החלטה בתיק תא"ק 3724-08

בפני בקשת רשות להתגונן.

המשיבה הגישה תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך של 35,855 ש"ח כנגד המבקש וכנגד נתבעת נוספת, חץ אלקטרוניקה תקשורת ומערכות (1989) בע"מ (להלן:"החברה").

על פי כתב התביעה, ביום 19/7/01 נחתם בין החברה למשיבה הסכם שכירות רכב (להלן:"הסכם השכירות"). המבקש, בעל מניות בחברה, חתם על כתב ערבות להבטחת התחייבויותיה של החברה כלפי המשיבה עד לסך של 108,127 ש"ח. משלא עמדה החברה בהתחייבויותיה על פי הסכם השכירות, נקטה המשיבה בהליכי מימוש הרכב ותפיסתו על ידי כונס נכסים.

ביום 12/5/03 נחתם בין המשיבה מצד אחד והחברה והמבקש מצד שני, הסכם לפירעון חוב (להלן:"הסכם לפירעון חוב") לפיו יעוכבו הליכי מימוש הרכב בכפוף להתחייבויות החברה לפרוע את החוב בהתאם להסכם. עוד נקבע בהסכם כי החברה החייבת והמבקש, הערב, יהיו חייבים בחוב ביחד ולחוד בערבות הדדית וכי החברה והמבקש מודים בחוב וכן סעיף ויתור על טענות כנגד המשיבה.

בהתאם לכתב התביעה, ההסכם לפירעון חוב הופר על ידי החברה ומשכך מומש הרכב על ידי כונס הנכסים. לפיכך, עתרה המשיבה בכתב התביעה לחייב החברה והמבקש בגין יתרת דמי השכירות בצירוף ריבית והפרשי הצמדה וכן הוצאות בגין מימוש הרכב .

כנגד שני הנתבעים בתביעה, המבקש והחברה,  ניתן פסק דין בהעדר הגנה.

פסק הדין בהעדר הגנה שניתן כנגד המבקש בוטל מחובת הצדק בשל פגם במסירה ואילו פסק הדין כנגד החברה נותר על כנו.

המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן. ביום 13/9/10 התייצבו הצדדים לדיון בבקשה במהלכו הודיעו הצדדים כי הם מנהלים משא ומתן ועתרו למתן אורכה לצורך מיצוי הליכי המשא ומתן.

משלא צלח המשא ומתן בין הצדדים, הודיעה המשיבה כי הינה מוותרת על חקירת המבקש ועתרה כי בית המשפט יכריע בבקשה על סמך סיכומים בכתב.

המבקש הגיש תגובתו לבקשה במסגרתה העלה טענות הנוגעות בעיקרן למצבו הכלכלי הקשה.

משכך, ניתנה החלטה כי הצדדים יגישו סיכומים בכתב.

טענות המבקש:

בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן טען המבקש מספר טענות מקדמיות, טענת העדר סמכות מקומית לבית משפט זה לדון בתביעה, סילוק התביעה על הסף בשל העדר יריבות, העדר עילת תביעה ושיהוי וכן טענה למחיקת כותרת התביעה בסדר דין מקוצר.

עוד העלה המבקש טענות כנגד ערבותו ובין היתר כי סבל מחוסר גמירות דעת בעת חתימתו על כתב הערבות, כתב הערבות לא הומצא לו, לא נתן הסכמה כי ערבותו משנת 2001 תהא בתוקף גם בחלוף 7 שנים וכי המשיבה הפרה את חובותיה כלפיו כ"ערב יחיד" כאשר לא הודיעה לו על אי עמידת החברה החייבת בהסכם השכירות.

לעניין גובה החוב טען המבקש כי לא נותר חוב למשיבה,  שולמו כספים על ידו או על ידי החברה שלא ברור אם קוזזו או הופחתו וכי התחשיב עליו נסמכת התביעה אינו נכון.

יוער כי בסיכומיו העלה המבקש טענות נוספות אשר לא בא זכרן בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן. כך טען המבקש כי לא היה מיוצג על ידי עורך דין בעת החתימה על הסכם השכירות וההסכם לפירעון החוב והעלה טענות ביחס לתחשיב שצורף לכתב התביעה. עוד טען המבקש כי  נוכח השיהוי בהגשת התביעה לא נשתמרו בידיו קבלות ומסמכים ונמנע ממנו לחזור בתביעת שיבוב כנגד החברה החייבת.

דיון והכרעה:

בבוא בית המשפט להחליט בבקשה למתן רשות להתגונן, אין הוא בודק את אמיתותן של העובדות הנטענות בתצהיר אלא יוצא מהנחה שהאמור בתצהיר אמת. כך יטה בית המשפט להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית ולו בדוחק.

ואולם, על אף כללים דקדקנים וזהירים אלה אין לומר כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש, שאם לא יעמוד בהם, לא תינתן לו רשות להתגונן.