החלטה בתיק תא"ק 6692-07-08

בענין : בקשה לביטול פסק דין

1.         ביום 1.7.95 נערך הסכם במסגרתו רכשו הנתבעת 2 ובעלה דאז מיכאל נוזיק (להלן:"מיכאל"), דירה ברחוב דוד אלעזר 215/2 בצפת ממשה וגיזל פרג'ון תמורת 54,000 דולר. לצורך מימון רכישת הדירה נטלו הנתבעת ומיכאל מהתובע הלוואה על סך 142,000 ש"ח ביום 31.7.95. במועד מאוחר יותר, ביום 10.12.96 נטלו הנתבעת ומיכאל הלוואה נוספת ע"ס 28,000 ש"ח ששימשה לצורך שיפוץ הדירה . ההחזר של שתי ההלוואות הובטח במשכנתא על הדירה.

2.         הנתבעת עלתה לישראל מלטביה בשנת 1993 כאשר כבר הייתה נשואה למיכאל. הנתבעת  מתקשה מאוד בקריאת עברית עד עצם היום הזה.

3.         ביום 17.8.97 הוגשה תביעה כספית ראשונה בגין חוב פיגורים של ההלוואה הראשונה. ביום 21.1.98 הוגשה תביעה כספית ראשונה בגין חוב פיגורים של ההלוואה השניה. בשני המקרים ניתנו פסקי דין בהעדר הגנה כאשר הכתובת של שלושת הנתבעים היא כתובת הדירה.

4.         מערכת היחסים בין הנתבעת לבין מיכאל לא עלתה יפה. ביום 30/12/98 אישר בית המשפט לענייני משפחה בקרית שמונה הסכם בין הנתבעת לבין מיכאל בנוגע לבתם הקטינה ובנוגע לחלוקת הרכוש. ביום 8/6/99 תוקן ההסכם בעניין הדירה ונקבע כי הדירה והמשכנתא יועברו לבעלותו הבלעדית של מיכאל, אשר ידאג לפטור את הנתבעת מהחיובים שלה בבנק ולהעביר את הזכויות בדירה על שמו תוך 3 חודשים. באותו מועד אישר בית המשפט את הגירושין של הצדדים.

5.         ביום 24/6/99 חתם מיכאל על הסדר עם התובע. ביום 23/5/00 פתח התובע בלשכת ההוצאה לפועל תיק מימוש כנגד הנתבעת ומיכאל (תיק הוצל"פ 02-15116-00-4 להלן: "תיק המימוש"). ביום 30/6/00 נמסרה אזהרת ההוצאה לפועל בתיק המימוש בכתובת הדירה לטטיאנה ואנטולי מהמשפחה ע"י פקיד המסירה נאסר נאסר.

6.         מעיון בנסח הטאבו של הדירה (נספח ג' לבקשה לביטול פסק דין), עולה בבירור כי רישום הזכויות בדירה על שם הנתבעת ומיכאל הושלם רק ביום 28/10/99,  לאחר המועד בו מיכאל התחייב להעביר את מלוא הזכויות והחובות בדירה ובמשכנתא על שמו ולאחר ההסדר בין מיכאל לבין התובע.

7.         עיון בנספח ו' לבקשה לביטול מלמד כי ביום 15/7/99 דיווחה הנתבעת לשלטונות המס על העברת חלקה בדירה למיכאל בהתאם לפסק הדין מיום 8/6/99. לעומת זאת עיון בנספח ז' לבקשה לביטול פסק דין מלמד כי הנתבעת דיווחה למשרד הפנים על כך שאינה מתגוררת עוד בדירה רק ביום 12/1/03.

8.         הנתבעת הסבירה בחקירתה הנגדית היום כי לא טרחה לוודא שמיכאל מקיים את התחייבותו על פי הסכם הגירושין להעביר את הדירה והמשכנתא על שמו כיוון שקיבלה תעודות זכאות דרך התובע וכל התיק שלה אצל התובע הועבר לידי עמידר, לצורך בחינת זכאותה לדיור ציבורי. הנתבעת צירפה לבקשה לביטול פסק דין מסמכים המראים כי נמצאה זכאית לסיוע בשכר דירה כבר בשנת 2001 ואף מימשה בפועל זכאות זו במסגרת הסכמי שכירות החל מיום 1/11/01. בתעודות הזכאות שצורפו צוין במפורש המועד בו הוגדרה הנתבעת כחד הורית מתאריך הגירושין מיום 8/6/99.

9.         מהמסמכים הרבים שצורפו לתגובת התובע לבקשה לביטול פסק דין עולה בבירור כי מיכאל ידע בפועל על פתיחת תיק המימוש ואף ערך שורה של הסכמים עם התובע בשנים

             2000-2002 וזאת כדי למנוע פינוי הדירה. אף אחד מההסכמים האלו לא כולל כל איזכור של הנתבעת. נתון זה לבדו מחזק באופן משמעותי את טענת הנתבעת לפיה התובע ידע או לכל הפחות צריך היה לדעת כי הנתבעת ומיכאל התגרשו וכל הזכויות והחובות של הנתבעת בדירה הועברו למיכאל.

10.        מסקנה לכאורית זו בדבר ידיעת התובע מתחזקת מעיון בסעיף 30 לתגובת התובע לפיו חתם מיכאל לבדו על פינוי מרצון של הדירה ביום 13/11/03.

            ביום 3/12/03 תפס כונס הנכסים אריה בן ארי חזקה בנכס והחל לפעול למכירתו. ביום 6/2/06 מונתה באת כוחו הנוכחית של התובע, עו"ד רחל מנור, ככונסת נכסים במקום עו"ד אריה בן ארי.

11.        ב"כ התובע מסבירה בהרחבה את הפעולות שבוצעו לצורך מכירת הדירה במסגרת תיק המימוש ממועד תפיסת החזקה בסוף שנת 2003 עד חתימת הסכם המכר מיום 21/12/08.

12.        ביום 14/7/08 הוגשה במסגרת תיק זה תביעה כספית של התובע על סך 150 אלף ש"ח נגד מיכאל, הנתבעת וולדימיר. זה המקום לציין כי על פי נתוני משרד הפנים מיכאל עזב את הארץ לבלי שוב ביום 14/12/05. לפי נתוני משרד הפנים במועד הגשת התביעה התגוררה הנתבעת ברח' צה"ל 11/77 בצפת. על פי גרסת הנתבעת שלא נסתרה, הנתבעת מתגוררת ברח' צה"ל 11/77 מכוח הסכם שכירות, כאשר הנתבעת מממנת חלק מדמי השכירות באמצעות סיוע בשכר דירה על בסיס תעודת זכאות שהופקה בסיוע חברת עמידר והתובע.

13.        כתב התביעה כולל פירוט של יתרת חוב בשתי ההלוואות על סך 279,918 ש"ח. ב"כ התובע מסבירה כי התובע בחר להעמיד את סכום התביעה על סך 150 אלף ש"ח בלבד לצורכי חיסכון באגרה ולאור יכולת ההחזר כפי שבאה לידי ביטוי מחקירת הלווים והערבים.

14.        ביום 23/9/08 הודבק כתב התביעה המיועד לנתבעת על דלת ביתה ברח' צה"ל 11 ג' דירה 77 בצפת על ידי המוסר ג'מיל עבד אלקאדר (להלן: "ג'מיל") וזאת בביקור השלישי במקום. ג'מיל נחקר היום ממושכות על האמור באישור המסירה בתצהיר הכללי מיום 24/9/08 ובתצהיר המפורט מיום 8/3/10. התברר בחקירה כי ג'מיל נוהג לעשות שימוש בשני סוגים של חתימות במסגרת עבודתו. עוד התברר כי במקרים מסוימים ג'מיל לא ממלא את פרטי אישור המסירה במעמד ביצוע המסירה אלא במועד מאוחר יותר וזאת בשל אילוצים (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 12-14). לאחר ששמעתי את עדותו של ג'מיל והתרשמתי ממנה באופן בלתי אמצעי, אני קובע כי אני נותן אמון בעדותו של ג'מיל ומבסס עליה את הממצא לפיו כתב התביעה הודבק במענה המעודכן של הנתבעת ביום 23/9/08.

15.        על בסיס אישור המסירה הנ"ל ניתן ביום 20/7/10 פסק דין בהעדר כנגד הנתבעת. הנתבעת הכחישה את קבלת כתב התביעה כמו גם קבלת כל מסמך הנוגע להליכים המשפטיים שקדמו למתן פסק הדין, למעט הודעה על זכות הפידיון טרם אישור המכירה של הדירה בתיק המימוש. גרסת הנתבעת לעניין זה לא קרסה ולא התערערה במסגרת החקירה הנגדית. מסירה שמבוצעת בהדבקה היא לעולם מסירה חשודה שכן לא מן הנמנע כי כתב התביעה שהודבק הועף על ידי הרוח, נלקח על ידי עוברים ושבים וכיוצ"ב אפשרויות שונות ומשונות בעטיין לא הגיע אל הנמען.

16.        פסק הדין הומצא לנתבעת ביום 15/8/10. הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק דין ביום 24/10/10. עיון ביומן לשנת 2010 מלמד כי בהתחשב בפגרת הסוכות המועד האחרון בו היה על הנתבעת להגיש את הבקשה הוא 11/10/10. סמכותו של רשם להאריך מועדים שאובה מסעיף 90 לחוק בתי המשפט ולא מתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי. בהתאם אין חובה להצביע על טעם מיוחד המצדיק להאריך את המועד ואף אין חובה להגיש בקשה להארכת מועד. בנסיבותיו של תיק זה, אני סבור כי איחור בן 13 ימים בהגשת הבקשה אינו מצדיק דחיית הבקשה על הסף מבלי לבחון את סיכויי ההגנה. מסקנתי זו מבוססת על המסמכים הרבים אותם טרחו הצדדים וצירפו לכתבי טענותיהם כמו גם על ההשקעה הרבה שנדרשה כדי לצרף את המסמכים הרלבנטיים שצורפו לבקשה לביטול פסק הדין. מסקנתי זו מבוססת גם על העובדה כי התובע בחר שלא לצרף תצהיר לתמיכה בעובדות התגובה ובכך מנע בירור ולו ראשוני של טענות הנתבעת בדרך של חקירת המצהיר מטעם התובע .