על ידי הנאשמת 1 מהווה "
חומר חקירה" המצוי בגרעין הקשה של תשתית ראיות התביעה ואף לא בפריפרייה של האישום. מדובר בניסיון ספקולטיבי בלבד לאיתור חומר שייתכן שיסייע לנאשמת 1 בהגנתה וייתכן שלא.
6. סוגיה דומה למקרה שבפני נדונה ב-ב"ש 4843/08(י-ם)
מדינת ישראל נ' בן גביר (פורסם בנבו, החלטת כב' השופט צבן, בית המשפט המחוזי בירושלים). במקרה זה הוגש כתב אישום כנגד המשיב לבית משפט שלום המייחס לו עבירות של קיום הפגנה מול ביתו של הרב הצבאי הראשי לשעבר. המשיב הגיש בקשה לבית משפט שלום, לפי
סעיף 74 ל
חסד"פ,וביקש שיימסרו לידיו תיקי חקירה שנפתחו כנגד אחרים, אשר לטענתו הפגינו מול ביתם של אנשי ציבור אחרים, וזאת במטרה לנסות לבסס טענה של הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית, לפיה אותם אחרים לא הועמדו לדין, וזאת חרף העובדה שביצעו עבירה דומה לזו שבוצעה על ידי המשיב. בית משפט השלום נעתר לבקשה והמדינה הגישה על כך ערר לבית המשפט המחוזי, אשר קבע שהחומר המבוקש איננו בגדר
"חומר חקירה" לפי
סעיף 74 ל
חסד"פ.
7. ככל שהנאשמת 1 מעוניינת בקבלת
מידע כללי על נוהלי האכיפה של העבירה המיוחסת לה בכתב האישום על מנת לנסות לבסס את טענתה בדבר אכיפה בררנית, הרי שהדרך פתוחה בפניה להגשת עתירה מנהלית לכבוד בית המשפט המחוזי לפי
חוק חופש המידע, התשנ"ח- 1998,וזאת כפי שנעשה במקרים שלהלן: עת"מ 814/07
סגל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, פס"ד של כב' נשיאה, השופטת ארד, בית המשפט המחוזי י-ם), עת"מ 1084/07
קורדובה נ' עיריית ירושלים (פורסם בנבו, פס"ד של כב' השופט סולברג, בית המשפט המחוזי י-ם). רצון לקבלת מידע כללי על נוהלי אכיפה הינו מסוג העניינים שמצויים בדלת אמותיו של
חוק חופש המידע, התשנ"ח- 1998.מדובר בהליך מנהלי מובהק, ואין מקום שהערכאה הדיונית שדנה בתיק הפלילי תיטול לעצמה, במסגרת דיון לפי
סעיף 74 ל
חסד"פ, סמכויות שיוחדו בחוק לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
8. לאור כל האמור לעיל, בקשתה של הנאשמת 1 לקבלת "
מסמכים מתיק הועדה" נדחית.
המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.