אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק תא"ק 2855-07

החלטה בתיק תא"ק 2855-07

תאריך פרסום : 07/04/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום קריות
2855-07
05/04/2011
בפני השופט:
עפרה אטיאס

- נגד -
התובע:
חיים בן עוז
הנתבע:
1. נתי כהן
2. גופר אילנית

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין, וכן בקשה לביטול פסק דין, בהעדר בקשת רשות להתגונן, שניתן כנגד המבקש ביום 19.12.07.

פסק הדין ניתן בתביעה בסדר דין מקוצר ע"ס של 19,332 ש"ח שהוגשה כנגד המבקש ורעייתו, המשיבה 2, גופר אילנית, וזאת בגין מוצרים שהוזמנו עבור "פאב ראש קטן" שנטען כי הוא בבעלותם.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, שוכנעתי כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות.

הבקשה להארכת מועד הוגשה חודשים ארוכים לאחר המצאת פסק הדין לידיו של המבקש. הונח בפניי כי המבקש ידע על קיומו של פסק הדין עוד בשלהי ינואר 2008, ואילו הבקשה דנא הוגשה רק בשלהי חודש דצמבר 2010 (!), היינו: כשנתיים לאחר שהמבקש ידע על קיומו של פסק הדין.

מאחר שהמועד שנקבע בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן- " התקנות"), הוא מועד שנקבע בחיקוק, חלה לגביו תקנה 528 לתקנות שכותרתה "הארכת מועדים", לפיה אם נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי בית המשפט להאריכו רק מטעמים מיוחדים שיירשמו. 

מהו אותו טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד? בבש"א 5636/06 נשר נ' גפן, בפס' 2 לפסק הדין (לא פורסם, 23.8.2006) (להלן- "עניין נשר"), עמדה כב' הנשיאה ד. ביניש על השיקולים שיילקחו בחשבון לבחינת קיומו של טעם מיוחד:

"אין חולק כי במסגרת בחינת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד, מייחס בית-המשפט משקל למידת האיחור בהגשת ההליך. ככל שמתארך משך האיחור, כך תהא נטייתו של בית-המשפט לסרב לבקשה להארכת מועד; ומנגד, ככל שמשך האיחור קצר יותר, יתייחס בית-המשפט לבקשה ביתר חיוב. יחד עם זאת, אף כאשר מדובר באיחור קל בן ימים ספורים בלבד, לא תינתן הארכת המועד כדבר שבשגרה והנטל על המבקש להוכיח קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים מתן אורכה להגשת ההליך. (ראו: דבריו של השופט ש' לוין בע"א 796/79 מועלם נ' מטא ואח', פ"ד לה(1) 376, 377). טעמים מיוחדים כאמור ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו. יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על-פי מכלול נסיבות העניין."

בענייננו, השיקולים שנקבעו בעניין נשר, מושכים לכיון אחד, והוא דחיית הבקשה.

ראשית , אין מדובר באיחור של ימים ספורים, אלא באיחור של חודשים ארוכים, שלא לומר, שנים. התנהלות זו של המבקש שידע על פסק הדין והתעלם ממנו, מהווה זילזול של ממש בהליך השיפוטי. לחובתו של המבקש, יש לציין גם את העובדה שבקשתו זו הוגשה רק לאחר שהוגשה על ידי המשיב 1 בקשה לביטול הליכי הפש"ר.

שנית , למבקש אמנם טענות רבות כנגד אישור המסירה המעיד על המצאת כתב התביעה לידיו,  (אותן העלה לראשונה בתשובתו לתגובת המשיב 1) ואולם אין בטענות אלו דבר וחצי דבר שעה שהמבקש אינו מכחיש את חתימתו על אישור המסירה (!!!) כך שגם אלו היתה הבקשה להארכת מועד מתקבלת לא היה בכך להביא לביטול פסק הדין מחובת הצדק. 

שלישית, אין להתרשם, יתר על המידה, מטענות המבקש בדבר הנזק שייגרם לו אם פסק הדין לא יבוטל. המבקש טוען כי הוגשה כנגדו בקשה לביטול הליכי הפש"ר בגין פסק דין זה, וזאת בטענה שביצע מעשה של פשיטת רגל במהלך הליכי הפש"ר. המבקש חושש כי כל הליכי הפש"ר המתנהלים משך שנים, ירדו לטמיון בשל פסק דין זה. ואולם, מעיון בתגובת המשיב אליה צורפה תגובת הנאמן בבקשה לביטול הליכי הפש"ר, עולה שהמבקש בעצמו, הוא ולא אחר, מכשיל את הליכי הפש"ר בשל חוסר שיתוף פעולה עם הנאמן, צבירת חובות פיגורים ואי הגשת דו"חות.

רביעית , אין מקום לגרוס כי היה על המשיב לפנות תחילה לבית המשפט פש"ר טרם הגשת התביעה, בשל צו עיכוב ההליכים שניתן לזכותו, במסגרת תיק הפש"ר, וצו עיכוב ההליכים גם לא  היה מהווה אבן נגף כנגד מתן פסק הדין על ידי  אלו היה מובא בפניי עובר למתן פסק הדין. 

כידוע, המועד הקובע לקיומו של חוב בר תביעה הוא מועד צו הכינוס [סעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: " פקודת פשיטת הרגל")]. חוב שנוצר לאחר מכן אינו נחשב בדרך כלל, חוב בר תביעה, ואין מניעה שהנושה יגיש בגינו תובענה לבית המשפט, אם כי הנושה יתקשה מאוד לממש את פסק הדין בשים לב לכך שנכסיו של פושט הרגל מוקנים לנאמן (שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 220 (מהדורה שנייה, 2000).

עיכוב הליכים בפשיטת רגל חל בכל מקרה רק על "חובות בני תביעה". סעיף 22(ד) לפקודת פשיטת הרגל, שכותרתו "עיכוב הליכים", מורה לנו כי: "לא יעכב בית המשפט תובענה נגד פושט רגל אם הפטרו לא היה משמש בה הגנה", והלוא צו ההפטר חל על כל החובות שנולדו לפני מתן צו הכינוס. 

לבסוף, אילו הייתי מתרשמת מהגנתו של המבקש, יתכן שהייתי נכונה להסכים לרפא את מחדלו באמצעות פסיקת הוצאות או הפקדה ראוייה למרות המחדל החמור בתיק זה. ואולם, חקירתו של המבקש במסגרת תיק הפש"ר (הפרוטוקול הומצא לבקשתי ע"י התובע) בשאלה האם הוא בעל המקום, מעוררת תהיות רבות באשר לנכונות גרסתו,  באופן שאין בהגנה המוצגת כדי להוות משקל נגד לחומרת מחדליו:

כך, מודה המבקש כי למרות שבנו הוא הבעלים של המקום, הוא מציג את עצמו כמנהל המקום, וכי: " אני עם הבן שלי יחד, כל ערב מנהל את המקום." (פרו' תיק הפש"ר, עמ' 6, ש' 10-9). עוד מאשר המבקש בחקירתו כי: " יכול להיות שבחשבון של הבן שלי העזתי לחתום פעם או פעמיים" (פרו', עמ' 6, ש' 25); וכן: " אני מורשה מטעם הבן שלי לעשות הכל, מכיון שהוא הבן שלי ואני עובד עימו ביחד" (פרו', עמ' 6, ש' 27).

מכל הטעמים דלעיל, הבקשה להארכת מועד נדחית, ולפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים .

ניתנה היום, א' ניסן תשע"א, 05 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ