תו"ב
בית משפט השלום בקריות
|
14682-12-09
07/03/2013
|
בפני השופט:
לובנה שלאעטה חלאילה
|
| - נגד - |
התובע:
ראג'ח ג'דבאן
|
הנתבע:
ועדה מרחבית תכנון מעלה נפתלי
|
| החלטה |
לפניי בקשתו של הנאשם 2 (להלן "
הנאשם"), המוגשת לפי סע' 153 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב- 1982 (להלן: "
החוק"), להתיר חזרתו מהודאה שניתנה ביום 26.6.12 ולבטל בכך את הרשעתו מאותו יום.
השתלשלות ההליכים ובקשת הנאשם
1. נגד הנאשם ונגד בנו (הנאשם 1) הוגש כתב אישום, בגדרו נטען כי הם ביצעו עבודות בנייה ושימוש, של בית מגורים בשטח כולל של 150 מ"ר, ללא קבלת היתר ומחוץ לתחום תוכנית המתאר בשטח המיועד לשמורת טבע (להלן: "
העבודות"). העבודות בוצעו במקרקעין הידועים כגוש 19471 חלקה 13 (תת חלקה 3 מגרש מוצע 3/6) (להלן: "
המקרקעין").
עוד נטען כי הם הפרו צו הפסקה שניתן ע"י בימ"ש שלום קריות (תיק 9336-08-09), אשר ציווה עליהם להפסיק את עבודות הבנייה והשימוש הנ"ל, כל עוד לא הוצא היתר.
בכתב האישום יוחסו להם עבירות של ביצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר והפרת צו הפסקה שיפוטי.
2. בישיבת ההקראה שהתקיימה ביום 14.12.2010 נכחו הנאשם מס' 1 ועו"ד שנאן, מי שייצג בעבר ומייצג היום את שני הנאשמים
הנאשם מס' 1 טען לחוסר תום לב ולאכיפה בררנית מצידה של המאשימה, המקימים לו לשיטתו, הגנה מן הצדק המצדיקה ביטול כתב האישום.
הנאשם 2 לא התייצב, כאמור, ומפי בא כוחו נמסר כי הוא הגיש בקשה לעיכוב הליכים וממתין להחלטה.
3. בירור הבקשה לעיכוב הליכים ארך זמן ממושך, כשבין לבין נדחו לא מעט דיונים שנקבעו בתיק בשל כך וביום 8.1.12 הודיעה המאשימה כי הבקשה נדחתה ע"י היועץ המשפטי לממשלה.
4. בישיבה ההקראה שנקבעה ליום 28.2.12, השיב בא כוחם של הנאשמים, מבלי שאלה נכחו בדיון, בכתב האישום וכפר בעובדותיו תוך שטען כי הנאשמים "לא בנו ואין להם זיקה לבנייה נשוא כתב האישום".
בהתאם, נקבע התיק להוכחות ליום 26.6.2012. לישיבת ההוכחות לא התייצבו הנאשמים ובפתח הדיון ביקש בא כוחם להתיר להם לחזור מהכפירה וביהמ"ש נעתר לבקשה. באותו מעמד, הודיעה המאשימה על תיקון כתב האישום ע"י מחיקת העבירה של הפרת צו הפסקה שיפוטי, ככל שהיא מתייחסת לנאשם 2.
5. לאחר תיקון כתב האישום הודיע ב"כ הנאשמים כי כתב האישום המתוקן הוקרא למרשיו ולאחר שהבינו אותו הם מודים בעובדותיו. מפיו נמסר לפרוטוקול "אבקש להדגיש כי ביחס לנאשם מס' 2 הודאתו נובעת נוכח הבעלות הרשומה שלו במקרקעין, בהתאם לסעיף 208 לחוק התכנון והבניה".
הנאשמים הורשעו לפי הודאתם והדיון נדחה לבקשת הסניגור, לטיעונים לעונש ליום 12.9.2012. בבסיס הדחייה עמד רצונו להיערך להצגת מסמכים אודות נסיבותיהם האישיות של הנאשמים.
מועד זה נדחה, לבקשת הסניגור, אשר הודיע כי הצדדים מנהלים משא ומתן לעניין העונש וכי בכוונתו לזמן עדים לטיעונים לעונש, ככל שלא יגיעו הצדדים לידי הסכמות (ראו בקשה מיום 11.9.12).
6. ביום 15.11.12, לאחר חלוף יותר מ - 4 חודשים מיום הרשעת הנאשם על בסיס הודאתו ופחות משבועיים מהמועד שהיה קבוע לטיעונים לעונש, הוגשה בקשתו של הנאשם להתיר לו לחזור בו מההודיה.
טענתו העיקרית של הנאשם היא כי הודאתו ניתנה מחמת טעות. לשיטתו, ההודאה התבססה על כך שהוא הבעלים הרשום של המקרקעין נשוא כתב האישום, כאשר בדיעבד התברר כי הם עדיין רשומים ע"ש מינהל מקרקעי ישראל.
לשיטת הסניגור, אילו נכח הנאשם בדיון סביר להניח כי היה מעמיד את הדברים על דיוקם בנוגע לבעלות הרשומה במקרקעין.
עפ"י הנטען, הבקשה מוגשת מתוך אמונה עמוקה כי הנאשם יוכל להוכיח את חפותו ובשל סיכויי הגנה טובים הנשענים, בין היתר, על הוראת סע' 208 לחוק התכנון והבניה, שכן הוא נקט באמצעים נאותים כדי למלא אחר הוראת החוק ומסר למאשימה את פרטי המחזיקים בפועל במקרקעין.
7. המאשימה מתנגדת לבקשה.