החלטה בתיק תא"ק 42402-10-11

1. בפניי בקשה לביטול פסק-דין אשר ניתן בהעדר הגנה ביום 28.3.2012.

מדובר בתביעה אשר הוגשה על-ידי המשיבה על סך של  59,996 ש"ח. 

עילת התביעה כמוגדר בכתב התביעה היא אי תשלום חוב המגיע למשיבה על שירותים וציוד שנתנה למבקש.

פסק הדין בהעדר הגנה ניתן על בסיס אישור מסירה של כתב התביעה וזימון לדין שביצע שליח מטעם ב"כ המשיבה לפיו ביקר בכתובתו של המבקש ברח' מבצע לוט 50 בערד ביום 21.11.11 וכי ביצע מסירה למבקש עצמו, אשר סירב לחתום ולכן המסמכים הושארו במקום.

עובדות אלו עלו מתצהיר השליח אשר צורף לאישור המסירה.

יש לציין כי מדובר בתצהיר סטנדרטי בו נדרש המצהיר לסמן את בחירתו מתוך מספר אפשרויות של ביצוע המסירה.

2. לטענת המבקש, בבקשתו לבטול פסק הדין, לא קיבל כלל את מסמכי התביעה וכי תצהירו של השליח הינו שקרי. המבקש טען גם כי עומד לצדו עו"ד המעניק לו שירות מזה שנים רבות ואין כל סיבה מדוע לא יגיש בקשת רשות להתגונן כנגד התביעה במועד לו אכן היה מקבל את מסמכי התביעה כנטען, במיוחד כאשר בפיו עילת הגנה טובה כנגד התביעה.

כמו כן, טוען המבקש בבקשתו כי אינו חב למשיבה דבר מאחר והמשיבה היא זו שהפרה את הסכם ההתקשרות שלה עמו ולא סיפקה לו שירות טוב ונאות.

המבקש טוען כי עקב בעיות קליטה רציניות בכתובת עסקו ברח' מנחם בגין בעיר מודיעין ב 5 קווים, המהווים מחצית מקווי הטלפון שסופקו על ידי המשיבה, נאלץ הוא לנייד את כל הקווים לחברה סלולרית אחרת.

עוד טען המבקש כי נגרמו לו נזקים ממתן השירות הלקוי ולפיכך המשיבה היא שחייבת לו כספים ולא להיפך.

לאחר פירוט טענתו בעניין העדר הקליטה הנמשך על פני מספר סעיפים רב, טען המבקש כי כתב התביעה הינו סטנדרטי, משתרע על פני עמוד אחד ומצורף לו כ 100 עמודי נספחים ללא סימון וללא הפניה אליהם בגוף התביעה לפיכך לא ניתן להבין ממנו דבר על החוב.

לבסוף, טען המבקש כי חשבונות המשיבה סתומים שאף אחד אינו יכול להבין את הבסיס לחישובם.

טענה זו נטענה ללא פירוט או הסבר כלשהוא.

3. במעמד הדיון נחקר השליח על תצהירו.

מעדותו עלה כי הוא עוסק בשליחויות רבות מטעם משרדי עורכי-דין רבים לצורך המצאת כתבי-תביעה לנתבעים במשך כ 20 שנה וכי גם כתב התביעה בתיק זה הומצא למבקש במסגרת עיסוקו השוטף.

השליח התקשה לזכור את המסירה ואמר בתחילת עדותו כי אינו זוכר כלום מאחר וחלפה שנה מאז.

השליח אף הודה כי כתב היד על פני התצהיר אינו כתב ידו וכי לא השלים כל תיאור של המבקש כנדרש בתצהיר מאחר ולא התבקש לכך.

עולה מעדותו זו של השליח כי לא ניתן לברר כלל האם אכן פגש השליח את המבקש אם לאו.

מקרה דומה נדון בבית המשפט העליון בבר"ע  03 / 5985 מדינת ישראל (משרד הבינוי והשיכון)