אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 57829-08

החלטה בתיק תא"ק 57829-08

תאריך פרסום : 24/11/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב
57829-08
12/05/2013
בפני השופט:
אריה ביטון

- נגד -
התובע:
יעקב גבאי
הנתבע:
בנק אוצר-החייל סניף נווה רסקו
החלטה

בפניי מונחת בקשה לביטול פסק דין, שניתן במעמד צד אחד ובהיעדר הגנה ביום 21/9/09.

טענות הצדדים

1.         בבקשתו זו, טוען המבקש, כי מעולם לא קיבל הוא את כתב התביעה וההזמנה לדין בתיק זה. לטענתו, במועד המסירה הנטען בידי המשיב, יום ה- 21/6/09, לא התגורר הוא כלל במקום המסירה הנטען, דהיינו ברחוב הנרקיס 16 בראשון לציון, ואף לא ברחוב הנרקיס 20 בראשון לציון, כמופיע על גבי תצהירו של המוסר, מקום בו מתגוררת אמו האלמנה של המבקש, אלא שבאותה תקופה התגורר הוא ברח' ארלוזורוב 112 בתל-אביב. על כן, לטענתו, משנפל פגם במתן פסק הדין בשל העדר המצאה כדין של כתב התביעה, הרי שעל בית המשפט לבטל את פסק הדין מתוך חובת הצדק ומבלי להידרש כלל לטענות ההגנה וסיכויי ההצלחה כנגד תביעת המשיב.

2.         מוסיף המבקש וטוען, כי אף קיימת לו הגנה טובה ומוצקה כנגד תביעת המשיב הואיל וכבר ביום 15/5/09 סילק הוא את החלק הארי של החוב הנטען עם הפקדת סך של 54,331 ש"ח לחשבונו בבנק שניהל אצל המשיב, אך המשיב לא הביא עובדה מהותית זו לידיעת בית המשפט שעה שביקש הוא לקבל פסק דין בהיעדר הגנה על מלוא סכום התביעה. ואילו באשר ליתרת החוב הנטען, זו מוכחשת מכל וכל על ידי המבקש, שכן זו נוצרה כתוצאה מפעולות שנעשו שלא כדין על ידי המשיב ותוך הפרת הסכמים כתובים וחתומים בין המבקש לבין המשיב. אלה גם אלה, לטענתו, מקנים משנה תוקף לזכאותו של המבקש לביטול פסק הדין הפגום. עוד טוען הוא, כי מעולם לא הומצא לו פסק הדין וכי הטענות הנטענות בכתב התביעה נודעו לו רק לאחר שבא כוחו צילם ביום 13/9/12 את כתב התביעה מתיק בית המשפט. כמו כן, מציין הוא, כי בפני בית המשפט תלויה ועומדת תביעה שהגיש המשיב כנגד אביו המנוח של המבקש בגין ערבותו להלוואה, אותה נטל המבקש מאת המשיב.

3.         לטענת המשיב, פסק הדין ניתן לאחר שהמבקש לא הגיש בקשת רשות להגן ולאחר שנחה דעתו של בית המשפט כי בוצעה לו המצאה כדין של כתב התביעה בכתובת הנרקיס 20/15 בראשון לציון. תיק ההוצאה לפועל נפתח כבר ביום 12/10/09 והמצאת האזהרה בוצעה במסירה אישית לאותה הכתובת. ביום 11/1/10 הגיע המבקש ללשכת ההוצל"פ והגיש בקשה להכרזה כחייב מוגבל באמצעים, במסגרתה צירף את רשימת תיקי ההוצל"פ התלויים ועומדים כנגדו, לרבות התיק נשוא תביעה זו, ואף נקבעה לו חקירת יכולת ליום 10/3/10. המבקש התייצב לחקירה ונחקר בידי רשם ההוצאה לפועל וביום 15/3/10 הוכרז כחייב מוגבל באמצעים ונקבע לו צו תשלומים. המבקש המשיך והגיש בקשות שונות ללשכת ההוצל"פ, לרבות בקשה בה התנגד למתן אישור מיצוי הליכים בהתאם לחוק הערבות. לאור הגשת הבקשות הרבות וביצוע תשלומים על חשבון החוב, עולה, כי המבקש היה מודע באופן מלא לחובו עוד עם פתיחת תיק ההוצל"פ בשנת 2010 ומעולם לא כפר בו.

4.         יתר על כן, כנגד אביו המנוח של המבקש, הוגשה תביעה כספית כערב לחוב, וזו מתנהלת בבית המשפט. המבקש ואמו משמשים כיורשי הערב ואף הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף ביום 24/3/11, וכן בקשת רשות להגן, אשר נתמכו בתצהירים מטעם המבקש עצמו, וזה אף התייצב לדיונים ונחקר. יתר על כן, פסק הדין נשוא תיק זה אף צורף לכתבי הטענות על ידי ב"כ המבקש עוד ביום 20/5/12 במסגרת התביעה כנגד הערב, ומכאן שהמבקש היה מודע לקיומו מיד לאחר נתינתו ולכל המאוחר עם פתיחת תיק ההוצל"פ כנגדו. לאור זאת, איחר המבקש את המועד להגשת הבקשה לביטול פס"ד ללא שהגיש בקשה להארכת המועד וללא ציון כל טעם מיוחד להארכת המועד הקבוע בחיקוק.

5.         המשיב מציין עוד, כי בתצהירו התומך בבקשתו שהוגשה להוצל"פ ביום 10/2/10 טען המבקש כי הינו מתארח בסופי שבוע אצל אמו האלמנה הדואגת לכלכלתו. מכאן, שההמצאה שבוצעה לכתובת הנרקיס 20/15 בראשון לציון, והגם שהמדובר בכתובת של אמו, נעשתה כדין, נוכח סרובו לחתום על אישור המסירה, כפי העולה מתצהיר המוסר, ועל כן, אין לבטל את פס"ד מחובת הצדק. גם באשר לאפשרות ביטולו משיקול דעת בית המשפט, הרי שהמבקש לא ציין כל הסבר לאי הגשת בקשת רשות להתגונן במועד ואף החריש במשך 3 שנים. אף באשר לסיכויי הגנתו לא פירט המבקש את טענת הפירעון ואת יתרת חובו למשיב. יתר על כן, הסכום אותו מציין המבקש כתשלום דווח לתיק ההוצל"פ לאחר שהתקבל דיווח במשרד ב"כ המשיב. למבקש טענה כללית כי יתרת החוב אינה נכונה וזו אינה מפרטת או מכמתת כנדרש את הסכומים שבמחלוקת, הגם שזה לא חלק מעולם על החוב בכל בקשותיו ללשכת ההוצל"פ ואף טען כי בכוונתו לשלם את חובותיו. מכאן שאין לבטל את פס"ד גם משיקול דעת בית המשפט.

דיון והכרעה

המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין

6.         בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), רשאי בית המשפט לבטל את פסק הדין שנתן, ככל שהמבקש הגיש בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה. לטענת המבקש, מעולם לא הומצא לו פסק הדין אלא שזה נודע לו עת צילם בא כוחו את תיק בית המשפט ביום 13/9/12. בטענתו זו, לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת לאופן ולמועד שבו נודע לו לראשונה כי ניתן פסק הדין כנגדו ומדוע דווקא רק ביום 13/9/12 ניגש בא כוחו לצלם את תיק בית המשפט והכיצד נודע לו על תיק זה כלל. התעלמותו של המבקש מציון המועד המדויק בו נודע לו על פסק הדין או מהנסיבות שהביאו את בא כוחו לגשת ולצלם את תיק בית המשפט הנוכחי, שנים לאחר שזה נסגר, עומדת לו לרועץ כנגד טענת המשיב לאיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין ולאי צירופה של בקשה להארכת המועד, וזו אף מעידה על חוסר תום לבו בהגשת בקשת הביטול, כפי שיובהר בהמשך. מכאן, שהמבקש לא הוכיח כי טרם חלף המועד הקבוע בתקנות להגשת בקשת הביטול משלא הציג הוא גרסה ברורה וחד משמעית על המועד בו נודע לו על מתן פסק הדין כנגדו, הגם שלגרסתו טרם הומצא לידיו.

7.         ב"כ המשיב הראה בצורה מפורטת ותוך הסתמכות על מסמכים וכתבי בי-דין שונים, שהוגשו על ידי המבקש עצמו ללשכת ההוצאה לפועל, וכן במסגרת תביעה שהוגשה כנגד אביו של המבקש בהיותו ערב לחובו של המבקש לאחר שניתן כנגד המבקש צו למיצוי ההליכים בהוצאה לפועל, כי המבקש ידע על פסק הדין שניתן כנגדו בתיק זה, ידוע היטב, וכי זה לא פעל אלא לאחר שלוש שנים תמימות מאת מתן פסק הדין ולאחר שמיצה את מהלכיו במסגרת ההוצאה לפועל בהליכים רבים ושונים, הן במסגרת התיק הפרטני שנפתח כנגדו והן במסגרת תיק האיחוד שביקש לפתוח לעצמו, ולאחר שנחקר בחקירת יכולת ושילם על חשבון חובו בהתאם לצו התשלומים שניתן לו. כמו כן, פעל המבקש ואף לא הכחיש את טענת המשיב, במסגרת התביעה כנגד אביו של המבקש הקשורה קשר בל ינתק עם פסק הדין נשוא תיק זה, שכן זו נפתחה רק לאחר מתן צו למיצוי הליכים במסגרת התיק שכנגד המבקש בהוצאה לפועל, והמבקש אף ציין את עובדת ניהול התביעה כנגד אביו במסגרת בקשתו, אולם לא התייחס למועד הידיעה.

אולם, למרות כל טענותיו של המשיב, אשר לא הוכחשו ולא נסתרו כלל, לפיהן המבקש ידע היטב על פסק הדין מאז שנפתח תיק ההוצאה לפועל והומצאה לו אזהרה כדין או לכל המאוחר לאחר שהגיש בקשות לתיק הפרטני ולתיק האיחוד, בחר המבקש להתעלם מטענות אלו, תוך העלאת טענה כי טענות אלו של המשיב אינן רלוונטיות לבקשה, ותוך שהוא מתמקד בטענתו העיקרית לפיה מניין הימים להגשת בקשת הביטול חל שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, ומשפסק הדין לא הומצא לו כלל - לא איחר הוא את המועד להגשת בקשת הביטול ואין לו צורך בבקשה להארכת המועד.

אמנם, בתשובתו לתגובת המשיב ובסיכומיו, העלה ב"כ המבקש גרסה כנגד טענות המשיב לידיעה אודות פסק הדין, ולפיה המדובר בהליכים שננקטו בתשעה תיקי הוצל"פ ולא רק בתיק הספציפי נשוא פסק הדין, וכי המבקש אינו צד לתביעה שהוגשה כנגד אביו, אולם, גרסה עובדתית זו לא הועלתה בתצהירו של המבקש ואף לא בחקירות הנגדיות, ומכאן שאין לקבלה כלל מפי ב"כ המבקש בלבד, אשר אינו בעל דין, הגם שאין בה כל ממש כדי לסתור את טענות המשיב שהוכחו כדבעי באמצעות מסמכים וכתבי בי-דין, אשר הוגשו גם על ידי המבקש עצמו, ואשר מעידים על ידיעתו הברורה והחד משמעית של המבקש אודות פסק הדין, שניתן כנגדו במסגרת תיק זה, ולכל המאוחר במסגרת הליכי ההוצאה לפועל שננקטו כנגדו בשנת 2010.

מכאן, שיש להידרש ליחס שבין טענת המבקש לאי המצאת פסק הדין לידי המבקש לבין טענת המשיב לידיעת המבקש אודות פסק הדין. דהיינו ליחס שבין כלל ההמצאה לכלל הידיעה, כפי שהוכר בפסיקה. 

8.         חובת ההמצאה כדין של כתבי בי דין נועדה להבטיח כי כל שלב בהליך השיפוטי ייעשה בידיעת בעלי הדין הנוגעים בדבר, ומרוץ הזמן יתחיל משלב ההמצאה כדין, שאם לא כן עלולה להיפגע זכותו של בעל הדין. כלל ההמצאה כדין הוא איפוא הכלל הנוהג והמחייב, ועל פיו חייב בעל הדין לכלכל את התנהלותו הדיונית. לעומת זאת, כלל "הידיעה" על מתן פסק דין שניתן בהיעדר הצדדים, לא נועד לתפוס את מקומו של כלל "ההמצאה" המעוגן בדין. כלל הידיעה איננו אלא אחת ההשתקפויות של חובת תום הלב הדיונית המוטלת על כל בעל דין באשר הוא, והיא מחייבת כל מי שמעורב בהליך משפטי לנהוג בדרך הוגנת כלפי יריבו וכלפי מערכת השיפוט שבמסגרתה נדון עניינו.

כלל הידיעה פירושו הוא כי כאשר יודע בעל דין, ידוע היטב, על קיום פסק דין בעניינו, והוא אף יודע או יכול לדעת בבירור את תוכנו, ומשתהה השתהות בלתי סבירה, ארוכה וממשוכת בייזום הליך משפטי תוך ניצול ביודעין של תקלה שארעה בהמצאה כדין של פסק הדין, כי אז יתכן, בנסיבות מסוימות, כי חובת תום הלב הדיוני תפעל כחסם ומניעות לייזום הליך משפטי לאחר שחלפה תקופה ארוכה מאז ידע בעל הדין בפועל על פסק הדין. המדובר בחריג לכלל ההמצאה אשר חל במקרים חריגים וקיצוניים בהם חובת תום הלב הדיונית מחייבת בעל דין לנקיטת צעד דיוני על פי ידיעתו גם בלא שקיבל המצאה כדין של הפסק ( ראו: דוד בר אופיר, הוצאה לפועל - הליכים והלכות, מהדורה שישית, עמ' 48 -50 ; רע"א 1415/04 סרביאן נ' סרביאן, פ"ד נט(2) 440, 444).

9.         במקרה שלפניי, הוכח באמצעות מסמכים ברורים וחד משמעיים שהופקו במסגרת הליכים משפטיים בהוצאה לפועל ובבית המשפט, כי המבקש ידע גם ידע אודות מתן פסק הדין כנגדו, אשר מכוחו נפתח תיק ההוצאה לפועל, וזה הגיש בקשות מבלי שערער או השיג בצורה כלשהי על החוב בתיק ההוצאה לפועל מאז פתיחתו בשנת 2010 ועד להגשת בקשה זו, דהיינו, במשך כשלוש שנים תמימות שבהן ידע המבקש אודות פסק הדין כנגדו ולא עשה דבר בעניין, ומבלי שניתן לכך הסבר מניח את הדעת או כל התייחסות של ממש מלבד הידבקות לטענה הפורמאלית בדבר אי ביצוע המצאה של פסק הדין. במצב דברים שכזה, אין ספק כי התנהגות המבקש הינה מנוגדת בתכלית לחובת תום הלב החלה עליו כבעל דין בהתנהלותו בבית המשפט, ויש בכך, איפוא, להעדיף את החלת כלל הידיעה על פני כלל ההמצאה, עליו ניתלה המבקש בחוסר תום לב. 

הגשת בקשה לביטול פסק הדין לאחר תקופה ארוכה שבה היתה למבקש ידיעה אודות מתן פסק הדין, לא רק שהינה בלתי הוגנת כלפי המשיב, אשר הסתמך על כך ופעל והוציא הוצאות רבות לשם ביצוע פסק הדין, הן בהוצאה לפועל והן בבית המשפט כנגד הערב לחוב, אלא שזו אף הינה חסרת כל הוגנות כלפי בית המשפט אשר נדרש להליך סרק שכזה תוך שהדבר מעיד על זלזול מופגן בהליכים המשפטיים ועל גישתו חסרת תום הלב בהעלאת טענות כנגד פסק הדין לאחר שזה בעצמו פעל לביצועו באמצעות צו תשלומים בהוצאה לפועל. נראה כי חוסר תום הלב המתבטא בנכונות המבקש להביא עניין זה לפתחו של בית המשפט לאחר תקופה ארוכה של ידיעה אודותיו ותוך התעלמות מופגנת מידיעה זו במסגרת טיעוניו, מקבל משנה תוקף דווקא לנוכח העובדה כי המבקש הינו מיוצג וצריך היה להביא בחשבון את המצב המשפטי שתואר לעיל ואת התוצאות של אי קבלת בקשתו תוך הטלת הוצאות מתאימות. אולם, נראה כי המבקש ביקש לעשות ניסיון בבחינת בא לנסות את מזלו אולי יצלח לו ויבוטל פסק הדין שנים לאחר שזה ניתן כדין. ניסיון זה אינו ראוי ושומא על בית המשפט שלא ליתן ידו לניסיונות שכאלה שכל כולן חסרות תכלית ומכבידות באופן בלתי מוצדק בית המשפט בנוסף על המעמסה הקיימת ממילא על בית המשפט.

סיכום

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ