רקע :
בתביעה שהוגשה בתיק זה, סדר דין מקוצר, התובע המשיב, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "
הבנק"), מהמבקש גדי שושן (הנתבע מס' 3 בתביעה, להלן: "
המבקש") ומשלושה נתבעים נוספים - בוני רקת בע"מ (להלן: "
החברה"), מזרחי יצחק (להלן: "
מזרחי") ו- הצובאי זיסי (להלן: "
זיסי"), סך של 2,767,673 ש"ח (להלן: "
החוב"), שהינו יתרת החוב בחשבון חח"ד (להלן: "
החשבון"), שניהלה החברה אצל המשיב, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "
הבנק").
המבקש ומזרחי ערבו לחשבון, על פי כתבי ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום ואילו זיסי ערבה לחשבון על פי כתב ערבות מתמדת, מוגבלת לסך של 1,000,000 ש"ח.
המבקש ביקש רשות להגן בבקשה זו (בקשה מס' 14 בתיק) ואילו שאר הנתבעים (להלן: "
המבקשים האחרים") ביקשו רשות להגן בבקשה נפרדת (בקשה מס' 6 בתיק). בשל הטענות השונות של המבקש ושל המבקשים האחרים ובשל יריבות ביניהם, העולה מטענותיהם, נדונה כל בקשה בנפרד (אם כי באותה ישיבה) ואף ההחלטות ניתנות בנפרד. החלטה זו ניתנת בבקשתו של המבקש, לאחר שבקשת המבקשים האחרים התקבלה, כמעט במלואה, לאחר שהבנק הסכים ליתן לה רשות להגן במרבית טענותיה (מבלי לוותר על טענותיו הוא).
אבהיר, כי על פי זכויות החתימה בחשבון ניתן היה לבצע פעולות בחשבון רק בחתימתם של המבקש ושל זיסי יחדיו, בתוספת חתימת החברה.
המבקשים האחרים טוענים שהמבקש משך כספים מהחשבון וחתם על שיקים, שלא בהרשאתם וללא ידיעתם, כי על חלק מהשיקים זוייפה חתימתה של זיסי וכן כי הבנק כיבד שיקים למרות העדר חתימתה של זיסי וכך גם ביצע פעולות בחשבון, למרות שההוראות לביצוען לא היו חתומות כנדרש.
המבקש מכחיש זאת וטוען, כי כל אשר עשה בחשבון עשה בידיעתה ובהרשאתה של זיסי וכל הכספים שהוצאו שולמו אך ורק לטובת החברה.
טענות המבקש:
א. הוא שוכנע לחתום על כתב הערבות (להלן: "
הערבות"), רק לאחר שמנהלו דאז של סניף הבנק, מר דני מאיר, אמר לו שחתימתו הינה פורמלית בלבד, שדי בבטוחות הקיימות כדי להבטיח את תשלום מלוא החוב ואף למעלה מכך ושלא ייעשה שימוש בערבות ונציגי הבנק התחייבו בפניו, כי בטרם יגישו נגדו תביעה משפטית, ינקטו בהליכים למימוש המשכנתא, ובטחונות אחרים, בטרם יגישו נגדו תביעה משפטית.
ב. הבנק לא היה רשאי להחזיר שיקים שנמשכו ע"י החברה ולא היה רשאי להעמיד את החוב לפרעון מיידי, שכן החברה עמדה בתנאי מסגרת האשראי שהועמדה לה.
לטענתו, הבנק לא הראה שהועמדה לחברה מסגרת אשראי בסך 500,000 ש"ח וממילא עיון בדפי החשבון מראה שהבנק החזיר לחברה שיקים, למרות שהיא לא חרגה ממסגרת של 500,000 ש"ח והבנק אף אישר לזיסי למשוך שיק ע"ס 70,000 ש"ח, ללא חתימתו ואישורו של המבקש.
ג. מנהל מחלקת האשראי, מר מארון חורי חזר בו מהתחייבותו להגדיל את מסגרת האשראי בסך נוסף של 100,000 ש"ח, למרות שהמבקש חתם על מכתב, כפי שנדרש וזאת - רק בהשמטת פיסקה שאיננה נכונה ואיננה רלבנטית. הכוונה הינה למכתב מיום 4.5.09, החתום ע"י המבקש וזיסי, בו הם מבקשים הגדלה זמנית של מסגרת האשראי, במאה אלףש"ח נוספים (נספח א' לבקשה).
טענות הבנק:
א. חתימתו של המבקש על הערבות מחייבת אותו. הערבות הינה עצמאית ואיננה תלויה בבטחונות אחרים שבידי הבנק, כפי שמעיד כתב הערבות ונושה רשאי לנקוט, במקביל בהליכים שונים לגביית החוב ולכן רשאי היה לפעול גם למימוש המשכנתא.
מוסיף הבנק וטוען כי, ממילא, לא כימת המבקש את הנזק שנגרם לו, לטענתו, בגין פעולה זו של הבנק.
ב. טענת המבקש בדבר החזרת שיקים של החברה, נטענה באופן כללי, ללא כל פירוט, בניגוד לחובת הפירוט החלה על מי שמבקש רשות להתגונן. לענין זה מפנה הבנק לנספח ב' לבקשה (הנכון לתאריכים 3.5.09 - 20.5.09), אותו צירף המבקש לענין טענתו להחזרת שיקים שלא כדין וטוען, כי על פי נספח זה מסגרת האשראי עמדה על 400,000 ש"ח והוחזרו שיקים שחרגו ממסגרת זו ולפיכך אין כל ממש בטענת המבקש.
ג. גובה מסגרת האשראי, בסך 500,000 ש"ח, שהועמד לחברה ביום 1.4.08, עולה מנספח 4 לכתב התביעה והמבקש אף הודה, בחקירתו, במסגרת אשראי זו. הבנק רשאי להעמיד את האשראי לפרעון מיידי, על פי סעיף 3 לתנאי ניהול חשבון (נספח א' לכתב התביעה) וסעיף 2 לכתב הערבות (נספח ת/5 לתביעה) והמכתב אינו מהווה התחייבות של הבנק להגדיל את מסגרת האשראי, אלא רק בקשה של החברה, מה גם שגם בטענה זו לא כומת נזק.
לגבי המשיכה בסך 70,000 ש"ח טוען הבנק, כי אין לראות בכך טענת הגנה לתביעה בסכום של כ- 2.676 מליון ש"ח וכי מדובר, למעשה, בביטול פעולה קודמת, אשר ניתן לה אישור של המבקש, ככתוב על פני המסמך - נספח ג' לבקשה.
דיון ומסקנות :