אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 34707-05-10

החלטה בתיק תא"ק 34707-05-10

תאריך פרסום : 19/09/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום נתניה
34707-05-10
29/01/2012
בפני השופט:
יפעת ביטון אונגר

- נגד -
התובע:
עירית נתניה
עו"ד שחר
הנתבע:
אלי סלם ע"י סלם יעקוב על פי יפוי כח נוטריוני
עו"ד סלם יעקוב
החלטה

1.         התובעת שהינה רשות מקומית, הגישה תביעה זו נגד הנתבע, הרשום כבעליו של הנכס ברחוב רבי טרפון 11 בנתניה (חלק מגוש 8273 חלקה 196).

התביעה מבוססת על סע' 3 לחוק העזר העירוני ועל החלטת מועצת עירית נתניה (נספח ב(1)), לסלול כביש ולהקים מדרכה ברחוב רבי טרפון.

התובעת טוענת כי מכח סע' 4 לחוק העזר הנ"ל, חייב הנתבע לשלם לה היטל סלילה, על פי התעריפים המפורטים בחוק העזר וביחס לשטח הנכס - 774 מ"ר.

2.         הנתבע כופר בחיוב האמור מחמת 3 טעמים עיקריים:

            הטעם הראשון, בא מכח טענת אי שוויון, כאשר הנתבע טוען כי התובעת דרשה ממנו דרישת חיוב סלקטיבית, בעוד רוב דיירי הרחוב הופטרו מכל תשלום. לטענת הנתבע ערך בדיקות שהעלו כי תושבים אחרים לא נדרשו לשלם כלל בעד היטל הסלילה, לרבות דיירי בניין 13 א' ו-13 ב', הצמוד לנכס של הנתבע. הנתבע הוסיף כי בידו רשימת הדיירים אשר נדרשו לשלם, ולא מדובר בכל דיירי הרחוב.

            הנתבע מפנה לסע' 2 למכתב מבקר העיריה, ביחס לטענת האפליה, שם הוא כותב "המצב העובדתי והמשפטי אינם זהים לגבי כל דיירי הרחוב". לטענת הנתבע, אין התשובה מספקת, שכן לא הובהר במה שונה מצבו ממצבם של דיירי הרחוב שהופטרו מהתשלום.

הטעם השני, מבוסס על הטענה, כי בסמוך לשנת 2004 הקציב משרד השיכון סכום כספי לשיפוץ רחוב רבי טרפון על ידי בניית מדרכה וכביש. לא ברור מדוע נדרשים הדיירים לשלם בעבור סלילתם, כאשר משרד השיכון תקצב פרויקט זה.

            הטעם השלישי, נוגע לקבלת היתר הבנייה. לטענת הנתבע על פי תשובת מבקר העירייה, חלק מן הדיירים שילם את היטל הסלילה במעמד קבלת היתר הבנייה. הנתבע טוען שכאשר קיבל את היתר הבנייה, לא נדרש לשלם את דמי הסלילה, ולמעשה אמור היה לחול חיוב זה על הבעלים הקודם.

            יש מקום להעיר כי הנתבע הוא אומנם הבעלים של הנכס, אך אחיו סלם יעקוב (המייצגו בהליך זה) הוא המחזיק בפועל, הוא שבנה את הבית בנכס וקיבל היתר בנייה וטופס 4, ועל שמו רשומה הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין.

3.         בדיון מיום 30.10.2011, הודיע ב"כ התובעת כי הוא מוותר על החקירה הנגדית.

4.         לטענת התובעת בסיכומיה, אין לקבל את הטיעונים העובדתיים של המצהיר, משום שהיתר הבנייה ניתן בשנת 2001, קרי מספר שנים לפני שהתקבלה החלטה על סלילת כביש ומדרכה ברחוב, ומשום שבטופס 4 כלל לא מוזכר שמו של סלם (ואוסיף, כי טופס 4 נוגע לרחוב רבי טרפון 15 שלכאורה איננו הנכס בו עסקינן).

            מוסיף וטוען ב"כ התובעת בסיכומיו, כי בשנת 2009 נשלח חשבון היטל לבעלים הרשום, קרי: הנתבע. ממילא אין רלוונטיות לסלם יעקב, אשר קיבל זכויות בנכס על יסוד הערת האזהרה רק ביום 26.10.2010 (לפי נסח הרישום - נספח א' לבקשה). אשר על כן, טוענת התובעת כי פעלה כנדרש ושלחה את דרישת התשלום, כדין, לבעלים הנכון של הנכס.

5.         הנתבע חוזר בסיכומיו על האמור בבקשה, תוך שהוא חוזר על הטיעונים העובדתיים שטען בתצהירו. הנתבע הרחיב בעניין החובות החלות על התובעת כרשות מקומית, לרבות החלת עיקרון השוויון. הנתבע הפנה לפסיקת בתי המשפט בעניין אכיפה בררנית, וטוען שהיה מקום כי גם התובעת תפעל על פי העקרונות אשר נקבעו בפסיקה זו.

            הנתבע טוען כי טענותיו לא נסתרו או הוכחשו, והן מעלות תמונה עגומה של פעולת התובעת המהוות אכיפה בררנית, באופן בו, מטעמים שאינם ידועים, הפטירה חלק נכבד מתושבי הרחוב מתשלום ההיטלים.

            הנתבע טוען כי התובעת לא הכחישה ולא סתרה את טענתו כי משרד השיכון הקציב סכום כסף לסלילה, וטוען כי היא אינה זכאית לגבות היטל בשיעור שאינו משקף את הוצאותיה בפועל. למשל, נטען כי התובעת לא נשאה בעלויות התקנת קו הביוב בשכונה הרלוונטית ואין היא רשאית לחייב את הנתבע בהיטל הסלילה בעדו.

6.         על סיכומי הנתבע השיבה התובעת כדלקמן:

א.         טענת האפליה הוכחשה מכל וכל. התובעת מפנה לחזקת תקינות המעשה המנהלי וטוענת כי חזקה זו חלה עליה במשנה תוקף במקרה דנא, לאור בדיקת מבקר העירייה אשר בא למסקנה שכל אפלייה לא הייתה, וכי התובעת חייבה את כל מי שהיה מקום לחייבו בהתאם לחוק העזר, להחלטת מועצת התובעת, ובהתאם למיקום הגיאוגרפי של הנכס, ביחס לקטעים הסלולים באותו רחוב.

            התובעת הסבירה בסעיף 9 לסיכומיה, שייתכנו שינויים בין הדיירים השונים, משום שקיימות חלקות בשכונה שאינן גובלות ברחוב שנסלל או שהן גובלות ברחוב אך לא בקטע הסלול.

            אשר על כן ובהתאם לתנאים המקימים חבות בהיטל סלילה, יש להתייחס אך ורק לקיומה של החלטה, לסלילה בפועל, לקיום גבול בין הנכס המחויב בהיטל לבין הקטע הסלול, ולדרישת תשלום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ