1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקשת בהעדר הגנה ביום 29/4/12.
על פי פסק הדין, חוייבה המבקשת לשלם למשיב סכום של 1,088,575 ש"ח בגין שכ"ט עו"ד לו זכאי המשיב, כמפורט בכתב התביעה, בשל ייצוג המבקשת בעניינים שונים בין השנים 2005-2011. לסכום האמור התווספו שכ"ט עו"ד והוצאות הגשת תביעה זו.
2. לטענת המבקשת, דין פסה"ד להתבטל מחובת הצדק. אמנם, פסה"ד ניתן על יסוד אישור מסירה חתום, אלא שלמעשה לא הומצאה התביעה כלל, ואישור המסירה שצורף לבקשה למתן פס"ד התייחס להמצאת מסמך אחר.
לטענת המבקשת, מזכירת ראש המועצה פותחת דברי דואר רבים מדי יום, וחותמת על אישורי מסירה רבים, מבלי להשוות בין תוכן המעטפה לבין אישור המסירה. לא יתכן, שלא היתה שמה לב לכתב תביעה, ודאי לא בסכום של מיליון ש"ח, ודאי לא כאשר הוא מוגש ע"י המשיב, אשר כמי שייצג את המבקשת בעבר מוכר למזכירה באופן אישי.
לחלופין, לטענת המבקשת, לא היה מקום להגיש את התביעה בסדר דין מקוצר, שכן היא אינה מתאימה לכך במלואה.
עוד טוענת המבקשת, כי ההתקשרות בין הצדדים הופסקה החל מיום 31/12/10, ועל כן אין בסיס לדרישת המשיב לתשלום שכ"ט בגין עבודתו בשנת 2011.
כן טוענת המבקשת, כי פנתה אל המשיב בבקשה לקבל פירוט של התיקים בהם טיפל והפעולות שבוצעו בהם, אך המשיב התחמק ממסירת מידע זה. לטענת המבקשת, כרשות ציבורית היא מחוייבת בבדיקת התיקים טרם אישור שכר הטרחה. לטענתה, דרישת שכר הטרחה של המשיב אינה הגיונית, ומכל מקום, שכר הטרחה נגזר מהפעולות שבוצעו בתיקים, דבר שהמשיב מנע מהמבקשת לבדוק לגופו.
מעבר לכך טוענת המבקשת, כי המשיב נהג לקזז מתוך הכספים שהעבירה לו לצורך ביצוע תשלומים בתיק האיחוד בלשכת ההוצאה לפועל, כספים לכיסוי שכר טרחתו, וזאת - אף מבלי לדווח למבקשת. לטענת המבקשת, חישוב הכספים שקוזזו כך, על דעת המשיב בלבד, מתוך הכספים שנועדו להעברה לתיק האיחוד, יביא למסקנה, שהמבקשת אינה חייבת למשיב דבר, ואולי אף שילמה לו ביתר.
3. המשיב מתנגד נחרצות לביטול פסק הדין, ולשיטתו - הגשת הבקשה היתה רק במטרה לדחות את הקץ. לטענת המשיב, אין בסיס לטענה, כי למעשה לא נמסר כתב התביעה, ואישור המסירה החתום יעיד על כך.
לטענת המשיב, בהתאם לתנאי ההסכם בין הצדדים הועבר אליו שכר הטרחה בגין הטיפול בתיק האיחוד, יחד עם התשלום לתיק האיחוד. כן טוען המשיב, כי סוכם שימשיך לייצג את המבקשת גם בשנת 2011, וכך אכן עשה.
אשר לשכר הטרחה הנוגע לתיקים שונים בהם טיפל המשיב, הרי שלטענתו הדרישה מסתמכת על חשבונות מאושרים, שאושרו ע"י הגורמים המוסמכים במבקשת, ונרשמו בכרטסת הנהלת החשבונות שלה.
לטענת המשיב, כל הבקשה אינה מגלה הגנה כל שהיא אשר עשויה להצדיק ביטולו של פסק הדין.
4. כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.
אינני מוצאת מקום לביטול פסה"ד על פי חובת הצדק. פסק הדין ניתן על יסוד אישור מסירה חתום, ואין לי אלא להניח כי המעטפה שלה צורף אישור המסירה אכן הכילה את כתב התביעה כדין. טענות המבקשת, כאילו אין לה אפשרות להשוות בין אישורי המסירה לבין תוכן המעטפות, מעוררת קושי, ואינה מצדיקה קביעה, כי כתב התביעה לא הומצא כלל.
ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית - אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.
אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83
ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00
אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).
אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי - סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).
5. נראה כי סיבת המחדל באי הגשת כתב ההגנה נעוצה באי סדרים בעבודתה של המבקשת, אשר מקבלת לידיה כתבי בי-דין רבים, אך אינה מצליחה לטפל בהם במועד. אין מקום להניח כי אי הגשת בקשה למתן רשות להתגונן נעשתה באופן מכוון, שכן מכך לא היתה צומחת למבקשת תועלת כל שהיא, וכעת היא נמצאת בעמדה נחותה, של מי שמבקש ביטולו של פסק דין שכבר ניתן נגדו, בהעדר הגנה.
אשר לטענות ההגנה לגופו של עניין, אני סבורה כי מן הראוי לאפשר בירור עובדתי ממצה של העובדות, על מנת שלאחריו ניתן יהיה לקבוע מה הוא שכר הטרחה לו זכאי המשיב בגין עבודתו רבת השנים עבור המבקשת, עבודה אשר אין חולק, למעשה, כי בוצעה, וכי תמורתה לא שולמה.