לפניי בקשה לביטול צו עיקול.
המבקשת שכרה את שירותיו של המשיב - שהינו עורך דין - לייצגה בענייניה המשפטיים. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת המועד לתשלום שכר הטרחה ושיעורו של שכר הטרחה.
עיקרי העובדות וטענות הצדדים:
1. בחודש ינואר 2011 שכרה המבקשת את שירותיו של המשיב - שהינו עורך דין - לייצגה בעניינים משפטיים שונים. הוסכם ששכרו של המשיב יהיה 150$ לכל שעת עבודה בצירוף מע"מ (השכר עבור הטיפול המשפטי בתביעת האחים מודרה נקבע ע"ס 7,500$ בצירוף מע"מ). אין מחלוקת שהמשיב העניק בפועל שירותים משפטיים עבור המבקשת וששכרו לא שולם לו. בנסיבות כאמור הוגשה על ידי המשיב תביעה כספית כנגד המבקשת ע"ס 194,294 ש"ח. המשיב מבסס את טענתו לתשלום שכר טרחה בשיעור כאמור וכן את עצם זכאותו לגביית התשלום בשלב זה, בין היתר, על יסוד מכתבו מיום 9.12.2011 של מר צבי כהנא (נספח ד' לכתב התביעה), אשר במועד עריכת המכתב שימש יו"ר ועד ההנהלה של המבקשת. בד בבד עם הגשת התביעה עתר המשיב בבקשה להורות על הטלת צו עיקול זמני על זכויותיה של המבקשת אצל מחזיקים שונים. ביום 4.5.2012 ניתן צו עיקול (להלן - צו העיקול).
2. המבקשת עתרה בבקשה לביטול צו העיקול על יסוד הטענה לפיה המועד לתשלום שכר הטרחה טרם הגיע (המבקשת טוענת שהוסכם בין הצדדים שהמשיב יהיה זכאי לשכר טרחתו עם מכירת נכס מקרקעין אשר יש לה זכויות בו) ועל יסוד הטענה לפיה המשיב לא הוכיח את שיעור שכר הטרחה המגיע לו.
3. המצהירים מטעם הצדדים (מר אריה פוחצ'בסקי, מטעם המבקשת; המשיב) נחקרו והצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.
4. הדין:
במסגרת בקשה לביטול צו עיקול על בית המשפט לבחון: (א)האם הניח המשיב תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה. בשלב זה של ההליך נדרש המשיב לעמוד במבחן ההסתברות לקיומה של עילת תביעה ראויה (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, 2009), 522). המבקשת, מצידה, תוכל להתנגד להטלת העיקול הזמני אם תניח תשתית עובדתית ומשפטית המעמידה את העילה הנטענת בכתב התביעה בספק ניכר (ר"ע 490/86 יונה יונה נ' דן מקמילן (פ"ד מ(4) 115); (ב)האם הראה המשיב שאם לא יינתן הצו הוא יתקשה במימוש פסק הדין;(ג)האם מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב או המבקשת. במסגרת בחינת מאזן הנוחות, על בית המשפט לבחון נזקו של מי חמור יותר כתוצאה ממתן צו העיקול (רע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ [פורסם בנבו]); ו - (ד)האם עמד המשיב בדרישות תום הלב וניקיון הכפיים.
דיון:
5. שיעור שכר הטרחה: המשיב הציג אסמכתא - מכתבו מיום 9.12.2011 של מר צבי כהנא, אשר במועד עריכת המכתב שימש יו"ר וועד ההנהלה אצל המבקשת - שם מצוין, כי "סה"כ שכר טירחה המגיע לך בהתאם הינו 193,404 ש"ח (כולל מע"מ), כאשר העבודה החלקי בתיק מודרה מקוזזת כנגד 25 ש"ע נוספות, ויחד עם הוצאות בסך 890 ש"ח שהוצאת מכיסך עבור האגודה, מגיע לסך של 194,294 ש"ח (כולל מע"מ)". ראיה זו - ערוכה למעשה על ידי המבקשת עצמה - מהווה ביסוס ממשי לטענת המשיב בכל הקשור לשיעור שכר הטרחה.
6. במועד בו נערך המכתב שימש מר כהנא בתפקידו. גם אם ישנה מחלוקת בין ההנהלה הנוכחית של המבקשת לבין היו"ר הקודם, אין בה כדי לבטל תוקפו של מסמך מחייב שהנפיק היו"ר הקודם לצד ג' שהעניק שירותים למבקשת. על מנת להביא לביטול המשמעות המשפטית המחייבת של המסמך יש להניח תשתית עובדתית מתאימה, לדוגמא - ביסוס קנוניה בין היו"ר הקודם לבין המשיב. לאחר בחינת טענות הצדדים ושמיעת עדותו של המשיב [עמ' 2, ש' 22 - 25], לא ניתן לקבוע שתשתית כאמור הונחה על ידי המבקשת. אשר לעובדה שאסמכתאות אודות מספר השעות שהושקעו על ידי המשיב לא הוצגו על ידו ואינן מצויות ברשותו כיום באופן מסודר, ניתנו על ידי המשיב הסברים [עמ' 2, ש' 5 - 9; עמ' 4, ש' 12 - 14]. גם אם בסופו של יום - לאחר בחינת מלוא ראיות הצדדים ושמיעת כלל העדויות - ייקבע שדרישת שכר הטרחה של המשיב אינה עולה בקנה אחד עם היקף העבודה בפועל (וכי אין תוקף למכתבו מיום 9.12.2011 של היו"ר הקודם, מר צבי כהנא), לא יהיה בכך כדי לפטור את המבקשת מתשלום שכר טרחתו של המשיב (כאמור, אין מחלוקת ששירות משפטי סופק למבקשת) ויהא על בית המשפט לבחון מהו היקף השעות המדויק (לאחר שמיעת ראיות הצדדים ובחינת התיעוד המשפטי המלא). מעבר לאמור, המבקשת עצמה, אשר אמורה להיות מודעת להיקף השירות שנדרש המשיב להעניק לה, לא ציינה באופן ברור מהו שיעור שכר הטרחה אשר לדידה מגיע למשיב. בסיכומו של דבר, בשלב זה של ההליך, על יסוד החומר הראייתי המצוי בפניי, עלה בידי המשיב להניח תשתית עובדתית מספקת לביסוס עילת תביעה, בכל הקשור לשיעור שכר הטרחה.
7. מועד תשלום שכר הטרחה: עורך דין המעניק שירות משפטי לגורם מסחרי עושה זאת, על פי רוב, כנגד תשלום בפועל של שכר טרחתו. אין מניעה שצדדים יגיעו להסכמות שונות בכל הקשור למועד בו ישולם שכר הטרחה, אולם הדעת נותנת שכאשר צדדים מגיעים להסכמה חריגה - לפיה תשלום שכר הטרחה ייעשה במועד עתידי ובהתקיים נסיבות מיוחדות (מכירה של נכס מקרקעין, כפי הנטען בענייננו) - יפעל הגורם המתחייב לשאת בתשלום (המבקשת, בענייננו) להעלות על הכתב - באופן ברור ושאינו משתמע לשני פנים - את ההסכמה אליה הגיעו הצדדים (ולמעשה - את הוויתור של נותן השירות - עורך הדין - לגבות את שכר טרחתו בסמוך למועד מתן השירות המקצועי). תיעוד מספק וברור כאמור אינו מצוי בענייננו, על אף העובדה שהמבקשת הינה תאגיד אשר מקיים פעילות עסקית, עורך ישיבות חברי דירקטוריון וכיוב'. עובדה זו נזקפת לחובת המבקשת.
במכתבו מיום 24.1.2011 של המשיב אל המבקשת (במסגרתו הועלו על הכתב תנאי ההתקשרות ביחס לייצוג המשפטי השוטף) מציין המשיב: "מר כהנא בהגינותו מסר לי כי במצבה של האגודה כיום אין לה אפשרות לשלם כלל את שכר הטרחה, וצריך יהיה להמתין עד שיתקבלו באגודה כספים והמועד אינו ידוע. היות ויש לי עניין בטיפול בעיסקת המכר, אהיה מוכן להמתין עם תשלום שכר הטירחה לגבי העבודה המשפטית הנ"ל". במכתבו מיום 3.5.2011 של המשיב אל המבקשת, שכלל חשבון שכר טרחה עבוד חודש העבודה הראשון - מציין המשיב כי חשבון שכר הטרחה "... אינו לתשלום, אך ראוי, למען הסדר הטוב, לאשר גם אותו". בעדותו (במענה לשאלות בית המשפט) הבהיר המשיב [עמוד אחד לפני העמוד האחרון, לפרוטוקול שהוקלד בתוכנת word] את פשר האמירה במכתבו מיום 3.5.2011 ואת התייחסותו לעובדה שהוא ידע שמצבה של המבקשת אינו מאפשר לה לשאת בתשלומים שוטפים. המשיב העיד כדלקמן: "עד לחודש מאי, היות ואני טיפלתי באופן ישיר ואינטנסיבי גם את חשבונות האגודה ידעתי את התזרים הכספים של האגודה. לפני חודש יולי 2011 לא היה שום סיכוי לקבל איזשהו סכום של כסף. מצד שני רבצו באופו זמן על האגודה חובות שכדי לשלם אותם פניתי לבנק שלי וקיבלתי אשראי לתשלום חלק מן החובות בלבד. נוכח מאמצים אלה אמר לי צבי כהנא, יו"ר האגודה, כי מהכספים הראשונים שיתקבלו בעבודה יועבר לי חלק משכר טרחתי ולכן כאשר נתקבלו כספים מקיבוץ עלומים, 97,200 ש"ח, ב-08.08.11, אישר לי יו"ר האגודה לקבל 15,000 ש"ח אך מורשה החתימה השני לא אישר". המשיב הוסיף והעיד: "אין שום קשר למכירה. פרשנות נכונה של מה שנכתב שם תוכיח שמדובר על כספים ראשונים כאשר אני אקבל מהכנסות האגודה. לא יכול להיות קשר כי מימוש קרקעות של המינהל שמופיע בהם סעיף 15, האפשרות למימוש היא אפסית .....".
אין מקום לקבוע בשלב זה של ההליך המשפטי קביעות חד משמעיות בכל הקשור להסכמת הצדדים באשר למועד שנקבע לתשלום. קביעות כאמור עתידות להיקבע במסגרת ההכרעה המסכמת בתיק; עם זאת, מחומר הראיות שהוצג והעדויות שנשמעו עולה שעמדת המשיב הינה סבירה יותר מעמדתה של המבקשת. לפיכך, אני קובע שעלה בידי המשיב להניח תשתית עובדתית מספקת בדבר זכאותו לתשלום שכר טרחתו כבר עתה, ובכל מקרה לאחר שהמבקשת החלה לקבל כספים וכי אין הוא נדרש להמתין עם תשלום שכר טרחתו עד למועד מכירת המקרקעין.
8. המשיב הסביר שאין די בעובדה שלמבקשת זכויות בנכס מקרקעין, מאחר והסיכויים לממש את הזכויות בבוא היום אינם גבוהים. המבקשת עצמה לא הניחה תשתית עובדתית מספקת המעידה על אפשרות ממשית למכור את הנכס בתוך פרק זמן סביר (אין די בעצם הכוונה למכור את הנכס). הוכח אפוא שאם לא יינתן הצו יתקשה המשיב במימוש פסק-הדין. מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, אשר העניק שירות משפטי למבקשת ועד כה לא זכה לגבות את שכר הטרחה עבור שירותיו, זאת על אף העובדה שצו העיקול מקשה על התנהלות המבקשת. בכל הקשור ליסוד תום הלב, לא מצאתי עובדות בהתנהלות המשיב המצדיקות לשלול ממנו את הסעד שנועד להבטיח את מימוש פסק הדין בסופו של ההליך.
9. הראיה הנוספת שהמבקשת עתרה לקבלה מתקבלת - בהסכמת המשיב. בשים לב לאמור בסעיף 4 להודעת המשיב, אני מורה כי כל סכום המגיע מהמבקשת למקורות יוחרג מהעיקולים. ב"כ המבקשת יציג אסמכתא אודות שיעור החוב למקורות, על מנת שתינתן הוראה דחופה למחזיקים (יש לציין את פרטי המחזיקים ושיעורי הכספים ש"נתפסו" במסגרת העיקולים שהוטלו.
10. אשר על כן, הבקשה לביטול צו העיקול - נדחית. צו העיקול יוותר על כנו, בכפוף לאמור בסעיף 9 להחלטה זו. המבקשת תישא בהוצאות המשיב ע"ס 5,000 ש"ח. תשלום ההוצאות ייעשה בתוך 20 יום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מההחלטה אל ב"כ הצדדים בפקסימיליה.
ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"ב, 06 יולי 2012, בהעדר הצדדים.