1. לפניי בקשה לביטול צו עיקול זמני שניתן במעמד צד אחד ביום 24/07/11 לבקשת המשיבים על פיו הוטל עיקול עד לסך של 138,000 ש"ח על הדירה שבבעלות המבקשים ועל חשבונות הבנק שלהם ורכבם , במסגרת תביעה כספית שהוגשה כנגד המבקשים בעילה חוזית.
2. לאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 6.9.11, הוסכם כי תינתן שהות לבצוע פעולות שונות, שייתכן ויהא בהם כדי להביא את הצדדים להסכמות שייתרו את הצורך במתן החלטה בבקשה. ביום 25.10.11 הוגשה הודעה מטעם המבקשים, ממנה עולה כי כשלו המאמצים להגיע להסכמות בין הצדדים, לטעמם מחמת התנהגותם של המשיבים. לפיכך, ניתנת החלטה.
3. עסקינן בהסכם מכר דירה, המצויה ברח' בן איש חי 37/11 בבית שמש הידועה גם כגוש 5207, גוש חדש 5935 חלקה 18 תת חלקה 108 (להלן-"הדירה") שהמבקשים בעלי זכויות חכירה בה ונמכרה למשיבים לפי הסכם מכר מיום 25/3/11 ( להלן-"ההסכם", נספח 4 לבקשה ) בה הוסכם כי התמורה בגינה היא בסך של 920,000 ש"ח.
אין חולק כי המשיבים שילמו למבקשים סך של 46,000 ש"ח במועד החתימה על ההסכם (להלן-"מקדמה") והיה עליהם לשלם סך של 832,000 ש"ח , חודש ימים לאחר המצאת אישור זכויות על הדירה ע"י המבקשים , נקי מהערות 1 ו- 2 שנרשמו באישור הזכויות במועד החתימה, קרי: קבלת מכתב החרגה מהבנק המלווה לבעלי הזכויות (המבקשים- מ.ל.) וחתימת המבקשים על חוזה חכירה עם מנהל מקרקעי ישראל ( להלן-"ההערות", אשור הזכויות צורף כנספח להסכם ). ההערות, לא נמחקו עד היום ואישור זכויות "נקי" לא הועבר למשיבים עד מועד הדיון ועד מועד מתן ההודעה ע"י המבקשים ביום 25.10.11.
4. המבקשים טוענים, כי למרות אי מחיקת ההערות באישור הזכויות, הם השלימו את הרכישה של הדירה בזמנו מול כונס הנכסים של הפרויקט ולפיכך אין בהיעדר חוזה חכירה עם המינהל כדי למנוע את קידום העסקה ובידי המשיבים, לקבל משכנתא מבנק המזרחי גם ללא מכתב החרגה וללא הסכם חכירה חתום.
לדידם, המשיבים התחמקו מקיום העסקה ונמנעו על כן מפנייה לבנקים אחרים, מלבד בנק הפועלים אליו הם פנו, לצורך קבלת משכנתא. בכך, מנעו המשיבים את ביצועו של ההסכם.
5. המבקשים, אינם חלוקים על המשיבים בשאלת ביטולו של ההסכם. הודעת ביטול נשלחה ע"י ב"כ המשיבים לב"כ המבקשים ביום 29/06/11 וכן ביום 12/07/11 (נספחים 7 ו- 8 לבקשה) ולאחר מכן, נשלחו הודעות ע"י ב"כ המבקשים לב"כ המשיבים ביום 18/07/11 וביום 21/07/11 (נספחים 10 ו- 11 לבקשה) על ביטול ההסכם.
6. המבקשים טוענים כי על מנת למזער את נזקיהם לאחר שבוטל ההסכם, הם פעלו מכוח יפוי כוח שהופקד בידי עוה"ד שייצג את שני הצדדים להסכם המכר והביאו למחיקת הערת אזהרה שנרשמה לטובת המשיבים, לאחר שהאחרונים סרבו להביא בעצמם למחיקתה.
7. בנסיבות אלו, טוענים המבקשים כי צו העיקול הזמני דינו להתבטל שכן המשיבים הכשילו את ביצוע ההסכם ופעלו בחוסר תום לב בביצוע העסקה ובהגשת הבקשה למתן צו העיקול באופן שגרם להם לנזקים שכן, אין בידיהם להשלים עסקה אחרת לרכישת דירה מחמת ביטול ההסכם בינם ובין המשיבים.
8. המשיבים טוענים כי דין הבקשה להידחות, הואיל והמבקשים לא עמדו בתנאי ההסכם ולפיכך, הם נאלצו לבטל את ההסכם . משבוטל ההסכם, אין בידם להבטיח כי המבקשים יחזירו להם את המקדמה וכן להבטיח תשלום הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם עקב הפרת ההסכם ע"י המבקשים.
דיון ומסקנות:
9. תקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת כי לצורך מתן הסעד הזמני נדרשת בחינה של קיומה של עילת תביעה על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, קרי: שהמשיבים זכאים להחזר המקדמה ולפיצוי מוסכם בגין בטול ההסכם. כך גם יש לבחון על פי תקנה 362 (ב) לתקנות אם בקשת העיקול הוגשה בתום לב; מהו הנזק שייגרם למשיבים אם יבוטל צו העיקול הזמני לעומת הנזק שייגרם למבקשים אם יישאר הצו על כנו ואם הסעד הזמני צודק וראוי בנסיבות העניין ואינו פוגע במבקשים במידה העולה על הנדרש. כמו כן, יש לבחון אם התקיימו התנאים שנקבעו בתקנה 374 (ב) לתקנות בנוגע לעיקול זמני, אם על בסיס ראיות מהימנות
"קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין" ובכך, למנוע שינוי לרעה במצבם של התובעים עד מועד מתן פסק הדין (ראו: רע"א 9736/07
יורם קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ, פורסם בנבו) . כל זאת, תוך שימת לב למניעת פגיעה מעבר להכרחי, בזכות הקניין של הנתבעים.
10. שמעתי את עדותם של המבקש 1 ושל המשיב 1 וכן עיינתי בכתבי בי-דין.
אין חולק כאמור, כי ההסכם בוטל וכי הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיבים מכוח ההסכם נמחקה. למרות הצהרותיהם של המבקשים, כי הם נכונים להשיב למשיבים את המקדמה עקב ביטולו של הסכם המכר (ראו: מכתבו של ב"כ המבקשים ביום 12/07/11, נספח 8 לבקשה) וכפי שהעיד המשיב 1 על הצעתו למבקש כי תוחזר המקדמה עם פרוץ הסכסוך ויבוטל ההסכם, עוד בטרם החלו דיונים ומו"מ בין ב"כ הצדדים (עמ' 11 שורות 28-30 ), הם לא עשו כן עד היום. המבקשים טוענים מנגד, כי נגרמו להם נזקים חמורים עקב מעשיהם של המשיבים ותוגש תביעה כספית כנגדם.
11. המשיבים טענו כי ההסכם הופר ע"י המבקשים משלא הומצא אישור זכויות 'נקי'. המבקשים טוענים מנגד כי בידי המשיבים לקבל משכנתא , גם ללא מכתב החרגה אך לא היה בידיהם להציג אשור על כך (עמ' 6 שורות 4-6) . יתירה מכך, אין בידי המבקשים לחייב את המשיבים לפי הוראות ההסכם, לקחת משכנתא דווקא מבנק המזרחי כדרישתם מהם בשעה שהמשיבים טוענים, והוכח בראיות מהימנות לכאורה, כי תנאי המשכנתא יהיו טובים יותר עבורם בבנק הפועלים בהיות המשיבה 2, עובדת הבנק.
לפיכך אין בידי המבקשים די ראיות בדבר ביטול ההערות וכך גם עולה מההודעה של המבקשים לפיה לא צלחו הניסיונות לקידום העסקה, קרי: להחייאת ההסכם לאחר ביטולו, באופן המעיד כי ההערות לא בוטלו אף שהחובה להביא לביטולן, מוטלת עליהם לפי תנאי ההסכם, למרות חלוף מעל זמן סביר לביטול ההערות, עם חלוף 6 חודשים ממועד החתימה על ההסכם.
12. אין בידי לקבל את טענתם של המבקשים לפיה, יש בהעדפה של המשיבים לקבל משכנתא בבנק הפועלים דווקא, משום חוסר תום לב בבצוע העסקה או כי יש בכך כדי להעיד על רצונם בהכשלת העסקה. הרשות בידי המשיבים לבחור בהתאם לשיקול דעתם את הבנק ממנו יטלו את ההלוואה בפרט לאור נסיבותיהם כמובא לעיל. פרק הזמן הארוך שחלף ממועד החתימה על ההסכם ועד מועד ביטולו, יש בו כדי לתמוך בעדותו של המשיב על רצונו בקיום העסקה .
13. הוכח לכאורה בעדותו של המשיב 1 כי הוא הציע למבקש לבטל את ההסכם בכפוף להחזרת המקדמה לידיו, עוד בטרם משלוח מכתבי ההתראה והביטול של ההסכם ע"י בא כוחו ובטרם התקיימו פגישות בנדון בנוכחות באי כוח הצדדים. לדבריו, המבקש לא חזר אליו במענה להצעתו זו וכפועל יוצא, עם התארכות הסכסוך והמו"מ ביניהם נגרמו לו הוצאות אשר בגינן, הוא סרב מאוחר יותר להצעת המבקשים להחזר המקדמה בלבד, מבלי שהוצע לו פיצוי כלשהו בגין הוצאותיו עקב הביטול או הפיצוי המוסכם ( עמ' 11 שורות 28-30, עמ' 12 שורות 4-6).
14. בהתאם לאמור, קיימות ראיות מהימנות לכאורה לפיהן לא עלה בידי המבקשים לקיים את ההסכם באופן שהביא לביטולו ע"י הצדדים ומבלי שהושבה המקדמה למשיבים ונמחקה הערת האזהרה.